שו"ת מבי"ט/ג/נז
|
< הקודם · הבא > |
שאלה מארץ רחוקה בא אלי מבולבולי דברי' אשר עברו זה כמה שנים בין אנשים טובים וברים ושינו טעמיהם וטענותיהם בפני החכמים אשר בחר כל אחד מהם וכל א' פסקו בידו זה לפיטור על פי החכם הנברר לו לבדו וזה לחיוב על החכם הנברר לו לבדו זה לביתו פנה בפיטורו וזה לדרכו כחו ענה בעברו והמציאו לפני נוסח שני הפסקים ודבר והפכו איש באחיו מדובקים להבין ולהורות אי זה מהם יכשר למאורות מכדי להגיע לתכלית המבוקש שלא לקושש קש נישא וניתן בדבר דבר דבור ולבור תבן מן הבר בטענת שפוטרים והמחייבים אם אפשר למצא פיטור מתוך טעם החיוב או חיוב מתוך טעם הפיטור:
וסידור טענות שני הכתות הוא על תביעת עבד המלך יר"ה והטיפטיש על כל הבאקיש של כל המוריאה ובכללם נמצא כתוב איך שמואל בן יוסף היה חייב בחסיאה של חורמוסו לג' אלפים לבנים ויחואל סקי ערב פרען ולא מצאו את יחיאל ותפסו את סימן טוב אחיו ואמר כי מעולם לא נכנסו לא הוא ולא אחיו יחואל סאקי במלאכת המלך והשיבו לו כי כן כתוב בפנקס המלך שמואל בן יוסף ויחיאל סאקי ערב השיב סימן טוב יחיאל אחר שכינויו חזן הוא שחייב למלך במלאכות השמסרליגה שהיא מלאכת אלני התותים והחסיאה היא מלאכת מעשרות התבואה ונראה שנתחלפו בפנקס המלך מיחיאל חזן ליחיאל סאקי וממלאכת השמסרליגה למלאכת החסיא' והעבד והטיפטיש השיבו לו אין אנחנו רוצים ביחיאל חזן אלא לאחיך השיב הוא תשימו אותו בבית הסהר ואם לא יפרע אני אפרע בעדו ושלח לנכדו עם גאוש לבית יחיאל חזן ונתפס בנו והוכרחו לפרוע יחיאל חזן וחביריו ותשובת ס"ט אנוס הייתי ומצוה עשיתי שאתם חייבים למלך ואנחנו אין אנחנו חייבים דבר והשיבו יחיאל חזן ונסים חכים לא אנסו אותך שתראה את יחיאל חזן אלא שתראה את אחיך ואתה היית יכול לינצל שלא נכנסת למלאכת המלך לא אתה ולא אחיך והיית יכול להביא ראיה על זה כמו שנפטר ר' סעדיה צורור על חוב אמת שהיה חייב למלך סעדיה אחר וזה סעדיה צורור הביא ראיה שמעולם לא נכנס למלאכת המלך ונפטר והיה יודע שהיה סעדיה אחר חייב ולא רצה לגלותו ונמלט גם כן סעדיה האחר עד היום שלא פרע וכן היית יכול אתה לעשות גם כן והיינו נמלטי' אנחנו שלא באנו בכתובים ואתה היית יכול להמלט יותר מסעדיה על כי לסעדיה צורור היו תובעים על אותה מלאכה שהיה חייב הסעדיה האחר ולא נתחלפו אלא מסעדיה לסעדיה אבל לך היו תובעים על מלאכת החסיאה ואנחנו היינו במלאכת השמסרליגה אשר לא נזכר ביניהם ואיך הא מתחלפי' מחסיא לשמסרליגה ומיחיאל חזן ליחיאל סקי ערב על שמואל בן יוסף ואתה היה יכול לינצל וגם אנחנו כי גם שהיינו חייבים למלך היה לנו טענות לפטור עצמינו כמו שנתפטרו הכהנים של לארטה שהיו במלאכת המלך ובא גזרת המלך שיקחו מהם הנמצ' ועל השאר פטרום ואחר כך בא נזיר חדש וחזר ותפשם והלך א' מהם לשער המלך ונתנו לו חוקים ונמלטו וכן קרא לנו ג"כ שהיינו בשנה ראשונה שהיינו במלאכת השמסרליג' כמו ז' חדשים ואדונינו המלך יר"ה קצה להוציא כל העומדים במלאכו' ובאו"ג ואיביש ולקחו ממנו ומאחרים פנקס כל אחד והנמצאים כתוב לקחו ועל השארית פטרו כי אין שכירות משתלמת אלא לבסוף ולאחר זמן באו גם כן המלך וקראו אותנו עם נאמנים אחרים והראנו להם הטענות עם החוקים מאת המלך יר"ה ונפטרנו כמה פעמים וגם עתה אם אתה לא היית מזכיר אותנו לא היו חוקרים עלינו מסבה שלא באנו בכתובים ומי היה עולה בדעתו לומר שטעו בשער המלך מחסיא לסמסארליג"ה מיחיאל חזן ליחיאל סאקי ומפני שמצאו את אחיך כתוב לערב וחשבו שהיה החוב שלך כמונח בקופסא כשהלשנת עלינו לא הונח לנו ולא יכלנו להמלט מידם ולא שמעו טענותינו והוכרחנו לפרוע בסבתך וראיה לדברינו כי השני דיינים של לארסו ודיין של קארו סואי אמרו מי הוא זה ואי זהו אשר מלאו לבו לעשות כן שתפרעו אלו המעות ואמרו לדיין שחייב אותנו שהיה גזל וכמו בשר חזיר באוצר המלך ונפלו פניו מהבושה כי על פי המסירות של ס"ט עשה שנפרע וגם נמצא עם לוטפי הנאזיר שהיה מחייב אותנו ואמר גם אני שאלתי אלו המעות מאלו היהודים והדיין אמר שלא אקחם כי היה גזל אחר שהמלך יר"ה פטר אותם וגם הדיין של שאלוניקיו שלחנו אליו ואמר שבעול לקחו ממנו כי כבר פטר המל' יר"ה לכל אותם שהוצי' מן המלאכו' ועל טענות אלו חייבו חכמים את סימן טוב שיפרע מה שהפסידו יחיאל חזן וחבריו וזה ס"ט טען לפני החכם שפטרו מלשלם כי כשאמר סימן טוב כי אחיו לא היה חייב שום דבר למלך כעס העב' עם ס"ט ושמו בכבלי ברזל עד שיביא לאחיו יחיאל סאקי והיה סובל יסורין שלא לגלות הענין אחר כך אמר לעבד יש הנה יהודי אחד ששמו יחיאל שיש לו כינוי אחר שאינו הכינוי של אחי והוא חייב למלך ולא אחי אז אמר לו העבד לך והביאנו אמר ס"ט אין הגון לי להביא אחר כך הכריחו העבד לס"ט שיביאנו ואז שלח נערו והראה לבן יחיאל חזן כי הוא ושני יהודים אחרים שותפים עמו היו חייבים למלך אחר כך הלך העבד לעיר אחת קרובה אשר עיקר הפנקס היה שם וראה שכינויו של יחיאל היה מסכים למה שאמר ס"ט שהיה נחבש ביד העבד ואז פטרו מן המאסר ותפס ליחיאל חזן ופרעו הוא ושני חבריו ל"ג אלפים לבנים ועתה תובעים אלו הג' לסימן טוב שיפרע וישלם לו ועל טענות אלו פטרו החכם הר"י פורימה ופלפל עוד לפוטרו אפילו על קצת הטענות הראשונות והביאו ראיה בעלי טענות הראשונות לאמות טענותיה' מעשה ב"ד כי ביום שנתפס ס"ט סאקי שמע רבי יצחק כהן שאמר הנזיר לס"ט הנז' הבא המעות שאתה חייב למלך והשיב ס"ט אינו חייב דבר ומעולם לא נכנסתי במלאכת המלך יר"ה אמר הנזיר הרי כתוב בפנקס המלך יחיאל סאקי ערב בעד שמואל יוסף בחסיאה ואמר לו הנז' יחיאל חזן הוא שהוא במלאכ' הסמסרליג"א ואם ימצא שאחי נכנס מעולם במלאכת המלך יחתכו את ראשי וזה העדות היה בפני ס"ט בב"ד והכחיש כי מעולם לא דבר דברים אלו ושלא היה לשם ואז ר' יצחק הנז' נשבע מאליו שבועת התורה שמה שהעיד בפני הב"ד הוא אמת דברים כהוייתן וגם קודם שהעיד גזרו עליו שיעיד האמת בפני כמו שכתוב במעשה ב"ד וכתוב עוד שהעיד מרדכי טראבולוסי איך בהיותו בשוק ראה שני משרתים של הנזיר מוסטפא הנז' ומהמוט ג' איש קרוב לחצי היום והלך אחריהם לבית מהמוט ואחר כך אמר לו ס"ט לר' מרדכי אינך מדבר למוסטפא שיתירני מבית האסורים ובא אצלו ואמר לו למה אתה מחזיק אותו יחיאל חזן הוא שחייב ולא יחיאל אחי ותתפיס ליחיאל חזן ואם לא יפרע אני אפרעם ואמר לו מוסטפא איני רוצה ליחיאל חזן אלא ליחיאל סאקי שיש בו ממשות כי יחיאל חזן אין בו ממשות השיב ס"ט תשימם בבית האסורים ואם לא יפרעו אני אפרע בעדם כל זה הועד ביום ו' חשון שנת השכ"ג:
שלמה בכר' יעקב צמאש:
יאיר כהן בן שבתאי ז"ל.
עוד מעשה ב"ד על ר' משה שאלוניקי ור' שלמה זכור שהעידו בפני' בשם רבי שאול טוויל שאמר כי באותה לילה שתפסו התוגרמים לרבי משה חזן שהיה רוצה שאול להצילו ושאמר לו סאקי אל תלך להצילו כי אני שלחתי אותו לכתחלה להראות הבית יחיאל חזן ובעודו מדבר עם סאקו בא משה חזן ואמר לו סאקי מה עשית והשיב הוא כבר הראתי הבית של רבי יחיאל חזן ולקחו את בנו שלמה חזן כל זה העידו שנים הנז' בשם רבי שאול וחתומים במעשה כ"ר יוסף פורמון מנחם בר' שלמה משה יצחק ב"ר שמואל אלבלנסי עוד הראשונים שטרות מעשה ב"ד שהעידו בפניהם יצחק כהן ושלמה זכאי איך כשהיו ב' דיינים של לארסו ושל יניגי לחקור על ענייני לוטיפי הלך הנזיר רבי ניסים וחבריו להתרעם על מה שלקחו מהם ואמרו הדיינים הנז' ששלא כדין עשו להם והראו הברא שבידם ואמרו לדיין של אלסונה בפניו כי שלא כדין עשה ליקח מהם ושהיו אותם המעות כמו בשר חזיר באוצר של מלך ושלא היה עתה כח בידם להחזיר' עד שיביאו חוקים מן המלך וגם הדיין מופטיש לא גזר שיקחום וחתומים בשני השטרות של ב"ד באחד יוסף פורמון מצליח צלח גרשון שלוניקי ובשני גם כן יוסף טרמון והשני הנזכ' עד מעשה ב"ד אחר חתומים בו שלשה עדים ונעשה קיום ב"ד עליהם בשלוניקי חתום בו החכם שמואל די מדינא ושנים אחרים והעידו כי נמצאו לפני הדיין שופט כל הארץ והובא לפניו שיגיל שחייבו את ניסים חאכים על אלף לבנים ואמר הדיין הנז' בפני רבי' ונכבדים שעשו לו שלא כדין ושלא כדת ושמי שחייבו היה עליו עון גדול:
עוד מעשה ב"ד אחר על יוסף מוזהבי חתנו של סימן טוב סאקי שאמ' למוסטפא גיליבי על מה שהי' כתוב יחיאל סאקי שהיה יחיאל אחר בקהל שהיה יחיאל חזן שהיה במלאכת הסמסרליגא ושאמר שילך ויביאהו ואמר לו תשלח אחד מנעריך ויביא אותו כל זה העיד יוסף אלמושנינו על מוזהבי ואמר שהיה זה ביום שהיה סימן טוב סאקי אסור בבית מהמוט' גילבי וחתומים על זה בית דין של שלשה שלמ' משה מנגאגון שלמה משה ב"ר יעקב יאיר כהן:
ואחר ראות טענות שני הכיתות ועדות שנתקבל בפני כמה בתי דינים על כי ר' ס"ט כדי להציל עצמו ואחיו אמר לעבד יחיאל חזן הוא שחייב למלך ולא אחיו ושלח נערו לתפוס אותו והביאו את בנו ואסרהו והוכרחו לפרוע מה שלא היו חייבים הוא דבר פשוט שחייב ס"ט וחבריו לפרוע ליחיאל חזן וחבריו כל מה שפרעו ומה שהפסידו באותו תפיסה ואפילו שיחיאל סאקי לא היה חייב שום דבר היה יכול לינצל בהבאת עדיות כי לא נכנסו מעולם במלאכ' המלך כמו שכתבו שניצולו אחרים בטענה זו ולא לשום אחר תחתיו והרי הוא מוסר את חברו ביד האומו' לענות גופו ולהפסיד ממונו וחייב ואפילו היה חייב יחיאל חזן למלך יר"ה לא היה לו רשות להזכירו כיון שעב' המלך לא היה מזכירו וכ"ש שלא היה חייב שום דבר לא בדין שלה' ולא בדינ' דמלכותא עם הכראגו שהיה להם על כי המלך יר"ה פטר את כל אותם שהיו במלאכות שלו ושלא יקחו מהם כי אם מה שנמצא כתוב עליהם ושאר הזמן יהיו פטורין כי אין שכירות משתלמת אלא בסופה וכמה דייני המלך יר"ה שאמרו שהיה עול גדול וגזל גמור מה שלקחו מהם כפי מה שכתו' בקבלת העדויות ואפילו לדעתו בלי ראיה שהיה אנוס כי היו מכים אותו לא היו מכים אותו אלא על שיביא את אחיו או יפרע מה שנעשה אחיו ערב על שמואל יוסף ולא הזכירו הם את יחיאל חזן ופשע בזה ואפילו שאומר שאחר כך אנסוהו להביאו הוא הביא האונס על עצמו והוי תחלתו בפשיעה וסופו באונס שהוא חייב שהאונס בא מחמת הפשיעה כמו שכתבו הפוסקים ועוד שהרי זה אנסוהו להראות בשלו והראה בשל חברו אפילו היה באונס כשהראה של חברו כיון שלא היו אונסים אותו מקודם אלא על שלו כיון שהזכיר את של חברו אפילו הראהו באונס חייב לרוב הפוסקי' ז"ל הרי"ף וחבריו ונשא ונתן ביד ג"כ יש כאן שלא די שהראה ביתו של יחיאל חזן אלא ג"כ הלך בעת שהיה בנו בבית ותפסוהו שהיה יכול להערים ולהודיע שהיו באים לתפסו כדי שיחביא עצמו ולא ימצאוהו כשילכו לביתו ועתה שהלך לכתחלה בעת שמצאו אותו הוי נושא ונותן ביד עוד אני אומר דלא שייך דינא דידן להא דתניא פרק הגוזל ישר' שאנסוהו נכרים להראות ממון והראה ממון חברו דפטור ואם נשא ונתן ביד חייב וכו' דהתם לא קפיד אנס אלא שיבוא ממון לידו יהיה ממי שיהיה כבר האנס יודע שהוא גוזל מה לו שיהיה מזה או מזה ולכן יש מקום להקל כשהוא מראה ממון של אחרים ובנדון דידן אינו כן שזה העבד של מלך אינו אנס לגזול אלא הוא אנס לגבות בכח ממי שהוא חייב למלך ואין לו כח לתבוע ממי שאינו כתב בפנקס המלך שהו' חייב מעו' ולכך מי שאומ' לו עבד המלך תראה לי מה שחייב למלך והוא אונס אותו על כך מי שאינו חייב ומראה לו פנים וצדדים שיוכל לגבות ממנו כנדון דידן שאמר יחיאל חזן הוא החייב ולא יחיאל סאקי והראה לו את בנו של יחיאל חזן שהיה ידוע שלא היה חייב שום דבר בגזר' המלך יר"ה והוא לא היה בידו לתפוס את מי שלא היה חייב וגם לא היה כתוב בפנקסו וגם כל השופטים של המלך אמרו שהיה גזל מה שלקחו ממנו וזה סימן טוב הראה פנים וצדדין לעבד שיוכל לגבות ממנו והראהו לו ופשיטא שהוא חייב כל זה הוא אפילו שלא אנסו העבד אלא שהראה לו מי שחייב למלך וכ"ש בנדון דידן שאמר לו אתה חייב למלך והיה אונסו שיפרע והוא אמר לו אני איני חייב אעפ"י שהיה אמת שהו' לא היה חייב שפלוני חייב ולא הי' חייב אותו פלוני והראהו דפשיט' ופשיטא שהוא חייב מדין מוסר שהרי כתבו המפרשים ז"ל כשהראה המוסר מעצמו בלי אונס אעפ"י שלא נשא ונתן חייב והכא הראה מעצמו בלי אונס שלא היה אונס אותו אלא להראות את מי שהוא חייב וס"ט כבר היה יודע שלא היה חייב יחיאל מכח הבראטו כמו שניצולו אחרים וגם כל השופטים שהיו גוזרים כן שלא היה חייב שום דבר אלא גזל לקחו ממנו וכ"ש בנדון דידן הוי כנשא ונתן ביד שהראה את בן יחיאל חזן בביתו ולא היה יכול לימלט מידם דהוי כנשא ונתן ביד ובלאו הכי חייב כמו שכתבתי ובזה נסתלקנו מלישא וליתן בברייתא של אנסוהו נכרים להראות וכו' מכמה פירושים וחילוקים שיש בין המפרשים ז"ל ומה שהוסיפו לפלפל בכולם החכמ' או שכוונו אל אמיתו' הדין שחייבי' לשלם מה שהפסידו יחיאל חזן וחבריו ומהר"ר יוסף פורמו נר"ו ראיתיו חתום בקצת שטר מעשה ב"ד שהעידו שסימן טו' שלח את הנער לתפוש את יחיאל חזן ושהשוטפים כלם פה אחד אמרו שהיה גזל מה שלקחו ממנו ועם כל זה חתר למצוא לסימן טוב מחתר' להצילו ולא עלה בידו כמו שהשיגו עליו החכמים החכם השלם כמה"ר שמואל קלעי והחכם השלם כמה"ר מנחם רוסו:
אך צריך לבאר אם יוכלו להשתלם גם כן מן הנער אשר שולח ברשת ברגליו הבן שתפסו וגם את מוזהבי שגם הוא הלשון ואמר יש יחיאל אחר בקהל ושלחו בעדו ולענין המוזהבי נרא' מן העדיות שמה שאמר הוא היה אחר שדבר סימן טוב מה שדבר וגם אמרו לו שילך ויביאהו ולא רצה ולא נזכר בעדות שלו ששלחו ביד יחיאל חזן על מה שדבר הוא על מה שדבר קודם ס"ט ולכך אינו חייב הוא כמו ההיא עובדא שכתב מהר"ם מאותו שעשה הסעודה כי האחרון הוא פטור כמו שכתב החכם השלם מה"רר שמואל קלעי נר"ו:
ועל דבר הנער נ"ל ג"כ שס"ט הוא החייב ולא הנער שהלך לתפוס את יחיאל חזן ולא מצאו ותפס את בנו כי אף על פי שאין שליח לדבר עיברה והשליח חייב ולא המשלח היינו כשאין שום הנאה למשלח במה שעוש' השליח אבל שהוא נהנה במעשה השליח הוא חייב כדאמרי' בפרק ב' דקדושין צא בעול הערוה שהוא חייב ושולחיו פטור שלא מצינו בכל התורה זה נהנה וזה מתחיי' וכמו כן אם נהנה המשלח ולא השליח:
ועוד כשאמר ס"ט לנער שילך בפני העבד הכריחו אותו במכות שילך ויביא אותו במצות האדון שלו ומה שאמרו אין שליח לדבר עבירה הוא כשהוא עושה לרצונו אבל בנידון דידן האדון שלא אנסו שילך כיון שאמר לו בפני העבד שילך לביתו וסימן טוב הוא האונס וחייב לא יתחייב השליח כמו מי שאמר לחבירו קח לי טלה מעדר זה ותנהו לי ולקחו ונתנו לו כשיבא בעל הטלה יקח טלה שלו מיד המשלח ואפי' אכלו ישתל' ממנו ואם לא שלח לו זה יקח מן השליח והשליח מן המשלח כמו לוקח מן גנב שלא עשו בו תקנת השוק אלא ליקח מן זה שקנה והוא ילך לגזלן וכ"ש כשעשאו שליח ליקח שהוא חייב ובנידן דידן לא היה שליח בעלמא אלא נערו ושולחו לכל הדברים פשיטא שהמשלח חייב וגם הנער לא לקח מעות אלא סימן טוב שנפטר מתביעתו במה שפרע יחיאל חזן:
מכל זה נראה לי דבר פשוט שס"ט שתובעים ממנו הוא חייב על כי סבב הא' הוא ימסר את יחיאל חזן שפרע מה שהיה תובעים מאחיו ונפטר בזה הוא חייב לפרוע ליחיאל חזן ולחבריו שנשתתפו בפרעון ולא הקרן שפרעו למלך לבד חייב אלא כל מה שהפסידו בהוצאות על ענין זה כפי מה שיתברר בפני ב"ד ויש תימא על כל קהלות הקדש אשר במוריאה איך לא שתו אל לבם להציל עשוק מיד עושקהו ולהיות מעירים לעזור לכ"ר יחיאל ולחביריו עד שישלם ס"ט מה שהפסידם כי ת"ל יש חכמים ויודעי מדע ואחר שהיה מבורר בפניהם גופא דעובדא היכי הוה איני מאמין ששום חכם יפטור את ס"ט מלפרוע מה שהפסיד כי החכם מהר"ר יוסף פרמון לא כתב אלא על מה שסדרו השאלה בפניו שהיה אנוס גמור והחכמים שסייעו אותו כפי הנשמע תלמידים חברים שלו והחכמים האחרי' בפרט החכם השלם כמהר' שמואל קלעי הם פסקו על סידור הטענו' שנתבררו ונחקרו ונחתמו בבתי דינים וגם מה שאני כתבתי הוא על בירור ואימות הטענות כפי מה שהיה הענין:
ולכן ראוי לכל יראי ה' ובפרט לאנשים אשר שמעו או למדו תורה מפי החכמים אשר פסקו כי ס"ט הוא חייב להיותם נקבצי' ולהיות' אבירי לב להציל עשוק מיד עושקו ומוסרו ולהכריח את סימן טוב שיפרע מה שהופסד על ידו כי יש בידם למחות אם יתנו לב על זה והא לית' יתן בלב כל ישראל לעבדו ולאהבו:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |