שו"ת מבי"ט/ג/טו
|
< הקודם · הבא > |
שאלה החכם הר' שמואל גדול וטוב גם עם ה' גם עם אנשי' ראיתי שאלותיך ונפניתי ביום אחד מימי חול המועד של סוכות להשיב עליהם כי החכם הנעלה הר' יהודה בן החכם השלם האח וריע לי הר' משה עונקינירה אמר לי שהיו הולכים אנשים דרך שם מיד אחר החג והיה דבר האבד אצלך גם אצלי כי אולי לא יהיה לי פנאי אחר החג ממשא מלך מאן מלכי רבנן ושרים מאן שרים תלמידי חכמים במשא ומתן בדברי תורה ושאלות אחרות מבחוץ וטורח בעלי דינים וריבם מלבד קביעות למוד הישיבה עם החכמים והתלמידים יצ"ו:
וראיתי את שאלותיך ה' ובאורח צדקה התהלכת בראשונה וממנה אתחיל להשיבך על מה שכתבת מי שנדר בקונם לצדקה ורוצה לשנותה למצוה אחרת קודם שתבא ליד גבאי שיש מי שפסק כרבינו ברוך שכתבו התוספות פ"ק דערכין שיכול לשנותה למצוה אחרת ויש מי שפסק כבעלי התוס' שאינו רשאי כי אם ללוות' בלבד ויש מי שהאריך המדה ופסק דאפי' אחר שבאו ליד גבאי יכול הנודר לשנותה וכו' ילמדנו רבינו על איזה פסק נסמוך למעשה ע"כ לשונך ואני ראיתי כמה חילוקים אחרים בענין זה מכמה סברות מיו"ד ובב"י באיזה שנוי יהא מותר ובדבר רשות באיזה רשות ותמהתי על זכות שכלך שלא הרגשת מה שיש קושי בענין זה בין הפוסקים כי אתה כתבת כי לרבי' ברוך שיכול לשנותו למצוה אחרת קודם שתבא ליד גבאי ולבעלי התוספות שאינו רשאי כי אם ללוותה בלבד וכמו שכתבו התוספו' הילכך נראה לומ' דללוותה קאמר אבל לשנותה ודאי אסור כי נמי לא באת ליד גבאי כו' ורבינו יעקב סימן רנ"ט כתב משבא ליד גבאי אסור בין לו בין לגבאי ללוותו ולפרוע אחר תחתיו אבל יכולין לשנותו למצוה אחרת אפי' לא יפרעו אחרת תחתיה ע"כ והרי כאן סברא הפוכה שהוא דוחק גדול כי לדעת התוס' לשנותה אסור בין באת ליד גבאי בין לא באת וללוות' כי לא באת הא באה ליד גזבר מיהא מותר נר' כי יש יותר קולא בהלוואה מהשינוי ולרבי' יעקב יש יותר קולא בשינוי יותר מבהלואה שכתבו משבא ליד גבאי אסור לכל ללוותה ויכולין לשנותה ועל זה צריך לתרץ כי יש צד בהלואה שיהיה יותר קל משינוי מפני שחוזר ופורע לקיי' הראשונה ובשינוי אינו חוזר לפרוע לקיים הראשונה ויש בהלואה צד חמור שהוא משתמש במעות לדבר רשות מה שאין כן בשינוי וכן בשינוי קולא וחומרא חומרא שמשנ' המצוה של צדקה לצדקה אחרת ולא יוכל ללוות לדבר רשות וקולא שאינו צריך לפרוע לצדקה הראשונה ועל זה סומך כל אחד סברתו אע"פ שתהיה הפוכה ואם נחזיק לחומרות של שניהם יהיה אסור בין ללוות לאי זה רשות שיהיה בין לאי זו מצוה שתהיה:
אבל ענין שאלתך היא פרטית על מי שנדר כך וכך לצדקה ורוצה לשנותה למצוה אחרת כי סתם צדקה היא לעניים ומצדקת עניים יש כמה מיני מצוה לאכילה או למלבוש או לנישואי ויש מצוה אחרת שאינו לעניי' כמו לבית הכנס' או לס"ת ותכשיטיו או ת"ת וכיוצא בזה ונראה לי כי לדעת כולי עלמא יהיה מותר לשנות למצוה אחרת שצריכן אותה לפי שעה ולפרוע אחר כך לצדקה ובזה יש שינוי והלואה השינוי הוא למצוה וההלואה לחזור ולפרוע הרי חוזרת מצות הצדקה למקומה ואם כן שאלתך אם הוא רוצה לשנות למצוה אחרת עד שיגבו לאותה מצוה אחרת ויפרעו לצדקה הראשונה לכ"ע מותר שהרי שמש צדקתו לשתי מצות אבל אם השינוי הוא שהצדקה הראשונ' שנדר לה תתבטל במצוה אחרת אפי' שתהיה האחרת גדולה מן הצדקה שנדר אליה לא יוכל לבטל דברו ממה שנדר דכתיב בפיך זו צדקה ואם השינוי הוא בצדקת עניים והכל לעניים בין אכילה או מלבוש או נשואין אף על פי שמזון קודם למלבוש אם רואי' כי צריכין אז העניים מזון כי לא יחסר להם ובמלבו' יחסר להם אם לא יעשו עתה יהיה מותר לשנות אפילו בלא פרעון אבל במצוה שאינה לעניים לא יוכל לשנות:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |