שו"ת מהר"ם אלשקר/ז
|
< הקודם · הבא > |
קונסטנטינו להשיב על כתבו: שורש האמונות: ונצר התבונות: ותפארת הלשונות: ושמעו הולך בכל המדינות: וריחו הטוב עבר לאפסי מקומות: ושם לו כשם הגבורים קראו בשמותם עלי אדמות: ונפלאות מתורתו וחן ערכו ודבר גבורות לא ידענו ספורות ויד עטנו ולשוננו וידיעותנו בלות ומוטולאות: קצרו מהשיג קצת מהלליו ואנחנו לא נדע מהם כגרגיר חרדל ואיך נעלה תהלותיו על דל: אבל נחדל ובמלי' נעצור: ואם ישיג אותנו עון הקיצר לא עלינו ההלל לגמור להיותנו יראים פן נשי' התוארי' בלתי בעלי תכלית מוגבלי' הוא הרב המאיר פני מזרח בחכמתו: וזרח השמש לילה ויומם בקצוי המערב מאיר יפעתו ומהוד תורתו כמה"ר אליה המזרחי אורך בחשך יזרח: וארוחתך מהרה תצמח ושלום רב לאוהבי תורתך ולכל בני ישיבתך: מאת המודיע לכ"ת כי הגיעתני מצותך בענין שליחות הגט של אברהם פני"קי והאמת לא עלינו תלונותיכם ולא על החכם השליח הראשון ולא על המוכר אבל תלונות כולנו על השליח השני דודאי שליחא הוא דעוית ושכח דברי השליח הראשון שאמר לו בפני נכתב ובפני נחתם ואם לא נכתב זה בשטר השליחו' אין על הסופר אשם שהרי השליח נאמן אפי' על עיקר השליחו' לומר אני שלוחו של בעל או שליח שלוחו כיון שהגט בידו: ומה שנהגו לכתוב שטר שליחות למוליך גט ממקום למקום כבר כתבו מן המפרשי' ז"ל דהיינו לפי שכתוב בו שנותן הבעל רשות לשליח לעשות כמה שלוחי' אפי' לא יחלה ולא יאנס: וכמו שכתוב בספר מצות הקצר בדין שליח הולכה בשם ר"ת ז"ל: וכמו שכתוב בספר אבן העזר בשם הרי"ף ז"ל ולפיכך נהגו בהרבה מקומות שלא לכתוב בשטרי השליחות איך נכתב ונחתם בפני השליח:
עוד הוסיף כ"ת לכתוב ולומר וגם השליח לא אמר שליח בית דין אני ע"כ: ונפלאתי הפלא ופלא מפה קדוש יכתוב שנית ידו לומר דבר זה: אחר שכתבת בתחלת דבריך וראש אמריך ז"ל הובא לפנינו גט אחד על יד בחור ספרדי שמו ר' אליה שמסרו לו שם במצרים בפני בית דינכם הצדק החכם ר' אברהם ן' נחמיאש וכו' עד וראינו שטרי השליחות גם את הראשון גם את השני שנעשו בבית דין ועליהם כתוב חותם אמתך ע"כ: ואחר שידעתם שנעשו שטרי השליחו' בבית דין וגם אמר לכם השליח שניתן לו הגט בפני בית דין מה יש לבקש עוד: ואיך הקפיד כ"ת על שלא אמ' השליח שליח בית דין אני כלום הצריכו השליח לומר דבר זה אלא כדי להודיע שמינוהו בית דין או שנתמנ' בפניהם דחזק' נעשה הדבר כתקנו ודקדקו בית דין על כל מה שצריך לדקדק וכמו שכתבו הרמ"ה והרשב"א ומן המפרשי' ז"ל בטעם שליח בית דין אני דהיינו משום שמא טעה השליח הראשון ולא אמר בפני נכת' ובפני נחתם וכל שאמר השליח השני שליח בית דין אני ודאי עשו בית דין הדבר כתקנו ע"כ: וידוע הוא שאין הדבר תלוי באמירת המלות כך אלא בהודעת הענין שעבר בפני בית דין ולא שנא בהא מילתא מינוהו בית דין עצמן או מינה אותו השליח בפניהם וכמו שכתב הרב רבינו יצחק בר ששת ז"ל בתשובתו במעשה אשר כזה: וזה לשונו ואף על פי שנראה מעדותן של אלו שהשליח הראשון הוא שמינה את זה ולא הם וזה צריך שיאמר שליח ב"ד אני נראה דלאו דוקא השליח בית דין אלא שליח הנעשה בפני ב"ד וכן נראה מלשון הגמ' דאמרי' כי משום שליח בפני ב"ד משמע שאין הב"ד ממנין אותו אלא השליח עצמו ממנה אותו בפניהם ע"כ וכדבעינן למימר קמן: וכ"ש בעובדא דילן דאלו בהאי עובדא דהרב ז"ל לא היה שם ב"ד כלל אלא שטר שליחות וחשב לעידי השטר כאלו הן ב"ד בהצטרף השליח הראשון עמהם ובעובדא דילן איתנהו לתרווייהו ואכתוב לכם לשונו בענין זה כי אולי אין ספרו מצוי אתכם: כתב ז"ל אבל נראה שאינו צריך לזה בנדון זה דכיון דנתמנה בפני שנים כמו שנראה משטר השליחות הרי השליח עצמו מצטרף עמהם להיות ב"ד דהא קי"ל דשליח נעשה עד ועד נעשה דיין בדרבנן ומ"ה קי"ל בפ"ק דאף השליח הראשון האומר בפני נכתב ובפני נחתם אף על גב דבעי לקיימו אין צריך ליתנו בפני שלשה וכו' עד וכן השליח הממנה מצטרף עם השנים ויכול זה עתה לומר שליח ב"ד אני:
וכן נראה מדברי הרמב"ם ז"ל בפ"ז שכתב במביא גט מארץ ישראל וחלה וכו' ואף על פי שבנדון זה מזכיר בשטר השליחות שהן עדים ואין מזכיר שיהיו ב"ד אין חשש בזה לפי שכבר נראה מתוך לשונם שהיו שלשה עם השליח וכבר הם ב"ד בצירופו אלא שהן חותמין עתה עדים על מה שנעשה בפניהם בהיותם שלשה בצירוף השליח עכ"ד: ועוד כתב הרמב"ם ז"ל סוף פ"ה מהלכות עדות ז"ל ואין עד נעשה דיין ואפילו בדיני ממונות בד"א בדבר שצריך עדים מן התורה וצריך דיינים לדון באותו דבר מן התורה אבל בשל דבריהם עד נעשה דיין כיצד אחד שהביא הגט ואמר בפני נכתב ובפני נחתם הוא ושנים נותנין אותו לה ונמצא כאלו נטלתו בב"ד וכן כל כיוצא בזה ע"כ: ובר מדין ומדין היה אפשר לסמוך על דעת התוספות ודברי הרשב"א ז"ל שכתב בחדושיו דאפילו בחד שליח ואחד שמצטרף עמו להעיד על השליחות מהני לרבא דקיימא לן כותיה ואצ"ל בפ"נ ובפני נחתם וכמו שהביא דבריו הרב בעל המגיד ז"ל פ"ו:
עוד כתב בתשובותיו ז"ל תדע דאי שליח צריך עידי שליחות לא היה צריך לומר בפני נכתב ובפני נחתם דכיון דיש לו עדים שעשאו הבעל שליח ה"ל כאיתרוה בי תרי דאין צריכין לומר כלום וכו' ע"כ אלא שבענין זה ידעתי נאמנה שבבית דינכם הצדק מדקדקין להחמיר ותחושו לדברי הרמ"ה ז"ל שכתב דבכי האי גונא צריך שיהיו עידי השליחות עצמן עידי מסירת הגט מיד השליח ליד האשה כמו שנתבאר בשמו בספר אבן העזר ובעובדא דילן לא שייכא הא מילתא דאין העדים מצויין שם: את מלכים לכסא תתנשא וכסא כבוד תורתך לעולם יכון: והוא מרומים ישכון:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |