שו"ת מבי"ט/ב/קפב
|
< הקודם · הבא > |
שאלה ראובן היה לו בן ושתי בנות וכתב להם שטר מתנה על זה הדרך. אני נותן מתוך בריאות גופי וכו' לבני משה הבתים הידועים שהם שלי פה העירה צפת שהוא יזכ' בזה האופן גוף הקרקע מעכשיו (העורה) והפירות אחר מיתה ומצר הבתים וכו' כל הכח והזכות שיש לי וכו' נתתי לו במתנה גמורה מעכשיו וסלקתי ידי וזכותי ויד וזכות כל באי כוחי לא שיירתי לעצמי ולא לבאי כוחי וכו' וכן נמי יהבית ליה מעכשיו כל הספרים שיש לי ולשתי בנותי רחל ושרה יהבית נמי במתנה גמורה ברירה וחלוטה מעכשיו לכל אחת ואחת מהם חמשים סולטאניס במעות מוטבעי' בעין וחמשים פרחי' סולטאני' אחרים לכל אחת ואחת מהן מטלטלין ותכשיטין שסך הכל מאתים פרחים מאה לכל אחת מהן וכך אומר לנו עדים חתומי מטה ראובן נותן המתנה הנז' החזיקו וזכו וקנו בחזקה זו ובהגבהה זו בידכם סך המעות האלו הנז' והמטלטלים אלו הנז' חזקה גמורה וזכייה שלימה כדין וכשורה בעד בני משה ושתי בנותי רחל ושרה מפני שהם קטנים מוסף על כח קנין הודא' שאתם עידי נוטלים ממני באופן שתהיה המתנה שאני נותן להם לנז' על הדרך הנז' מתנה גמורה כו' והמעות הנז' יהיו בידי חוב גמור דרך הלוא' והמטלטלי' פקדון בידי ואם ח"ו יפטר שום אחד מהם מבני הנז' לעיל בלי זרע והיה אחריו לאחיו או לאחיותיו חלק כחלק וכל זכות ושעבוד שיהיה לי חס ושלו' אחר פטירת שום א' מהן מעתה ומעכשיו סלקתי ידי וזכותי מאותם הנכסים או ממטלטלין או קרקע ומחלתי להם לבדם הכל מחילה גמורה יהיה לאחר המת לאחיו הנשא' ומן יומא דנא ולעלם לית לי עסק עמהון במתנה שנתתי להון וכו' ואנחנו עדים חותמי מטה מעידים עדות ברורה שזכינו בעד מקבלי המתנה בכל הנז' במטלטלין ובספרים ובמעות כדין וכשורה ובקרקע בחזקה בנעילת הדלתות ובמסירת השטרות מהבתים והעליות הנז' שמסר לנו וכך אמר לנו קנו וזכו בשטרי הבית אלו הם וכל שעבודם בעד בני משה הנז' והחזרנו הכל ליד ראובן הנותן הנז' להיות בידו המטלטלין והספרים לפקדון והמעות בהלואה והקרקע שיאכל פירותיו עד עת פקודתו או עד שיגדל בנו הנז' ויהיה ראוי לנישואין, או בנותיו אחר בנו וכל חזוקי סופר שבעולם כו' אחר זה נשא ראובן אשה ומתה לו הבת האחת ואח"כ עברו ימים והשיא את הבת האחרת ואחר כך מת הבן ועתה הוא בעצמו הנותן הוא נפטר לבית עולמו יורינו רבינו אם הנדוניא שנתן לבתו הוא במקום חלק המתנה שמגיע לבתו שהשיא כי חלק הבן הן בבתי' ובספרים הן בחלק שירש מאחות' שמתה ראשונה ודאי נראה שאין ספק בו לפי שכשהשי' אביו לאחותו עדין הוא חי ולא היה כח ביד אביו לתת חלקו בנדוניי' אחותו אפי' בחלק בתו הנשואה נראים הדברים שהמתנה עדיין במקומה עומדת לפי שארבעה ימים קודם פטירתו בהיותו בשכלו ובדעתו קרא להחכם מהמדינה וצוהו על בתו וצוה למי שהיה בידו שטר המתנ' למוסרו לחכם ההוא ואמר לאותו החכם שיעשה באופן יתקיים מה שכתוב בשטר ההוא על כן יורינו רבי' אם הנדוניא היא פרעון חלקה במתנה ההיא אם לאו וגם אם מוציאים המתנה מהנכסים הנמצאים או לפחות מהנכסים הידועים שהם שלו קודם שנשא האשה. עוד יורינו רבינו הנפטר בהיותו בחיים מכר סך קאריזיאש והוליכם הקונה לביתו ונתן קצת מעות לשם פרעון ועכשיו האלמנה עשתה קנוניא עמו להחזירם לבתה אם נקרא תפיסה או לא ואם יכול בעל המתנה לתפוס מיד הקונה האומר בפיו שזה עשו קנוניא ועדין מקחו קיים אם לאו כל זה יורינו רבינו ושכרו כפול ומכופל מן השמים:
תשובה מתנת בתים אלו היא קיימת ונשארה לאחותו שהיא בחיים כמו שכתוב בשטר מתנה זו ואם ח"ו יפטר שום אחד מהם בלי זרע יהיה אחריו לאחיו או לאחיותיו חלק כחלק וגם שנפטר הבן קוד' האב שנתן לאחר מיתה ותניא פרק יש נוחלין מת שני בחיי ראשון יחזרו נכסים ליורשי ראשון וכמו שכתב הרמב"ם ז"ל פ' אחרון מהלכות זכיי' ובטור סימן רמ"ח וא"כ הבתים חזרו לאב הנותן כיון שלא זכה בנו בהן שמת קודם מותו וכיון שחזרו לאב כשימות ירשוהו יורשיו כל בניו או אם אין לו בני' בנותיו מכחו (יירשו) ולא מכח אחיהן שמת קוד' שיזכה במתנ' והאי דתניא יחזרו ליורשי ראשון ולא תניא יחזרו לראשון משום דהוה איפשר למימר דיחזרו לראשון ואחר כך לג' כשאמר הראשון אחריך לפלוני ואחריו לפלוני כדתניא בברייתא קמל"ן דיחזרו ליורשי ראשון כשימות הראשון והכי נמי בנדון דידן חזרו הבתים לאב והבת הנשאר' יורשת מכח האב נמצא שחל שיעבוד כתובה וחובות על הבתים ואין לבעלי החובות אלא מה שיותיר אפי' הכי הכא בנדון דידן גוף הבתים נשארו לבת מכח הבן שנתן לו האב הבתים מעכשיו גוף הקרקע והפירות לאחר מיתה כמ"ש בשטר מתנה ואפי' שלא היה כתוב אלא מהיום ולאחר מיתה משמע דברים אלו שאע"פ שקנה הגוף מהיום אינו זוכה ואוכל פירות אלא לאחר מיתה כמו שכתב הרמב"ם ז"ל סוף ההלכות ואפי' שלא כתב מהיום אלא שכתב שיקנ' פלו' לאחר מיתה אפי' שלא היה בשטר קנין כיון שכתוב בו זמן הזמן מוכיח שמחיים הקנה לו וכמו שכתב שם והא דקיימא לן דאין מתנה לאחר מיתה היינו היכא דלא אמר מהיום וליכא קנין ושטר דיוכיח עליו דתחול המתנ' מחיים כמו שכתוב שם בהגה"ה שם מלשון רבינו שמח' וכמו שהביא במרדכי פרק יש נוחלין בשם מהר"א ז"ל וכל שכן בנדון דידן דכ' לרווח' דמילתא גוף הקרקע מעכשיו וכו' דאע"ג דמת הבן קודם האב דהיינו שני בחיי ראשון הבת נשארת במקום הבן וכשמת הבן זכתה בגוף הקרקע ועת' שמת האב אין לאלמנה שום שעבוד על גוף הבתים וכמו שכתב הרמב"ם ז"ל שם מת הראשון ובאו בעלי חובות ואשתו לגבות מנכסים אלו אין מגבין להם כלום אפי' עשאן אפותיקי או שיחדן וכו' אלא הרי הן של שני והכא בנדון דידן הבת שהיא שלישי היא במקום הבן שהוא שני שזכתה בגוף הבתים כשמת הבן אפי' שמת בחיי האב כדפרישית וכל שכן כי מה שכתב הרמב"ם ז"ל הוא על הא' שאמר לו הנותן ואחריך לפלוני דאם עבר או מכר או נתן אין השני מוציא מיד הלקוחות ואפי' הכי כשלא מכר ומת אין מגבין מנכסים אלו כלום לבעלי חובות ולא לכתובה אבל בנדון דידן הראשון שהוא האב משעה שנתן אין לו רשות וכח לתת או למכור לשום אדם כיון שהגוף הוא נתון מעכשיו ואם מכר או נתן בטל וה"ה אם שעבד או ייחד לכתוב' או לב"ח ובנ"י פי"ג הביא לשון הריטב"א ז"ל בשם שני רבותיו כסבר' רבינו משה ואפילו למה שכתב בעל התרומות דכי היכי דאם מכר מכור הכי נמי אם שעבד היינו כשממכרו ממכר אבל הכא שנתן מעכשיו הגוף ואין ממכרו בו ממכר הכי נמי אין שעבודו בו שעבוד אפילו היה משעבדו לכתובת אשתו כל שכן שלא שעבד בתים אלו ולא הזכירן בכתוב' אשתו וכן מה שכתב הר"מ והסכים הרא"ש עמו כמו שהביא בחושן משפט סי' רמ"ח משום דכתובה חל שעבוד' מחיים וקדמה לאחריך היינו במי שממכרו ממכר כמו שכתב שם דהוי כשאר לוקח וכו' דהיינו למי שאמרו לו ואחריך דמשמע מה שנשארו מן הנכסי' אחריו אבל (בנ"ד) הנותן ראשון שנתן הגוף מעכשיו והפירו' לאחר מיתה דלא נשאר לו שום כח בגוף הבתים יודו הר"מ והרא"ש ז"ל ובב"י סימן רנ"ה כתב שכתב המרדכי בפרק י"ג בשם הר"מ על הכותב לבתו ולחתנו במתנת בריא מהיום ולאחר מיתה וכו' וכתב עוד שם על הנותן מתנה מהיום ולאחר מיתה שאלמנ' גובה תחילה ע"כ ולא מצאתי לשון זה במרדכי כי מה שכתב בשם הר"מ על הכותב לבתו ולחתנו במתנת בריא מהיום ולאחר מיתה כתב שם במרדכי פרק י"ג סי' תקפ"ה ומכאן פסק רבינו מאיר שכשהאלמנ' נוטלת כתוב' שלא יטול המקבל וכו' דהכא משמע דלעולם לא יטול מקבל מתנה יותר מן היורשים וכו' זהו משום דמעיקרא לא היתה המתנ' לבתו ולחתנו מהיום ולאחר מיתה אלא כא' מהבנים אבל אם היה כותב להם חלק מה דבר קצוב חלק חמישי או שישי מנכסיו לא היה יכול ליתנו לאחרים ולמעט חלקו כמו שכתב אח"כ במרדכי בסי' תקצ"ט וכמו שהביא גם כן זה בבית יוסף אבל הלשון שכתב עוד שם על הנותן מתנה מהיום ולאחר מיתה שאלמנתו גובה כתובתה תחילה לא נמצא שם במרדכי מסימן תקפ"ה עד תקצ"ט בסימני הרי"ף מדפוס ויניציאה:
ועוד יש טעם בנדון דידן שאין שעבוד כתובה על מתנת בנות אלו שכתוב במתנ' ואם ח"ו יפטר שום א' מהם וכו' מעתה ומעכשיו סלקתי ידי מהם ומחלתי וכו' ומן יומא דנן. ולעלם לית לי עסק עמהון במתנה שנתתי להון וכו' וכיון שאמר מעכשיו גם לבנות פשיטא דאין כאן שעבוד כתובה אע"ג דמת הבן קודם האב דאפי' הבן לא היה יכול למכור משום דאמר מעכשיו גם לבת וכתב הרי"ף בהא דא"ר אלעזר כל האומר אחריך כאומר מעכשיו דמי לית הלכתא כוותיה ודייקינן אם אמר מעכשיו מוחזק הוי וירות לה בעל וכן (כ') הרא"ש וכ"כ הרמב"ם ז"ל שם גבי מעשה באחד שאמר נכסי לאמי ואלו אמר וכשתמות הזקנ' הרי הן לבתי מעכשיו היה הבעל יורש אותן וכתב הרב מ"מ ומדברי הרי"ף ור"ח ורבי' יש ללמוד שהאומר ואחריך מעכשיו לפלוני אם ירש ראשון ומכר השני מוציא מיד הלקוחות שאם לא כן וכו' וכן כתוב בהלכות בביאור ס"פ יש נוחלין דכשאומר מעכשיו השני מוציא מיד הלקוחות ואם כן בנדון דידן אפילו היה הבן בחיים והיה זוכה בבתים לא היה יכול למכור כמו אביו שנתן הגוף מעכשיו ואין שום שעבוד לכתובת האשה כמו שכתבתי ומ"ש בשאלה אם הנדוני' של בתו היא במקו' המתנ' נראה ודאי כי על מה שנתן לה ק' פרחים במעות בעין ובתכשיטין נתן לה הנדוניא אם עולה הנדוניא יותר מק' פרחים דמסתמא פורע את חובו למי שחייב קודם שיתן לו עוד מתנה שהיא יתירה מן החוב ומעיקרא נמי המתנה היתה לנדוניא כשתנשא וגם מה שהיה מגיע לה חלק מן הק' פרחים של אחותה שהם חמשים פרחים אם הנדוניא של זה מאה וחמשים פרחים הרי יש כאן מה שמגיע לה מצידו ומצד אחותה. לענין הספרים שנתן לבנו והמעות צריך שיבואו עדים על הספרים שהיו לו אז בזמן הקנין ואם ימצאו בעין בביתו הספרים עצמם שהגביהו העדים וזכו בהם בשביל הבן תזכה בהם אחותו ואין לאלמנה שום שעבוד בהם כיון שזכה בהם הבן קודם שתנשא היא עמו והספרים נשארו פקדון אצלו ולא מהני לה תפיסה בהם שאינם אלא פקדון גבי בעלה ועל דבר המעות שהעידו העדים שהגביהום וזכו בהם בשביל הבן ונשארו בידו בתורת חוב מלוה אפילו שימצאו לו נכסי' אם היא תפסה אותם אין מוציאין מידה אעג"ב דקדם חובו לכתובתה הרי תפסה כי תפיסה מן האומנים הויא תפיסה ועל דבר מה שמגיע לה מחלק המטלטלי' והמעות שירש הבן מאחותו שמתה שהם כ"ה במעות וכ"ה במטלטלי') הנה) (הכ"ה) במעו' הם בתורת חוב והלואה כבר קדמה האלמנה ותפסה ועל המטלטלים אם יש עדים שידעו מה הם החפצים והמטלטלים שזכו הם בעד הבנות והם נמצאים עתה בעין יתנו לו מהם כ"ה פרחים נאם הצעיר משה:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |