שו"ת מבי"ט/ג/צד
|
< הקודם · הבא > |
שאלה ראובן שהיה לו שטר חוב על שמעון מסך מה והלך שמעון למדינת הים ונזדמנו נכסים משמעון ביד לוי ובא ראובן ועכבם מפני החוב אשר על שמעון ויהודה בשמעו שבאו נכסי' משמעון ליד לוי הוציא שטר חוב שהיה לו על שמעון מסך מה מוקדם על ש"ח ראובן וראובן טוען שאף שש"ח יהודה מוקדם משטר חוב שלו עכ"ז הנכסים מטלטלים הם ומטלטלים אין להם קדימ' זאת ועוד טוען ראובן שאף שש"ח יהודה הוא מוקדם עכ"ז זמן הפרעון שלו הוא מאוחר לפרעון של ראובן והוא הוא הזוכה בנכסים ולא יהודה שעדיין לא הגיע זמן הפרעון שלו כאמו' ועוד טוען ראובן ואומ' שהואיל וזמן הפרעון מהש"ח שלו הוא קודם לפרעון מהש"ח של יהודה לפחות יהיו שניהם שוים לפרעון ליקח כל א' מהנכסים כפי ערך החוב וזה יזכה מפני קדימת זמן כתיב' הש"ח וזה יזכה מפני קדימ' זמן הפרעון ילמדינו רבינו הדין מכל הפרטים האלה ולך תהיה צדקה:
תשובה אם הנכסים של שמעון שהם ביד לוי נתנו אחר שנכתבו השתי חובות על שמעון אין שום קדימה ליהודה על ש"ח של ראובן כמו שכתוב בשניהם דקנאי ודאקני וכל הקודם לגבות זכה ואפילו הוא אחרון וכמו שכתב הרמב"ם פ"ב ובח"מ סימן ק"ד ואם לא תפס שום א' מהם ובאים לגבות כאחת ואין בנכסים כדי שיגבה כל א' חובו חולקין הנכסים ביניהם בשוה עד שיפרע כל א' מחובו כדעת הרי"ף והרמב"ם ז"ל פ"ב ואם הגיע זמן פרעון המאוחר קודם זמן פרעון המוקדם כתב הרשב"א ז"ל בתשובה אלף קי"א דאם אמר בעל חוב שני כיון שהגיע זמן חובי גובה אני את שלי ולכי מטי זמן גוביינא טורפת ליה מינאי שהדין עמו והטעם לפי שהב"ח מוקדם אין לו כלום בנכסי לוה עד דמטי זמן גוביינא דיליה דהא קי"ל מכאן ולהבא הוא גובה הילכך כל זמן שלא הגיע זמן חובו אותו שהוא מאוחר והגיע זמנו טורף אותו בחובו ותדע דהא איבעי מריה דארע' לזבוני עד שלא הגיע זמנו של בעל חוב מצי לזבוני ולא מצי ב"ח לעכב וכו' ומה שכתב בח"מ בתחילת סימן ק"ד שכל מי שקדם זמן קנין של שטרו קודם הוא לגבות אפי' אם הגיע זמן הפרעון של המאוחר וכו' היינו לכשיגיע זמנו אז יגבה מן הלוה או מן הלוקח או מזה המאוחר אם גבה קודם אבל בנ"ד ששניהם שוים בשעבוד כיון שהגי' זמנו של מאוחר יגבה הוא כדאמרינן ואפילו הכי נ"ל דב"ד אין מגבין למאוחר אלא כפי מה שיראה בעיניהם שלא יבא להפסיד הב"ח (פקודתי) המוקדם וכמ"ש הרשב"א בסוף תשובה זו שאם המאוח' אינו מן העיר והגבוהו מטלטלי דאפשר דבכי האי המוקד' מעכב שאם נגבה לו מטלטלין אלו יוליכ' עמו ונמצא המוקדם מפסיד לכשיגיע זמנו ע"כ והכא נמי כיון שיש זכות למוקדם באלו המטלטלי' לכשיגיע זמנו לא יפקיעו ב"ד זכותו להגבות עתה למאוחר כל חובו ולא ימצא המוקדם אח"כ ממה לגבות ואפי' היה זמנם שוה כי דין לוה ולוה ואח"כ קנה או לוה משנים ביום א' הכל שוה לענין גבייה ואם בנ"ד הנכסים שהם ביד לוי משמעון נקנו קודם שלוה שמעון מראובן אחר שלוה מיהודה ונשתעבדו הנכסים לו לבדו אפי' הכי אם תפס המאוחר אין מוציאין מידו שכבר פשט המנהג משום תקנת השוק שלא לטרוף מטלטלין מן הלקוחות כמ"ש בח"מ סי' ס' אבל אם הם עדיין ביד הלוה או ביד אחר כנדון דידן שלא לקח' ולא גבאם אחר בעל חוב המוקדם קודם כי לו נשתעבדו ולא למאוחר ולכן אין ב"ד מגבין מטלטלין אלו למאוח' אפילו שקדם זמנו לזמן המוקדם נאם המבי"ט:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |