שו"ת מהר"ם אלשקר/נג
|
< הקודם · הבא > |
קאנדיה שאלת להודיעך דעתי כדת מה לעשו' במחלוקת הנמצא בין הפוסקוי': גם שאלת אי ההוא כללא דכאילו הראשונים ז"ל אמרו דמרבא ואילך הלכה כבתראי אי אמרינן נמי הכי בפוסקים זה עם זה או לא מיירי אלא עד חתימת התלמוד דוקא ותו לא:
תשובה כבר כתב הרשב"א ז"ל בענין מחלוקת הפוסקים מה שיספיק וכן כתב בתשובת שאלה זה לשונו כיצד שורת הדין אם היו שני הפוסקים זה אוסר וזה מתיר אם נודע האחד גדול בחכמה ובמנין ויצא שמו כן הולכין אחריו בין להקל בין להחמיר: היו שניהם שוין ולא נודע מי גדול בשל תורה הולכין אחר המחמיר דהוה ליה כספיקא דאורייתא ובשל סופרים הולכין אחר המיקל ומי שסומך על המיקל בשל תורה עובר וזה מאותם שנאמר עליהם ומקלו יגיד לו: אבל אם היה רב אחד במקומם הולכין אחר רבם וכו' עד ומן הדרך הזה כל שנהגו לעשות כל מעשיהם על פי אחד מגדולי הפוסקים במקומות שנהגו לעשות כל מעשיהם על פי הלכות הריא"ף ז"ל ובמקומו' שנהגו לעשו' כל מעשיהם על פי הרמב"ם ז"ל וכו' ובמקום שיש שני פוסקים שוים שהולכין אחר המחמיר בשל תורה דוקא כשהם אחד כנגד אחד אבל אם שנים הם כנגד אחד הולכין אחר הרוב: ואם תלמיד חכם וראוי להוראה הוא ורואה דברי המיקל בזה אפשר שיעשו כקולו מפני שהוא מסכים עם המיקל בהוראתו והם רבים כנגד היחיד זהו שנראה לי בעניינים אלו עכ"ל ומכלל דבריו דקאמר דאזלינן בתר הגדול בחכמה ובמנין למדנו דאדרבה דאזלינן בתר קמאי דעל כרחין אינהו עדיפי טפי וזה דבר שאין בו ספק וכל שכן בהיותו גדול ומפורסם כהריא"ף ז"ל בדורו וכהרמב"ם ז"ל והדומים להם בכל דור ודור:
וכן נראה בהדיא ממה שכתב הרמב"ם ז"ל בהקדמ' החבור זה לשונו וכן לימד אחד מן הגאונים שדרך המשפט כך הוא ונתברר לב"ד אחר שבא אחריו שאין זה דרך המשפט הכתוב בתלמוד אין שומעין לראשון אלא למי שהדעת נוטה לדבריו בין ראשון בין אחרון: ע"כ: הא קמן בהדיא דאין שומעין אלא למי שהדעת נוטה לדבריו היה ראשון או אחרון: והתבונן בדבריו ז"ל שלא עלה על דעתו לחוש אלא שלא לשמוע לראשון אבל לשמוע לאחרון במקום שיש ראשון חולק זה לא יעלה על הדעת: וידוע הוא דלא באו הגאונים ז"ל לומר דהלכ' כבתראי אלא על הדורות שקדמו להם מחכמי התלמוד לא על הבאים אחריהם שלא ראו דבריהם ולא הבינו דרכיהם ולא ניתן דבר זה אלא לנביאים: ואם יש מי שרוצה להקש הראשוני' בעלי התלמוד לאחרוני' ולכלול גם בהם דבר זה לאו כל כמיניה ואינו כדאי לזה וכדבעינן למימר קמן:
ומה שכתבת שאמר לך רבך בשם כמה"ר יוסף קולון ז"ל דאף בפוסק' איכא למימר הכי דהלכה כבתראי עד שדחק עצמו לומר דאפילו בהיותו יחיד אצל רבים שקדמוהו כגון הסמ"ק הולכי'אחריו ושיש אחרים חולקים בדבר ואומרים איך נניח דברי הריא"ף והרמב"ם ז"ל והדומים להם ונפסוק כמו אחרון אחד שבא אחריהם ע"כ לשונך: איברא ודאי דהלכה כאחרים ודברים אלו שאמרו בשם הר"ר יוסף קולון ז"ל אין להם עיקר כלל והרי הן בטלין מצד עצמן: ואני תמיה אם דברים כאלו יצאו מפי הרב ז"ל וכמה הפריז על מדותיו אם אמר דבר זה: וכבר כתבנו דאפילו אחד כנגד אחד אין הולכין אלא אחר הגדול וכ"ש בהיותו ראשון דקמאי עדיפי כדאמרן: ומי יתן ידעתי עד אי זה זמן ימשך לדעתו ז"ל לומר הלכה כבתראי: ואם תגביל הזמן עד דור פלוני נתת דבריך לשיעורין: ועוד מאי חזית דהוי עד אותו דור ולא עד דור אחר זולתו ואם עד סוף העולם דבר זה אסור להעלותו על לב דהוי כחוכא ואטלולא דאין יחס לדורות אלו עם הראשונים אפי' כיחס הקוף עם האדם והלואי שיבינו דורות אלו הקל שבדברי הראשונים כ"ש הדורות הבאים שהלבבות מתמעטות וכבר כתב רב שרירא גאון ז"ל וחכמת הגאונים ופלפוליהם הוא הדבר אשר צוה ה' אל משה ואע"פ שאומרים הכי הוא ואין מביאין ראיה באי זה מקום הוא אין לחוש על דבר קטון או גדול וכל החולק על שום דבר מכל דבריהם כחולק על יי' ועל תורתו ע"כ:
וכן כתב הרא"בד ז"ל דאין מי שיכול לחלוק על דברי גאון ואפי' שלא יבוא ראיה לדבריו והחולק עליו כחולק על התלמוד והאריך בזה והנה כמה פעמי' אנו רואים לגדולי האחרוני' עצמן שמבטלי' דעתם מפני דעתם של ראשונים ואומרים אף על פי שאין נראה כן מן הגמר' שלנו ומן הירושלמי אחר שיצא הדבר מפי פלוני אנחנו מבטלין דעתנו מפני דעתו: כמו שכתבו הרש"בא והר"ן ז'ל וזולתן לגבי הרי"אף ז"ל גבי עד אחד במלחמ' או במים שאין להם סוף אי בעי לומר קברתיו וכל ספרי האחרוני' ז"ל מלאים מכיוצא בזה: אלא דמ"מ היכא דאשכחן לאחרונים מכריעין בין הראשונים הולכין אחר הכרעתן:
ומה שכתבת בענין הקדושין דע לך כי קדושין בעד אחד אין אנו משגיחין בהן כל עיקר ואין חוששין להן כלל:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |