שו"ת מבי"ט/ג/קמ
|
< הקודם · הבא > |
שאלה ילמדינו רבינו ראובן ושמעון נשתתפו והלוו לגוי אחד ברבית סך מעות וכתבו חוגא בערכאות הגוים בסך המעות ונכתבה החוגא בשם שמעון לבדו שחייב לו הגוי סך כך וכך ואחר כך כתב ראובן שטר על שמעון וז"ל בפנינו וכו' הודה שמעון שהסך הכתוב בערכאות שחייב לו הגוי פלוני וכו' שהם בשותפות בינו ובין ראובן לשמעון כך וכך ולראובן כך וכך והגוי ההוא אף על פי שכתב החוב בשם שמעון היה בדעתו שהמעות כולם היו של ראובן ומשום דברים שביניהם כתבם בשם שמעון אחר כך הלך שמעון למדינת הים ונשאר ראובן ותבע מן הגוי והגוי הנז' היה מלתזם בממון המלך ותפסו אותו על ממון המלך והלך אליו ראובן ונתפשר עמו שיכתוב לו פתקא בעדים איך הסחורה אשר יש לו לגוי במקום פלו' שמכרה לראובן מקודם ועל ידי שוחד גזר שר העיר שהסחורה יקחנה ראובן ואירע שהגוי הנז' נמלט והלך לשער המלך לצעוק על עניניו ושר העיר נתן האלתז"ם לגוי אחר וראובן קבל הסחור' והתחיל למוכר' אמר לו הגוי החדש תמכור סחורת' במקו' אחר כי נמשך לי נזק במכירת' פה ואם לא תשמע תדע שתפסיד הכל וראובן לא חשש לדבריו והלך הגוי ובשוח' חזר ולק' הסחור' מראובן במאמ' השר אחר ימי' הוצר' גוי זה למעו' ובא לראובן ואמר לא תבקש לי בהלואה מעות ותשבע לי כמה היה חייב לך הגוי המלתז"ם הא' ואתן לך מהסחורה כנגד מה שתשבע ובקש ראובן מעו' בהלואה לגוי ונמצא שמעון שם בזמן זה שבא מדרכו ואמר לו ראובן הענין ואמר לו שאם ירצ' שילו' הוא החצי והוא החצי ויקחו הסחור' בין שניה' כל א' כפי חלקו ואם לא ירצה שהוא ילוה הכל ויקח כל הסחורה ונתרצה שמעון והלוה החצי והלך ראובן ולקח הסחורה מיד הגוי כנגד החוב שנשבע שהיה חייב להם הגוי הראשון ושמעון לא רצה לקחת חלקו ברשותו לפי שראובן היו לו נערים הרבה ומשתדלים במכיר' הסחור' ולשמעון לא היו לו משתדלי' ואנשי' וכן היה שהשתדל ראובן ושלח מפה ומפה ומכר הסחורה וחזר ולקח מחדש מאותה סחורה מן הגוי מחשבונות שהיו ביניהם אחר זמן נתקוטט הגוי עם ראובן וחזר ולקח הסחורה הזאת השניה ממנו כי הראשונה כבר נמכרה והוציא ראובן קול שלקח גם הסחורה הראשונה שפרע להם בעד הגוי הא' ושמעון היה יודע האמת ושותק באמרו היום או מחר יבא הגוי הא' משער המלך ואתבע מעותי ממנו ולא אתקוטט עם ראובן שהוא קרובי והיה כן אחר שנים בא הגוי משע' המל' ולקח האלתז"ם והלך אליו שמעון ואמר לו תפרע לי מעותי כי הסחור' שנתת לראובן לקח ממנו הגוי המלתז"ם אחריך והגוי בשמעו שהדב' אמ' התחיל לפרוע לשמעון קצת מעות אח"כ כששמע הענין שחזרו ולקחו הסחורה מן הגוי לא רצה לתת כלום ועברו דברי' בינו ובין שמעון ואפי' ששמעון היה יודע שהדין עם הגוי היה מתחזק לתובעו באמרו אולי אציל חלקי ממנו ולא אצטרך לדין ודברים עם ראובן קרובי ועוד שראובן מלתז"ם בממון המלך ולא יוכל להציל ממנו שום דבר ובהתחזקו שמעון לתבוע מהגוי נכנס יהודי א' ופשר בינו ובין הגוי שילוה לו לגוי סך מעות ושיהיה סאר"ף אצל הגוי ויכתוב לו שמעון מחילה על החוב בעד פסארפליף שהיה נותן לו והלך שמעון אצל ראובן וספר לראובן הענין ושאל ממנו עצה והשיב ראובן טוב הדבר אבל תכתוב במחילה בפני הערכאות שפיטור החוב ומחילתו הוא כדמ"ה בעד הסארפלי"ק אמר לו שמעון אני מפחד שהיום או מחר תתקוטט עמי למה מחלתי לו אמר לו ח"ו תלך ותמחול לו ולא תחוש והלך שמעון ועשה כן ואמר לגוים המעידים בערכאות בפי' שאינו מוחל כי אם על תנאי שהחוב יהיה כדמ"ה בעד הסארפליק ואמר זה בפני עדים ישראל והגוי' והכותבים שקרו בשמעון ולא כתבו תנאי זה במחילה אלא המחילה סתם ועמד שמעון סארף ימים עם הגוי והסירו את הגוי מן האלתזם והפסיד שמעון מעותיו ועתה ראובן מערער על שמעון ואומר שמה שמחל לגוי היה שלא מדעתו ושהחוב היה לשניה' וכיון ששוא מחל הוא חייב לו חלקו ושמעון אומר אני לא תבעתי הגוי אלא כדי שלא להתקוטט עמך שאתה לקחת הסחורה בעד החוב ואתה היית חייב לי המעות על חלקי והחוג"ה אעפ"י שהיתה בידי כבר היתה פרוע ושלא כדין הייתי תובע מהגוי ועוד שעל כל זה אתה נתת לי רשות שאלך ואמחול לגוי יורינו מורינו אם הדין עם שמעון וישבע שמעון שכבר נפרע ראובן חלקו משלם או אם ישבע ראובן על הכל יבא דברו הטוב לנו ולו תהיה צדקה ושלום:
תשובה מה שגבה ראובן מן הגוי חצי החוב או יותר כפי דברו זכה כבר שמעון בחלק מה שיגיע לו לפי הערך הכתוב בשטר שביניהם שהיה לכל א' סך כך במה שכתוב בחוג"א בערכאות שהיה חייב הגוי לשמעון וזה כבר הוא גבוי לשניהם ואין לו עסק בעסקי' אחרי' שנתעסקו אח"כ על השאר והסחורה שעזר השר שיקחנה ראובן כיון שלקחה כבר ברשותו והיה יכול למוכרה במקום אחר כמו שהתרה בו הגוי המולתזם החדש ולא שמע לו הוי פושע דאע"ג דגזים איניש ולא עביד הגוים מגזמי ועבדי כל שכן שהיה האלתז"ם בידו והוה לו יכולת לעשות ועשה ולקח הסחורה ממנו כמו שגזם לו ואם כן מה שהיה מגיע לשמעון מזאת הסחורה כפי השטר שביניהם חייב ראובן לפרוע לשמעון כל שכן אחר שחזרו לו הסחורה בשביל המעות שהלוו שניהם לגוי המלתז"ם שודאי חייב ראובן לפרוע לשמעון חלקו כמו שכתוב בשטר לפי הערך אפי' שלא לקחה שמעון שכבר נתן טעם למה לא לקח שלא היה לו מי שימכרנ' לו ומה שחזר ראובן ולקח סחורה וחזר הגוי ולקחה ממנו אין בזה היזק לשמעון כיון שהסחורה של שותפו' לא לקחה ממנו כי כבר מכרה ראובן כמו שכתוב בשאלה ושמעון היה שותק שלא היה תובע מראובן על כי היה חושב שיגבה מן הגוי ואחר כמה שנים גבה על הקול שיצא שלקחו מראובן כל הסחורה וכשידע הגוי אמיתות הענין שהחזירוה לא רצה לתת לו עוד כלום ועכ"ז היה תובעו ולא היה רוצה לתבוע מראובן בתשבו שיקח מן הגוי הראשון ושלא להתקוטט עם ראובן שהיה קרובו וגם שהים מלתז"ם בממון המלך ולא היה יכול להציל מידו גם מה שנתפשר (מד' אחרי') [שמעון] עם הגוי הראשון ועשה לו מחיל' וגם הלוה לו מעות על שנתן לו פסארפליק הרי כתוב בשאלה שנתרצה ראובן במחיל' ואמר לו שיעשנה ולפי מה שכתוב למעלה בשאלה אפי' שלא היה מוחל לא היה נותן לו דבר על כי נודע לגוי כי הסחורה נשארה ביד ראובן כמו שכתוב למעלה ואם כן אין לו לראובן שום טענה או ערעור על שמעון שעשה מחילה לגוי כי גם שלא היה עושה לו מחילה לא היה פורע לו שום דבר כיון שנפרע כבר ראובן מן הגוי השני כנגד החוב שהיה חייב להם הגוי הראשון כמו שכתוב בשאלה וגם ברשותו היתה המחיל' ומענין מה שכתוב בשאלה שראובן כופר בכל ואם ישבע שמעון או ראובן כבר כתבתי כי במה שגבה ראובן קודם חצי החוב או יותר לפי דברו נראה שהוא דבר ידוע לכל או לעדים ועל זה אינו חייב שמעון שבועה דהודאת בעל דין כמא' עדים דמי גם הסחורה שלקח בגזרת השר כבר היתה גבויה והיה חייב ראובן לתת לשמעון חלקו כי היה פושע במה שלא שלחה ומכרה במקום אחר מפני גזום הגוי המלתז"ם ואם ענין גביי' סחורה זו על פי גזרת השר על ידי שוחד שנתן ראובן כמו שכתוב בשאלה היה דבר ידוע לכל או לעדים גם בזה אינו חייב שמעון שבוע' ויגבה חלקו מאותה סחורה ומלשון השאלה כך נראה שהדבר ידוע לכל שלקח הסחורה או שהוא הודה שכך הענין אבל אם אין עדים בדברי' אלו אלא ששמעון טוען שראובן אמר לו כך אין כאן שבועה לשמעון אלא לראובן שישבע שלא אמר לשמעון שקבל הסחור' וגם בסחור' הנמצא' בידו שהוא ידוע שהיא מן השותפות היא בחזקת שניהם ואינו יכול לישבע ולא ראיתי ראובן ולא שמעתי מי הוא שמעון ב"ד אשר שם יחקרו ויוציאו הדין לאמתו נאם המבי"ט:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |