שו"ת מבי"ט/ב/קנט
|
< הקודם · הבא > |
שאלה יושב על כסא דין החכם השלם הדיין המצויין נרו ילמדנו רבנו ראובן שהוציא שטר הרשאה מאשתו איך הרשתה לו הרשאה גמורה למכור בית פלוני' שיש לו שקנ' הוא מפלוני וההרשאה כתובה כדת בכל חיזוקי סופר ומכירתו כמכירתה וכו' וגם בשטר ההרשאה כתוב איך סילק עצמה ושעבודה מהבית הנז' סילוק גמור כדת וקיבלה על עצמה אחריות מצדה ומצד כל באי כוחה בקנין ושבועה ומזה הכח בא ראובן ומכר הבית מכירה גמורה בכל חיזוקי סופר וכתוב בשטר המכירה איך הוא כמו מורשה מאשתו מודה בתחילה מצדה ואחריה הוא וכו' ועתה יש מי שמגמגם ומתנשא לאמ' שהמכר אינו ראוי ואינו כהוגן וכדת ושהאשה יכולה לומר נחת רוח עשיתי לבעלי ומביא ראיה מלשון הטור אבן העזר סימן צ' מהתשובה שהביא מאביו הרא"ש ז"ל שם ויש מי שאומר שאין האשה יכולה לומר נחת רוח עשיתי לבעלי שהרי ההרשאה שהרשתה היא בתחילה הוי כמו שמכר' היא בתחילה וגם הסילוק שסילקה עצמה עם האחריות שקבלה וכולי האי לא היתה עושה משום נ"ר והרמב"ם בפ' י"ז מה' אישות כתב בפי' שאם קנו מיד האשה תחילה שאין לה שעבוד על מקום פלוני ואח"כ מכר אותו הבעל אינה טורפת וגם הרא"ש אנדון דידן מודה דאינה טורפ' ומה שהביא בשאלה הוא שקבלה האחריות בעדה ובעד כל הבאים מחמתה לבד מבעלה וגם התנתה בעיקר הסילוק שלא יתקלקל לה שום דבר מכל מה שחל שיעבוד שטר כתובתה וכו' מה שאין כן בנדון דידן ועל מורה צדק להורות לבני ישראל צדק ומשפט ומישרים ושלו':
תשובה כתב הרמב"ם ז"ל פ' י"ז מה' אישות גבי בעל שמכר נכסיו שאם קנו מיד האשה תחילה שאין לה שיעבוד על מקום זה ואח"כ מכר אותו הבעל אינה טורפת אותו ע"כ וכן כתב פרק ל' מה' מכירה ובנ"ד כתוב שסלק' עצמ' ושעבודה מהבית הנזכר ל' סילוק גמור כדת וכהלכ' וכו' ובאבן העזר כתב סי' פ' ואפי' כתבה לו וכו' אינו מועיל וטורפת מלקוחות אלא א"כ קבלה עליה אחריות אם יטרפוה ממנו שיחזור עליה דכולי האי לא היתה עושה משום נחת רוח ע"כ והכא נמי בנדון דידן כתוב וקיבלה על עצמ' אחריות מצדה ומצד באי כוחה בקנין ושבוע' וזה שכתב אחריות אם יטרפוה ממנו אינו צריך שיכתבו או שתאמר בפירוש אחריות אם יטרפוה וכו' כדכתיבנא דבכתיבת אחריות לבד סגי אלא שהוא מפרש מהו ענין האחריות שהרי בהניזקין תנן לקח מן האיש וכו' מקחו בטל עד שתכתוב לו אחריות נכסים דמשמע דבלישנא דאחריות לבד סגי והוצרך רש"י ז"ל לפרש אחריות בפירוש שלא כדברי הגאון רבינו האיי גאון ז"ל שאמר דכל כותב סתם ולא פי' שלא באחריות הרי הוא ככותב באחריות כמו שהביא הרב המגיד ז"ל פ"ל מה' מכיר' והרי שם מי שסובר שבסתם בלא כתיבה לשון אחריות הוי באחריות כל שלא כתב בפי' שלא באחריות א"כ מי שסובר שצריך לכתוב אחריות היינו מלת אחריות אעפ"י שלא יכתוב פירוש' שהוא אם יטרפוה ממנו וכתיבת אחריות זה אעפ"י שלא כתבו הרמב"ם ז"ל הרי הוא כתוב בברייתא סתמית וכתב הרב המגיד שם שתמה שלא ביאר הרמב"ם ז"ל זה ומה שכתב הרא"ש ז"ל באות' תשובה שהביא בא"ח סי' צ' דאפי' שכתבו אחריות באותו סילוק שאינו מועיל היינו משום דלא הוי אחריות שלם אלא מצדה ומצד באי כוחה כמו שכתב הרא"ש ז"ל וכמו שהביא החכם השואל דהרא"ש ז"ל בנדון זה יודה:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |