שו"ת מבי"ט/ג/קלח
|
< הקודם · הבא > |
שאלה ראובן תושב ארם צובה בא לדמשק ונתאכסן אצל שמעון ורצה להשתתף עם שמעון והשיבו שמעון אני שמתי על לבי שלא להשתתף עם שום אד' אבל בני יכנס במקומי ואני אתעסק עמו בתנאי שאהיה נאמן בלי שום שבועה ועשו כן וראובן היה שולח סחורה ממקומו לשמעון ובנו והיו מוכרים בחנות וכן שמעון היה שולח מעות או סחורה ליד ראובן לארם צובה ובהמשך הזמן בא סחורה לדמשק בזול ולא היה לו לשמעון מעות ולקח ק' פרחים מישמעאל אהובו ברבית בלא ערב ולקח הסחורה ושלחה לראובן ונמשך השותפות ימים ושנים וכשבאו לחלוק רצה שמעון ליקח מהחבר' הק' פרחים שהיה הוא חייב לישמעאל ולא רצה ראובן באמרו כי כמו שעד עתה היו הק' פרחים בשותפות כן יהיו תמיד מכאן ואילך ואם תפרעם אפרע אני חלקי ואם תרויח גם אני גם כן ונתרבה המחלוקת ביניהם עד שהשיבו ראובן לא תעשה מריבה עמי כי ראשי קשה כאבן והסחורה בידי לכן עשה מה שתרצה וכראו' שמעון כי גברה ידו של ראובן שתק והניח בידו חצי המעות שלקח מהישמעאל הנזכר ויהי אחר עבור שנה או שנתים חלה הישמעאל חולי ארוך וכבד אמר לו שמעון כבר ידעת איך כל יורשך שונאי' אותך ומבקשים את נפשך מה תועלת יש לך שאחריך יתבעו ויגבו ממני מה שאני חייב ויותר ויתעללו עלי לכן למען אהבתי תלך לשוק ותאמר בפני עדים איך איני חייב לך דבר אמר לו הישמעאל תן לי רבית מוקדם משנה זאת ואעשה רצונך ונתן לו והלך הגוי לשוק ואמר לפני כמה ישמעאלים סוחרים שהיה חולה הולך למות שיהיו עליו עדים שאין לו על שמעון שום תביעה בעולם ולא שום זכות שאינו חייב לי שום דבר ובתוך חדש ימים נפגר ובא חתנו והוליך שמעון לשופט ואמר שחמיו היה לו מעות הרבה ביד יהודים בפרט ביד שמעון זה ובאו העדים הסוחרים והעידו שבפניהם הודה הגוי שאין לו שום תביעה על שמעון ושתכף נפל למשכב ולא קם עוד וכו' אחר זה שלח שמעון לראובן כתב על כל המאורע ושישלח לו החמשים סולטניס והשיב ראובן שהוא הולך בדרך רחוקה וכשיב' ימלא רצונו אחר כך כשבא חזר שמעון לכתוב לו שישלח לו הנ' פרחי כתב לו ראובן הנה בנך מוכן לבא פה תקח ממנו עשרה פרחים ואני אתנם לו תיכף בבואו פה והשאר ירחם ה' לקח שמעון הי' פרחים מבנו והלך עם בנו ולא רצה ראובן לתת לו שום דבר ואחר זמן נפגשו ראובן ושמעון ותובע עתה שמעון החמשים פרחים הנזכ' וראובן מסרב מלתת יורינו מורינו מורה צדק נר ישראל הדין עם מי:
תשובה גם כי אלו הק' פרחיפ נכנסו בכלל השותפות לריוח ולהפסד בין ראובן ושמעון אפ"ה לא נתנם הגוי אלא לשמעון וממנו היה יכול לתבעם ולא מראובן ומחלם לו ואין לו לראובן חלק בהם ואפילו שראובן ושמעון שניהם היו לוקחים הק' פרחים מן הגוי בהלואה ואחר כך היה מוחל' הגוי לשמעון בלבד כנ"ד שידוע שלשמעון מחלם שהיה אהובו ולמען אהבתו הלך ואמר בפני עדים שלא היה לו שום תביעה על שמעון שלא היה חייב לו דבר פשיטא שלא מחלם אלא לו והרי הוא כמי שנתן מתנה א' לאחד מן השותפין שאין לשותפו חלק בה ועדיף מהא דתניא ומביאה הרמב"ם ז"ל פ"ה מהלכות שלוחין ושותפין מוכסין שמחלו לשותפין מחלו לאמצע ואם אמרו משום פלוני מחלנו מה שמחלו מחלו לו הרי שאפילו ששניהם היו שותפין בפרעון המכס ומחלו לא' מהם מה שמחל מחל לו ולא לשותפו כ"ש בנ"ד שלא היה ראובן חייב שום דבר לגוי כדי שימחול לו ולא מחל אלא למי שהוא חייב לו ופשיטא שאין לו לראובן שום חלק במחילה זו וחייב לפרוע החמשי' פרחים שנשארו בידו נאם המבי"ט:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |