שו"ת מבי"ט/ג/קמב
|
< הקודם · הבא > |
שאלה ראובן שדך בתו לשמעון וכתבו ביניהם קנסו' וזה נוסח שטר השדוכין הצריך לענין השאלה בפנינו וכו' וזמן הנישואין יהיה מכאן ועד שנה אחת ואם באלו ישלח ראובן אבי הכלה בעד חתנו אחר חג הסוכות ילך החתן לאכסנדרי' מקו' הכלה ויהיה שם עד זמן הנישואים ועוד נתחייב החתן לקבוע דירתו שם שלש שנים ואם ח"ו א' מן הכתות תחזור בה תהיה מחוייבת לכת האחרת מאה וחמשים פרחים זהב וקנינא כו' וגם נשבעו וכו' אייר השל"ה פה רודס ושריר וכו' עכ"ל שטר השדוכין ואחר שעשה שדוכין הללו הלך אבי הכל' לסינים ומשם כתב לחתנו אשר ברודס יבא אל עיר נא אמון כי הוא גם כן רצונו לבא שם להשיא בתו למועד הכתוב ביניהם ויהי לימים בא אבי הכלה לנא אמון ולא בא חתנו ותכף חזר לכתוב לו שיבא כי הכל מתוקן לסעודה והשיב לו חתנו הנז' שאינו יכול לבא אך אם רוצ' (להבי') [שיהי'] חתנו (יבוא) לעיר רודס (עם בתו) שיכניסנה ואם לאו הרי הוא נקי משבועתו אחר שהוא נתאחר כמה זמן בסינים ולא בא אל אמון ואבי הכלה אומר שאף על פי שנתאחר בסינים לא עבר המועד הקצוב ביניהם שהוא זמן שנה ועדיין נשאר מהשנה חדש וחצי ומאז שכתב לו שיבא היה יכול לבא עם כמה דוגיאות וספינות שבאו מרודיס לנא אמון וכיון שאינו רוצה לבא שיפרע הקנס הכתוב ביניהם ק"נ פרחים שיש מהם כבר ביד אבי הכלה חמשים ותובע הק' מורינו:
תשובה על ענין הקנס אם יסרב שום אחד מהם בזיווג הנז' יתחייב בקנס מכח הקנין ומכח השבועה כמו שדן החכם הר"י ך' נון יצ"ו וצדק בדינו אך מן השאלה נראה שכל א' מרוצה בזיווג וחלוקי' במקום הזיווג ואין לו דין לחתן שיביא לו חמיו את בתו לרודס כי הוא נתחייב ללכת שם לאכסנדריי' לזמן הנשואין ולקבוע דירתו שם ג' שנים אבל מפני שלא הלך אינו חייב עדיין הקנס כי מה שכתוב אם באולי ישלח וכו' ילך החתן למקום הכלה ויהיה שם עד זמן הנשואין אולי חשב החתן כי תנאי זה היה בהיות ראובן באלכסנדרייס ועתה שהיה בסינים ונתאחר עד תחלת ניסן חשב שלא היה חייב ללכת ובין כך ובין כך עבר הזמן לא נתחייב עדיין בקנס אע"פ שכתב שיביא את בתו לרודס אין בדבריו ממש אלא הוא חייב ללכת לאלסכנדרייה ולדור שם הג' שנים כמו שכתוב בשטר השדוכין ואם ילך אפילו אחר הזמן אינו חייב קנס אדרבא ראובן חמיו יתחייב קנס אם לא יתננה לו כי הזמן שקובעים לנישואין בשטר השדוכין הוא לשיכין כל א' מה שיצטרך לזמן הנישואין כמו שאמרו חכמים על הסתם נותני' לאלמנה ל' יום מיום התביע' ולבתולה י"ב חדש ואם נתעכב יותר לא מפני זה נתבטל הזיוג אלא שחייב במזונותי' ואם הוא תבעה ועבר הזמן לא נתחייבה היא בשום דבר שנראה שאיחו' הזמן אינו מבטל הזיווג ותנאי שמתני' בשדוכין אינו כ"כ קיים כמו זמן של חכמים שחייבים במזנות אחר הזמן מה שאין כן באיחור הזמן הכתוב בשטרי השדוכין שאינו חייב במזונות (בין) [כיון] שאין כאן קדושין אלא ארוסין בעלמ' וקיל זמן זה מזמן שנתנו חכמים שלשים וי"ב ואעפ"י שכתוב בסוף שטר זה ונטלו קנין וכו' ונשבעו על כל הכתוב למעל' לא הית' השבועה על איחור הזמן כי הזמן אינו אלא אזהרה לשיכין כל א' מה שצריך ואם יש איזו סבה לאיחור לא נתחייב בזה קנס ומעשים בכל יום שעובר הזמן ולא בשביל זה נחייבהו בקנס כיון שהוא מרוצה בזיווג ויש לו איזו סבה לאיחור ובשטר זה יש יותר גילוי לענין זה שכתוב ואם א' מן הכתות תחזור בה תהיה מחוייבת לתת לכת האחר' ק"נ פרחי' וקנינ' וגם נשבע כו' שנרא' שהקנין והשבועה אינו אלא על החזרה שהוא מבטל הזיווג ולא על קביעות הזמן ולא הוזכר קנס הק"ן אלא למי שיחזור בו ואעפ"י שכתוב בקנין ושבועה על כל מה שכתוב למעל' ויהיה תנאי הזמן בכלל הקנין והשבועה יהיה עובר על השבועה ואינו חייב קנס ולפי האמ' כמו שהקנס אינו אלא על החזרה מן הזיווג כמו כן השבוע' אינה על איחור הזמן ולכן אם זה החתן לא ירצ' ללכת לשם לזמן שיקבעו לו ב"ד נראה שתואנה הוא מבקש לבטל הזיווג ויתחייב בקנס אבל אם יראה לב"ד שיש לו איזה סב' לזמן מה לא יתחייב בקנס אלא אחר עבו' הזמן שיתנו לו שאם לא ילך אז נראה ודאי שאינו רוצה הזיווג וחייב לפרוע הקנס כמו שדן החכם הנז' וכשיש איז' טענה לחתן אנחנו נוהגים לעשות פשרה ביניהם לענין הקנס נאם המבי"ט:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |