שו"ת מהר"ם אלשקר/קי
|
< הקודם · הבא > |
עוד שאלת לפרש לך כונת הרמב"ם ז"ל בהלכו' מגלה בההיא דכרך וכל הסמוך לו וכל הנר' עמו וכו' וכונת המפרשי' ז"ל ודברי הר"ן ז"ל בפי' ההלכות לפי שרבו כמו רבו בהן הדברים ולא נתקררה דעתי באחד מהן:
תשובה גרסי' התם פ"ק אמ"ר יהושע בן לוי כרך וכל הסמוך לו וכל הנר' עמו נדון ככרך וקורין בט"ו ועד כמה אמ"ר ירמיה כמחמתן לטבריה דהיינו מיל ואמרי נמי התם לקמן תאנא נרא' אע"פ שאינו סמוך כגון דיתבא בריש טורא סמוך אע"פ שאינו נרא' כגון שיושבת בנחל: וכת' ר"ח ז"ל תאנא סמוך לשיעור זה של מיל ואע"פ שאינו נרא' כגון שיושבת בנחל או נראית עמו כגון שיושבת בהר אע"פ שאינו בשיעור מיל אלא יתר ע"כ:
וכן נראה דעת רש"י ז"ל שכת' דמאי דאמרי' התם עד כמה אסמוך בלבד קאי ועלה קאמר ר' ירמיה כמחמתן לטבריה דהיינו מיל: אבל מדברי הרמב"ם ז"ל נר' דקאי ההי' ועד כמה אתרווייהו אסמוך ואנרא' דבשניה' בעי שיעור מיל שכת' ז"ל וכל הסמוך לו וכל הנר' עמו אם אין ביניה' יותר מאלפי 'אמה ה"ז ככרך וכו' ע"כ וע"כ אית לן למימ' דלי' ליה ההיא דתאנא נראה אע"פ שאינו סמוך וכו' דלפום האי מילת' א"א ליתן לשניה' שיעור אחד ולמחתנהו בחדא מחתא דבהכרח הגמור יתחייב מינ' דהנר' שיעורו יותר ממיל אם מעט ואם הרבה דהא קאמ' נר' אע"פ שאינו סמו' ואם שיעור הסמוך מיל ע"כ דנר' יותר ממיל כמו שכתב ר"ח ז"ל ומאן דעמיה: ולפי' נ"ל דהשמיטו אותה בהלכו' ולא פסק' הרמ"בם ז"ל דלא מסתברא כלל שיהיה המקו' רחוק הרב' מן הכרך ולפי שנר' משם יהיה נדון ככרך דזה לא יעלה על הדעת: כמו שכת' הר"ן ז"ל: ומאן דבעי לומ' דלעולם אית ליה להרמב"ם ז"ל ההיא דתאנא נראה ואע"פ שאינו סמוך וכו' ע"כ דצריך לפרש בדבריו דמאי דקאמר אם אין ביניהם יתר מאלפי' אמה ה"ז ככרך דלא קאי אלא אנר' בלחוד דסליק מיניה ולא אסמוך וה"נ צריך לפרש לפי זה ועד כמה דאמרי' בגמר' דקאי אנר' בלחוד דסליק מיניה ולא אסמוך דלסמוך לא צריך למימר עד כמה דפשיטא להו דהוא סמוך כפשוטו בפחות ממיל: וכדאשכחן פרק המביא כדי יין גבי קרפף דתנן אי זהו קרפף כל שסמוך לעיר דברי ר' יהודה ר' יוסי אומר כל שנכנסין לו בפותחת וכו' ופרש"י ז"ל סמוך לעיר ממש תוך תחום שבת וכו' ונתבאר שם דאינו סמו' קרי לי' אפי' בתוך תחו' שבת והסמוך הוא סמוך הרבה בעבור' של עיר וכיוצא בזה: ודבר מוכרח הוא דאם נתן לנר' שיעור מיל יהיה הסמוך בתוך המיל כאורחיה וה"נ איכא לפרושי כדברי הרב בעל אורח חיי' שכתב שם ז"ל וכן הכפרי' הסמוכי' להם אפי' אין נראין עמהן כגון שהן בעמק או שנראין עמהן אפי' אינה סמוכי' כגון שהן בהר ובלבד שלא יהיו רחוקי' יותר ממיל ע"כ: ובהכרח דהאי ובלבד קאי אנראין עמהן דסלי' מינייהו כדאמרי' בדברי הרמב"ם ז"ל דכבר כתבנו דלפום ההיא דתאנא נראה ואף על פי שאינו סמוך וכו' א"א ליתן לנר' שיעור מיל אם יהיה לסמוך שיעור מיל כי מהכרח הלשון יתחייב דאם יהיה מיל יהיה הנראה יותר ואם יהיה הנרא' מיל יהיה הסמוך בתוך המיל: ולפום האי פי' לא תקשו להו אמאי אצטריך נר': א"נ דועד כמה דאמרי' בגמ' אכולה מלתא מהדר אסמוך ונר' ומאי נר' אף על פי שאינו סמוך כגון אם מוני' מהכרך עד שפולי טורא ומש"ט עד ראש ההר הוי יותר ממיל דהיינו נר' אף ע"פ שאינו סמוך אבל אם משערים אותו בקרנזיל בחוט משוך מראש ההר עד הכרך הוי שיעורו מיל אי נמי אם מונים מהכרך עד שפולי טורא הוי מיל והויא ליה טורא בגבול מיל אבל אם משערים ג"כ משפולי טורא עד ריש טורא הוי יותר ממיל והפי' הראשון שפירש דסמוך הוי בעיבורה של עיר הוא אצלי הנכון:
ואמנם שיעור דברי הר"ן ז"ל והמשך דבריו קשה להולמן ונראה לי לפרש בדבריו שהוא הביא ההיא דר' יהושע בן לוי וההיא דתנא דנראה אף על פי שאינו סמוך וכו' וכבר כתבנו המתחייב מדברים אלו כפי פירוש המפרשים שאע"פ שיהיה הנראה רחוק הרבה נדון ככרך וזה אינו נר' לו כמו שכתב בחתימת דבריו ולפי' הביא דברי אלו המפרשים שמפרשים באופן אחר דנראה דקאמר רבי יהושע היינו דמתחשב מתחומי העיר והמתחשב מן התחו' על כל פני' לא יהיה רחוק כל כך ואף אם יהיה יותר ממיל יהיה באופן שיהיה נחשב מתחומי העיר ולא רחוק הרבה והוסיף הוא לומר דהא והא בעי' כלומר מתחשב ורואין אותו דאם לא תהי נראית יש לה משפט אחר דמה לי אם תהא בעמק ואינ' נראית או בהר ותהיה באופן שאינה נראית והיינו דאפקיה ר' יהושע בלשון נראה ולא אמר מתחשב שצריך הא והא:
עוד כתב ואפשר לפרש דההיא עד כמה דשילי' התם קאי אתרווייהו אסמוך ואנראה ושניהם שיעורן מיל וההיא דתאנא נר' וכו' לית' וכדאמרן לעיל דבאומרו דועד כמה קאי אתרווייהו ואית להו חד שיעור' לא מתוקמ' ההיא דתאנא וכו' דמתחייב מינה דלית להו חד שיעורא ושעור הנראה גדול כדפרישנ' וזה מושכל ראשון ולפי' כתב אפשר כלומר אפשר לפרש הכי ולדחות ההיא דתאנא וכו' אי נמי אפשר שיתיישב באחד מהפי' שפיר' לעיל אחר כך כתב ומ"מ כלומר אף על פי שדבר זה ששניהם שוין אינו אלא על צד האפשר לכל הצדדים ולכל הפירושים ואף על גב דאיתא לההיא דתאנא וכו' אין נראה לומר שתהא רחוקה כל כך פרסאות ולפי שרואין אותה מן המקום תהיה נדונת ככרך אלא אף אם תמצא לומר שתהיה רחוק' יותר ממיל יהיה המרחק מעט באופן שתתחשב מתחומי המקום ואפי' לפי דברי ר"ח ז"ל ומאן דעמיה צריך שלא תהיה רחוקה הרבה ודיקא שכתב אף על פי שלא תהיה כשיעור מיל אלא יתר ולא כתב אף על פי שתהיה רחוק' הרבה דיותר ממיל אינו מרבה יותר ממיל אחר זהו הנראה לי בישוב שיעור דבריו ואף על גב דלא רמי עלן למשכוני נפשין אשיעור דבריו: ומאי דשאילת האי כל דקאמר רבי יהושע מאי מרבה פשוט הוא דמרבה כל מילי כפרים ועיירות אפילו גדולות וכל המקומות באיזה ענין שיהיו:
גם שאלת אמאי קאמר כרך וכל הסמוך לו וכו' הוה ליה למימר הסמוך לכרך והנראה עמו כדברי הירושלמי או הסמוכים לכרך הנראים עמו וכיוצא בזה דאין דרך לומר כרך נדון ככרך וכו' דע לך ודאף על פי שכך ג"כ טבע הלשון לומר הכרך והנראה עמו אינן נדונין כשני מקומות אלא ככרך אבל מ"מ אגב ארחיה השמיענו חדוש גדול דלא תימא דאם יהיה סמוך לכרך עיר גדולה שיהיה הכרך נדון כמותה אלא לעולם הכרך וכל הסמוך לו באיזה אופן שיהיה נדון ככרך: כך נראה לי להשיב על כל שאילותיך ואם תעיין היטב תתקרר דעתך ותנוח:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |