שו"ת מבי"ט/ג/צג
|
< הקודם · הבא > |
שאלה ראובן פתח חלון לחצר הגוי שהיתה מושכרת לישראל ולא הקפיד הגוי או לא ראהו ואחר כך קנה שמעון החצר מן הגוי ואמר לראובן שיסתום חלונו שמזיק היזק ראיה וראו' טוען שכבר החזיק בעוד שהיה החצר של הגוי הדין עם מי אי הוי שמעון במקום גוי ובגוי עצמו אי תלי טעמא בתחלת דינא דהיינו דלא מצי למחו' וכו' והשתא דבדיניהם מצי למחות מהניא חזקה או דילמא לא תלי טעמא אלא בסוף דינא שיכול הוא לסתום כל שעה שירצה והשתא נמי כך הוא דיניהם דאין חזקה להיזק ראיה ואע"ג דלא מיחה אין חזקתו חזקה וא"כ ישראל נמי דאתי מחמתי' יכול לסתום וכו':
תשובה שאלת חכם חצי תשובה ושאלתך היא תשובה שלמה שהשיב הרא"ש ז"ל כלל י"ח והביאה הטור סי' קנ"ב שהקונה מן הגוי יכול למחות שבא מכח הגוי ותשובת גאון בצדה הפך שאסור לקונה למחות אלא שידונו בדין ישראל כיון שיש לו חזקה והרי שני צדדי שאלתך פשוטים למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה ולא היה לך לשאול אלו ראית התשובות אלא כמי תפסוק הלכה למעשה וכיון שיש בזה האי פלוגתא דרברבתא מי שבא לתבוע את חבירו שיסתום הוא כמוציא מחבירו ועליו הראיה ובעל החלון הפתוח יכול לומר קים לי כסברת הגאון ואסור לך למחות בי ולסתום חלוני שהחזקתי בה כמה שנים וגם זה פשוט ומה שאחדש לך בתשובתי זאת הוא שני דברים שאינם מבוררים כל כך בפוסקים האח' כי אפי' לדעת הרא"ש שיכול לסתום חלונו היינו שיכול לבנות בפני החלון ולהאפיל עליו האורה אבל כל עוד שאינו בונה נגד חלונו תוך ד' אמות אינו יכול (למחות) בו ולומר תסתו' החלון כי גם שהוא בא מכח הגוי עצמו אינו יכול למחות בו שיסתו' שהרי בדיניהם יכול כל אדם לפתוח חלון לחצר חבירו הגוי (לחה"י) או ישראל לחצר הגוי ואין הגוי יכול למחות בו שלא יפתח אלא שיכול לבנות כנגד חלונו כשירצה וכמו שכת' הרא"ש ז"ל באות' תשוב' אלא כל א' הוא פות' לרשו' חבירו וכשרוצה חבירו סותם את אורו בפניו וכלומר שבונה נגד חלונו שאם יוכל מיד כשפותח לסותמו א"כ אינו יכול לפתוח והו' כת' כל א' הוא פותח לרשו' חבירו והמרדכי פ' חזקת הביא תשובת גאון וכתב ובדיניהם לא היה הגוי יכול לסותמם אך אם רצה לבנות בונה הרי בפי' שכל עוד שאינו בונה אין יכול למחות בו שיסתום כ"ש הישראל הבא מכח הגוי לדעת הרא"ש שאינו יכול למחו' במחזיק הראשון שיסתום אלא אם הוא מקום שיוכל לבנות יבנה אפי' תוך ד' אמות מן החלון ובעוד שאינו בונה אינו יכול למחות בו שיסתום וכ"ת כתב בשאלה שאמר לראובן שיסתום חלונו שמזיק לו בהיזק ראיה ובסוף השאלה כתבת וא"כ ישראל נמי דאתי מחמתיה יכול לסתום ולפי מה שכתבתי אפי' להרא"ש שסוב' שאין לו חזקה בחלון היינו שיוכל לבנות כמו שהיה יכול לבנות לא שיסתו' החלון בעוד שאינו בונה וא"כ בנדון דידן לכ"ע אין יכול מי שקנה החצר של גוי למחות בבעל החלון שיסתמו אלא שיוכל לדעת הרא"ש לבנו' תוך ד' אמות ולהאפיל עליו ובעוד שאינו בונה או שאין לו מקום לבנות שהמקום הוא חצר הצריכה לו להיות חצר אינו חייב בעל החלון לסתום אך אם יזדמן לו לקונה מן הגוי לבנות בית אצל כותל החלון שאז אין לחלון שום אורה נראה לי שיוכל למחות בבעל החלון שיסתמנ' כדי שלא ישקיף ויראה כל מה שמשתמשים בבית כי כשהית' חצר כיון שהיה נהנה באויר החצר לאוי' ביתו מן החלון לא היה יכול למחות שיסתום אבל עתה שאינו נהנה מן האויר שהחלון נשאר בתוך הבית יוכל למחות בו שיסתו' ואם בנין החצר אינו מגיע עד החלון שהחלון גבוה אינו יכול למחות שיסתום החלון אלא א"כ יבנה הבית בנין גבוה או יבנה עליה על הבית שבנה כל זה לדעת הרא"ש ז"ל אבל לדעת הגאון דיכול בעל החלון לומר קים לי כותיה והקונה הוי מוציא מחבירו אינו יכול בשום גוונא לא להאפיל תוך ד' אמות וכ"ש שלא יוכל למחות שיסתום ואפילו לדעת הרא"ש יש תנאי ידוע בדין זה כמו שהביא הרשב"א סימן י"ו בתשובות המיוחסות להרמב"ן ז"ל והן להרשב"א ז"ל והוא דדוקא שהוא ידוע שקדם חצרו של גוי לפתיחת החלון של ישראל זה שבא מכח חזקה שהחזיק בשל גוי כמו אם היה מחזיק מישראל אלא שהגוי יכול לסתום והוא בא מחמת הגוי אבל כשאין ידוע מי קדם הדין עם ישר' בעל החלון שאני אומר שחלונו קדמה לחצירו של זה וראוי לשואל דין א' בפרט אם הוא חכ' כמוך ומסתמא יש לך ספרים המצויים ביד כל אדם שהם מדפוס ובזול שיחפש קודם שישאל אם ימצא אותו דין פשוט בפוסקים וכשלא ימצא או יסתפק וישאל לגדול ממנו והרי דין זה היה פשוט בטור חושן משפט למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה ובספרים אחרי' כמו שכתבתי למעלה ואם לא יהיה לך מקום לשאול אלא למי מקדושי' תפנה אם להרא"ש או לגאון או לבעל העיטור שכתב ג"כ כסברת הגאון ומרבה ספרים מרבה חכמה ואפי' שאני כותב שהדין היה פשוט אפי' הכי חדשתי גבי דעת הרא"ש ענין החלוף מסתימ' לבנין כמו שכתוב למעלה וגם לי היה חדוש שלא דייקתי בזה פעמים אחרות שבא לידי ענין חלון הפתוח לחצר הגוי ומה שכתב הרשב"א ז"ל מענין הקדימה כי אפי' לדעת הרא"ש יש צדדין שאינו חייב לסתום גם לשון שאלתך אינו מבואר והאדם ניכר בקולמסו ר"ל בלשון שכתוב בקולמוס ותן לחכם ויחכם עוד והנני מוכן להשיב על כל שאלותיך כפי מה שיורוני מן השמים אם יגזור ה' בחיים וחיים וטובה לך ולכל בני ביתך ובני קהלך ולכל ישראל נאם המבי"ט:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |