שו"ת מבי"ט/ב/קסד
|
< הקודם · הבא > |
שאלה ראובן היה חייב לשמעון סך מה בשטר הכתוב בשבועה שלא יצא מהעיר עד שיניח איש נאמן בטוח תחתיו יפרע בעדו החוב לשמעון ובתוך הזמן רצה ראובן ללכת לארץ מרחקים שאי איפשר לחזור קודם זמן הפירעון ובא שמעון ועכבו מלכת עד שישים אדם תחתיו יפרע בעבורו החוב כאשר הוא מחויב בשבועה כנזכ' וכראות ראובן שלא היה יכול ללכת הלך הוא וריעיו עמו לחלות פני שמעון אל יעכב הוא מדרכיו ולבטחון חובו שעבד לו תחת ידו כל שטרי חוב שיש לו על בני אדם אינון וכל שעבוד שיש לו בהם אגב ד' אמות קרקע כדין וכהלכה ויהיו כולם אפותיקי גמו' לפירעון החוב הנז' ובפרט שעב' כל נכסיו אשר הם ליד שותפו יעקב בקנין ואגב ד' אמות קרקע ובשעבוד ואפותיקי בכל תוקף וחוזק ועם זה נתפיי' שמעון והלך ראובן לדרכו ונתעכ' שמה ועבר עדן ועדנין ועדין ראובן לא בא ושב לביתו ולא נתפר' שמעון מחובו ועתה שמעון זוכה השטר שעבוד הנז' ומעכב מיעקב שותף ראובן כל נכסי ראובן שיש בידו ושהוא חיי' לו הן מצד שותפות הן מצד גבייה ועסק שהיה בידו ורוצה ליפרע ממנו כל חובו ויעקב השותף הנז' טוען שכל נכסי השותפות נאבדו ונטבעו בים הגדול וטוען שמעון שאם נאבדו הרי הוא חייב לשלם חלקו לראובן כי כאשר היה קרוב לשכר כן הוא קרוב להפסד וחלק ההפסד הרי הוא חוב על יעקב וכל החובות הם משועבדים אליו על חוב זה יפרעם לו על כל פנים ועוד יצאו שטרי חוב אחרים על נכסי ראובן בשיעבוד מקרקעי ומטלטלי קדומים לשטר שמעון ובאין לתבוע מדין קדימה ושמעון טוען כיון שנעשו הנכסים וכל אשר ביד יעקב אפותיקי לחובו אין לאיש קדימה עליו ועל זה יורנו רבינו מורה צדק כאשר יורוהו מהשמים:
תשובה מלשון השאלה נראה ששעבד ראובן כל שטרי חובות שיש לו על בני אדם שיהיו אפותיקי לפרעון החוב שחייב לשמעון וגם שעבד כל מה שיש לו אצל שותפו כמו שנז' בשאלה אבל לא מסר השטרות בידו כפי הנר' מן השאלה ולכן אם יתברר שמסר בידו השטרי חובות והקנם לו בכתיבה ומסירה נראה לי שיכול לגבות מהם הוא ולא ב"ח אחר קדום כי אפילו שמכירה זו היא מדבריהם ויכול בעל השטר למחול אפי' שמכרו חייב לפרוע לו הנזק כמו שכתבו המפרשי' ז"ל ואם כן הרי החוב שחייבים לראובן בשטר הם כמו שהם חייבים לשמעון כיון שמכרם כתיקון חכמי' בכתיבה ומסירה וכ"ש אם מסירה וכתיבה של שטרות אלו היה על יד ב"ד דבר פשוט שאין ב"ח מוקדם יכול לגבו' מהם שהרי כתוב בצ"ה תלמידו של הרשב"א שאם גבה שטרי חובות ע"י ב"ד שאין בעל השטר יכול למחול וכיון שאינו יכול למחול הרי הוא כגבוי ואין בעל חוב א' אפי' הוא מוקדם יכול לגבות מן הב"ח אבל אם לא מסר השטרי חובות שלא מכרם בכתיבה ומסירה אפי' ששעבדם בכל מקום שהם אגב ד' אמות קרקע אינם כגבויים ויוכלו הבעלי חובות לגבות מהם אלא א"כ הקנה לו קרקע כל שהוא קודם והקנה לו השטרי חובות אגבו כמו שכתב הרמב"ם ז"ל פ' ו' ועל ענין יעקב השותף יחשבו בפני סוחרים מה שהיה לו לראובן ביד יעקב ואם ישאר שום דבר יתן לו וגם בעלי חובות המוקדמים והמאוחרים יכולים לגבות ממה שהיה ביד יעקב כי מסתמא הוא דבר שאינו ידוע שנקנ' אחר החובות ומשועבד לכלם כמו שכתבו הפוסקים ז"ל:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |