שו"ת מבי"ט/ג/נה
|
< הקודם · הבא > |
שאלה ילמדנו רבינו ומורינו ראובן ושמעון שירשו רביע חצר בשותפו' מיעקב אביה' ונפטר ראובן והניח בן קטן וגבתה אשתו כתובתה ונשאר שמינית החצר ליתו' וכמו עשרה פרחי' ביד דודו שמעון ונפטר גם שמעון וגבאה אשתו כתובת' שלא בשומת בית דין כלל ואפי' הדיוטות כי אם על ידי א' ששם לה לבדו והוא בעצמו נשאה אחר כך לבן אחיו אחר שבעת ימי' לשומתו וכפי חשבונו נשאר עדיין מלגבות תשלו' כתובתה ונשבעה שבועת אלמנה וקוד' שנשאת הלכה לחצר ומצאה בית אחד פתוח מהשמנה בתי' שבחצר והטילה עליו מנעול וכעת היא שואלת לגבות מהחצר שמינית שבו לתשלו' פרעון כתובתה חלק בעלה:
וקרובי היתו' טוענים ואומרי' מי שם ליך כי שומת אותו ששם לה אינה שומא ואלו היו שמי' לה שלשה היו הנכסי' יותר מכתובתה ומה גה שהשיאה לבן אחיו ואינו נאמן בשומתו במקום שחב ליתום ועוד שהם רואים בפ' כי נשבע לשקר כי תכשיט אחד של זהב שעשה לה בעלה לא שמאתו כלל ואחר השומא שמאתו לבעלה השני וכן מטלטלים אחרים שכסתה ולא שמאם גם טוענים שהיא פרעה באלמנותה לחובות ע"פ ומי אמר לה שתפרע לבעלי חובות במקום שחב ליתום ועל מה שתפסה לחצר אינה כלום שהם דרים בחצר והם זכו לקטן קודם תפיסתה על הכל יורנו וילמדנו מורנו ורבנו הדין עם מי ושכר האדון כפול ומכופל:
תשובה הרמב"ם ז"ל כתב פרק יז' אבל אם שמה לעצמה לא עשה כלום ואפי' הכריזה וכל שלא היו שם בשומא שלש' בקיאין בשומא אפי' הם הדיוטות הוי כשמה לעצמה ולא עשת כלום אפי' שהיה עמה בשומא איש א' וכ"ש אם האיש ההוא היה מצד' והשיא מיד לבן אחיו דאיגלאי מילת' שבזבז בשומא לחובת היתום והשומא אינה קיימת דאמרינן לה מאן שם ליך כיון שלא היו בשומא שלשה בקיאים שאם שמה מדעתם היו מעשי' קיימים כמו שכתב הרב מ"מ שם לדעת הרמב"ם ז"ל וא"כ צריך שיחזרו ג' הבקיאים לשום כל מה ששמה היא לעצמה:
גם מה שנשבעה שבועת אלמנה לא נפטרה בשבועה זו שכיון שהשומא אינה כלום היא נשבעת על מה שעלה שומתה לדעתה ואפילו היתה השבועה על פי ב"ד אין ב"ד משביעין את האלמנה אלא כשתבא לגבות כתובתה ואז שמין לה ב"ד אחר שנשבעה שלא הטמינ' ולא בזבזה וכו' כמו שהוא נוסח שבועת אלמנה ואם גבתה היא דבר ששמ' לעצמה אין משביעין אותה עד שידעו כמה עולה מה ששמ' לעצמה כדי שידעו ב"ד מה ששמה לעצמה אם עולה כדי כתובתה או פחות או יותר וכל שכן אם יתברר כי נשאר בידה אי זה חפץ או מטלטל שלא הראה אותו ולא נכנס בשומא כי בזה יתגלה כי עברה על השבועה ואין לה רשות לתבוע מה שחסר לה לדעתה לתשלום כתובתה ואין לה זכות להחזיק בביתו אם יתברר שהיו עשרה פרחי' מן היתום ביד בעל' שהיה דודו של יתום הוא קודם לגבותם אפילו לא היו בנכסי בעלה כדי כתובתה כי אלו העשרה פרחים היה כמו אפטרופס עליהם ולא היו שלה ולא חל שעבוד כתובתה עליהם ועל ב"ד מוטל לפקח בזכות היתום ועליהם תבא ברכת טוב:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |