שו"ת מבי"ט/ג/קא

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שו"ת מבי"ט TriangleArrow-Left.png ג TriangleArrow-Left.png קא

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

סימן קא

שאלה ראובן צוה בשעת מיתתו וז"ל הצוא' אני מקדיש הנא' וריוח ג' אלפים לבני' מנכסי ושיהא בני פקיד עליה' וריוח והנאה הנז' יהיה עד י' שנים בעד ישיב' או ת"ת של עיר פלו' כפי מה שיראה בעיני בני עכ"ל הצוואה ונפטר ראובן ונשאר בנו הנז' לומד בישיבת רב מרביץ תורה באות' העיר שצוה אביו כי שם היה מתפלל אביו והוא תמיד ועבר כמו ב' שנים אחר מיתת ראובן שנשא' בנו בישיבה הנז' והיה מחלק הספקה לתלמידים מריוח הג' אלפי' לבנה הנז' כמו שצוה אביו עתה עלה בדעת הבן הנז' להיות נחלק מתוך הקהל הגדול הנזכ' שהיה מתפלל אביו והוא ושהישיבה הנזכ' קבועה בו ורוצה להתפלל בחצרו בבית א' ולהקהיל שם מנין להתפלל ורוצה לקבוע לו ישיבה שם מאחרי רבו הנז' ולתת ההספקה למי שילמוד שם ומי שלא יבא שם לא יתן לו גם רוצה שיהיה ראש ישיבה חכם אחר לא רבו אפילו שהיה רוצה לבא ללמוד עמו או שיהיו בביתו חברים בלא ראש ישיבה ואנשי הקהל טוענים כי מלשון הצווא' נר' שאין יכול לשנות ראש ישיבה ולא מקום קביעותה וכל שכן שכל זה הוא נגד סברת רבו המובהק הנזכר שהוא ראש הישיבה ואם אביו הניחו פקיד היינו להיות פקיד ונאמן על המעות ושינתנו על ידו במקום בטוח לריוח וכן בבחירתו שינתן הריוח לת"ת או לישיבה לא שיבקש ישיבה אחרת או חכם אחר שלא כרצון אביו שהיה אהוב להחכ"ם הנז' שודאי בתר דעתיה אזלינן כההיא דהכותב ההוא דאמר נכסי לטוביה ואיכא תרי טובי' דאמדי' דעתיה דש"מ עם מי היתה דעתו מקורב' והכא נמי דעתו של אב היה עם הראש ישיבה המרביץ תורה עד שהמון העם אחר פטירת ראובן היו שואלים זה לזה מה זה שראובן לא הקדיש ריוח הג' אלפי' לבני' כי אם לי' שני' והשיב זקן א' נכבד כבר ידוע לכל אהבת ראובן עם החכם הנז' ושיער בשכלו ובדעתו שיחיה החכם עד י' שנים כי כבר הוא בן ס"ה שנים ולכך הקדיש עד י' שנים לבד הרי שגלוי ומפורס' לכל קירוב דעת הנפטר עם החכם לא שהחכם מתהנה מאלו המעות אלא להעמיד ישיבתו וכל הקהל יודעים שאין ראש ישיבה אחר ראוי והגון כהחכם הנזכ' אלא שהבן רוצה לקנתר ולחלוק על רבו דודאי לא היה דעת הנפטר נוחה בדברים אלו ולכן החכם והקהל אומרים לבן בחר לך איזה שתרצה אם תתן הריוח לחבר' ת"ת או מישיבה גם אנו שואלים אם בידו לומר אתנם לחבר' ת"ת שאסדר אני מכאן ואילך או לחברת ת"ת הידועה בק"ק של אותה העיר בזמן ראובן הנפטר ואני היושב על המשפט הצעתי לפני מכ"ה טענות השתי כתות ולדברו ייחלנו ומה' תהיה משכורתו שלמה אמן:

תשובה גרסינן בפ' הגוזל ופ' חזקת מייתי תוספתא האומר תנו מאתים זוז וכו' וכן הביאה הריב"ש פ' ח' מהלכו' מתנות עניים וביורה דעה סימן רנ"ח האומר תנו מאתים זוז או ס"ת לב"ה יתנו לב"ה שהוא רגיל בה ואם הוא רגיל בשתיהם יתנו לשתיהן תנו מאתי' זוז לעניים יתנו לעניי אותה העיר ע"כ ובנ"ד הרי פירש ואמר בעד ישיבה או ת"ת של עיר פלו' כפי מה שירא' בעיני בני רוצה לומ' לישיב' או לת"ת שיראה בעיני בנו וגם חוזר על מה שכתוב למעלה שהקדיש הנאת וריוח ג' אלפי' לבנים ושיהא בנו פקיד עליהם לתתם במקו' בטוח וגם על חילוק הריוח לישיבה או ת"ת כפי שיראה בעיני בנו לחלקם וכן נהג בנו בצוואת אביו שהיה נותן הספקה בבית הכנסת הגדול שהיה אביו מתפלל בו בישיבת הרב שלו שעליו כיון אביו כשציוה בעד ישיבה וכו' וא"כ אחר שרצה להיות נחלק מן הקהל ולעשות קהל בפני עצמו ע"י ריב וקובע ישיבה הוא עובר על צואת ודעת אביו כי מעול' לא כיון אלא על הישיבה המצוא' בב"ה הגדולה ולא על הנולד אחר כך שעושה עתה ב"ה לעצמו וישיבה וגם הוא מורד ברבו לבקש ראש ישי' אחר ומניח את רבו אש' לישיבתו כיון אביו ומה שהניחו אביו פקיד היה על הריוח והחילוק בישיב' או בת"ת כפי מה שירא' בעיניו וכבר היה ישר בעיניו לחלק בישיב' הרב כי ידע כי כך הית' כונת אביו ואין לו רשו' עתה לשנו' וידו על התחתונ' וגם אין לו רשות לסדר חברת ת"ת אחר לחלק שם המעות ונ"ל כי גם לשנות מן הישיבה של רבו לת"ת של הקהל עצמו הידוע' גם כן אין לו רשות כיון שהיה ישר בעיניו מקודם לישיבה גם כי מקודם היה לו רשות לחלק הריוח לת"ת עתה שכבר נראה לו לחלק לישיבה אין לו רשות ע"י מריבה לחלק לת"ת וכל זה פשוט וגם שנמצאת תשובה להרשב"א ז"ל שהביאה בב"י בטור י"ד סימן רנ"ח שהיו נוהגים הגזברי' לחלק גם לעניי עיר אחר' אין זה שורת הדין ומה שנתן להם סברא שהמקדיש על דעת הנהוג הקדיש כבר כתב כי במקומותינו לא נהגו כך וגם אנחנו כל קהלות ישראל אשר במלכות ישמעאל לא נהגנו כן וגם זה המנהג במקום שהיו נוהגים היה על מי שצוה סתם לעניים כי אעפ"י שסתמו הוא כפירוש שאם אמר תנו מאתים זוז לעניים בסתם הוא לעניי עירו עכ"ז היו מקילי' הגזברי' ליתן גם לעניי עיר אחרת וזהו דווקא בצוואה סתם אבל בצוואה זו שאמר בפי' ישיבה או ת"ת של עיר זו פשיטא שלא היו מקילים לנהוג לתת לעניי עיר אחרת שהיו עוברי' על דעת המצוה וראוי לבן הזה לחלוק כבוד לאביו שהביאו לעה"ז והשליטו על כל אשר יש לו גם כבוד גדול עשה לו במותו להניחו פקיד על מעות שהקדיש וגם יחלוק כבוד לרבו שמביאו לחיי ע"ה ובזה ירא' זרע יאריך ימים נאם המבי"ט:

Information.svg

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >