שו"ת מבי"ט/ג/קפג

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שו"ת מבי"ט TriangleArrow-Left.png ג TriangleArrow-Left.png קפג

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

סימן קפג

שאלה נשאלתי על אנשי עיר א' שקנו בי"ת א"ל מא"ל מן המלך בסך קצוב ונפטר איש א' לבוש בלויי סחבות מוחזק לעני ולא הניחוהו לקוברו עד שלקחו ממנו ע' פרחים והאיש ההוא יש לו יורשים בעיר אחרת ובאו לתבוע לאנשי העיר כי אפי' שקנו מן המלך זהו כשאין לו יורש אבל כשיש לנפטר יורשים מה שלוקחים הגוים הוא גזל אפי' בדיניהם נוסף על זה כי הגוים לא היו לוקחים ממנו אפי' פרח א' כי היה לבוש בלויי סחבות ולא היה ניכר אם היו לו מעות ואיך היהודים לקחו ממנו ע' פרחים והניחוהו כמה שעות בלי קבורה עד שלקחו ממנו מה שכז' יורינו רבינו:

תשובה תמהני מאנשי עיר קטנה כ"ש אם היא עיר גדולה שיטפלו לקנות בי"ת, א"ל מא"ל כי הוא ידוע כי על הרוב יש בו גזל אפי' לפי דיניהם ולפי קרו"ן שלהם והיה אפשר ללמוד זכות לאיזה קהל שיקנו בי"ת א"ל מא"ל מפני שהיו רואים שבהיותו ביד עכו"ם היו לוקחים אפי' ממי שהיה לו יורשים או אפי' בלי יורשים היו מעלילים על אחרים שהיו בידם נכסים של אותו נפטר בלא יורשים ולזכות הקהל יקנו הבי"ת א"ל מא"ל ליקח ממי שאין לו יורשים מקצת הנכסים ומקצתם לעניים ובפרט אם הנפטר צוה בחייו לתת ממונו לאיזה דבר של מצוה כי אפי' בדיני העכו"ם אפשר כי מה שנותן או מצוה בחייו הוא נתון אפי' יהיה עדיין ברשותו כשיודעים ודאי כי כן צוה בחייו כי מצד דינם ואפי' בדינא דמלכותא רשאי אדם לתת משלו בחייו ולא יקחו ממי שאין לו יורשים אלא מה שנשאר אחריו בלי יורש ושהוא שלו לא ממה שאינו שלו כבר שנתן בחייו אבל בנ"ד לא נוכל ללמוד עליהם זכות זה אם לקחו ממי שהיו לו יורשים אפי' היו בעיר אחרת כי אפי' בדיניהם ובקנון ועורכי שלהם אינם לוקחים נכסי מי שיש לו יורשים בעיר אחרת בתורת בי"ת אל' מאל אלא כמו ב"ד שהם כמו אפוטרופוסי' ליורש שאינו בעיר וקורין לזה מא"ל גאיי"ב וכשיבואו היורשים יחזרו להם נכסי מורשיהם ויקחו שכר שמירתם לפי הזמן ולפי הנכסים את זה עושים הכשרים שבהם שזהו דינא דמלכותא ולא גזלנותא אלא שהאמיניש והעמילית המטפלים בזה אין כוונתם אלא לטרוף טרף כדין ושלא כדין ואפ"ה הוא תיקון והנאה ליהודים שיהי' בי"ת א"ל מא"ל זה ביד עבדי המלך האמיניש והעמיליש אעפ"י שאינן מתנהגים על היושר בדינא כדינא דמלכותא אפ"ה אין להם ידיעה מן האנשים (כמותם) [שמתי'] בכל יום אם אין להם יורשי' כי הדבר ידוע אצל' כי כל היהודים יש להם יורשים ועיקר הבית א"ל מא"ל הוא ביניהם כי רוב עבדי המלך אינם בני ישמעאל אלא הם עבדים קנויים או נלקחים מערי הנוצרים בקטנותם וכשיגדלו תגדל מעלתם במקום אדוניהם ונעשים שרים ומהם עשירים ממה שמרויחים בנכסי המלך וכשמתים מהם לוקחים נכסיהם למלך וחוזרים למקומם כי ממנו היה הכל ומידו ניתן להם ולכך כשאין להם יורשים בנים או בנות כי רובם אין להם כי באו מאומות אחרו' הנכסים חוזרים למלך וגם בני התושבים מן הישמעאלים אין ירושתם משלשלת כירושת היהודים ולכן אין עין השגחת האומיניש והעמילוש על היהודים כמו על התוגרמים והישמעאלים וגם כן אינם יודעים מי שאין לו יורש כי חושבים כי כולם או רובם יש להם יורשים ולכן הוא זכות ליהודים שיהא הבית א"ל מא"ל ביד ישמעאל ולא ביד ישראל כי אין נעלם מישראל דבר קטון או גדול אם יש לנפטר יורשים כי כשהוא ביד עכו"ם אפי' אין לו יורשים כשמצוה הנפטר לעניים או לאיזו מצוה או כשאין היורשי' בעיר מעידים יהודים בפני השופט על קרובים אחרים כי כל ישראל קרובים זה לזה ומקבלים עדותם מה שאין יכולים לעשות כן כשהעמיל ישראלי והנה בעירנו זאת בגליל העליון יש שנים רבות פישהאמיניש או המאעיליש היו ישמעאלים ומתו כמה אנשים ונשים מבלי יורשים או שלא היו היורשים פה ואין דורש ואין מבקש כי אם לפעמים על יד איזה מלשין מן היהודים מהרסיך ומחריביך ממנו יוצאים וזה אינו מצוי כי כל ישראל בחזקת כשרים ומעט הוא היוצא מן הכלל ואיני סובר בזמן כל האימיניש עכו"ם שעברו שהעלילו על זה הבי"ת אל מאל כי אם ב' ג' פעמי' מכמה שנים לכמה שנים בזמן המגפו' שהיו אומרים אפשר כי בסך גדול יהודי' שמתו שלא היה שום א' מבלי יורש והיינו משחדים אותם ממון כפי נרא' בעינינו בדב' מועט והיו שותקי' וכשיש יהודי עאמיל כמו באלו השנים בעונות לא נעלם ממנו דב' ולקח ממון רב מכל מי שלא היה לו יורש אפי' שעשה צוואה שיתנו לאחרים ולצדקות וגם ממי שהיה לו יורש בעיר אלא שלא היה בן או בת אח או אחות אף על פי שהוא יורש בדין תורה ונחזור לנ"ד כי היורשי' של זה העלוב יש להם דין לתבוע ממי שלקח הע' פרחי' ממורישיו ולא רצו לקוברו הלינוהו לילה וחצי יום עד שלקחו מה שרצו ואין להם שום טעם או תשוב' להשיב כי אם היה הביי"ת א"ל מא"ל ביד ישמעאלים אפשר שלא היו יודעים בענין ואפי' היו יודעים איזה רמז היו מתפשרים עמהם בדבר מועט ובפרט אם היו יודעים שהיו לו יורשים בחוץ שלא היו לוקחי' כי אם בררך מאל שי"ב עד שיבואו היורשי' כמו שכתבתי למעלה ואפי' היו לוקחי' מנכסיו באי זה אופן שיהיה מעט או הרבה היה גזל ביד העכו"ם כיון שהיה לו יורשי' ולכן לא נוכל לומר בענין (זה) כי כל מה שהיו נוטלי' העכו"ם יטלו היהודי' כי הבא מחמת העכו"ם שאמרו הרי הוא כעכו"ם אינו אלא לענין שיהיה לו לעכו"ם דין בדיניה' אבל בנ"ד אין לעכו"ם אפי' בדיניה' שם זכות במי שיש לו יורשי' כי אם להחזיק בידם עד שיבא היורש א"כ עתה שבאו היורשי' חייבי' אותם שלקחו הע' פרחי' להחזיר' ליורשי' אם הם יורשי' ודאי כי המלך יר"ה ועבדיו אינם מוכרי' אלא על פי דינא דמלכותא לא על גזלנותא וחיי' ושלו' לכל ישראל המבי"ט:

Information.svg

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >