שו"ת מבי"ט/ב/קנו

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שו"ת מבי"ט TriangleArrow-Left.png ב TriangleArrow-Left.png קנו

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

סימן קנו

שאלה אחת שאלתי מא' אדו' על שמעון שתבע ראובן ממנו מנה שהלוהו מלוה ע"פ שלא בעדים והשיב לו שאמת הדבר אך אמנם תפוסים הם בידו מחמת שאביו היה חייב לי סך פלו' ומת ולא פרע לו אם שמעון זה נאמן בשבועתו ואם צריך לברר ולפרש דבריו איך וממה היה חייב לו אביו או לא ועל זה השיב האדון ששמעון נאמן בשבועתו וצריך לפרש דבריו ששמא חושב הוא שהיה חייב לו ומדינא לא יהיה כן ואפי' ב"ד חוקרים אותו ממה היה חייב לך אביו:

ועתה בא שמעון לפרש דבריו ולומר ממה היה חייב לו אביו ונפל ספק במקצת דבריו במה שמספר באזני בנו מעשה שהיה איך היה וראיתי לסדר לפני תהלת מעלת כבוד תורתו כל המעשה כי רב הוא וכל הדברים לרחכן ולרחבן כאשר המה כדי שעיניו יחזו עפעפיו יבחנו בחינה אמיתיית ולמראה עיניו ישפוט ויוכיח באופן לא ישאר לחולק מקום לחלוק ובאור תורתו תורת ה' תמימה משיבת נפש נפשי ישובב ינחינו במעגלי צדק ובצדק נוראות יעננו וישיבנו בתשובה שלמה בה יאיר עיני ויעמידנו על נכון על הדין ועל האמת על פי התורה אשר צוה ה' ביד משה. מפרש שמעון דבריו ומודיע ואומר איך הוא ואביו של ראובן המלוה הלז אנשים אחים הם ולשניהם יחד עם שאר אחיהם שכבר מתו היה להה זה ימים שטר חוב על לוי מצד ירושת אביהם שנפל לכלם כאחד חלק כחלק שוה בשוה והגיע זמן הפרעון ואין לאל ידו של לוי לפרוע להם הש"ח הנז' עד כי הוצרך לקחת בהקפה מישמעאל אחד כ"כ סחורה לפרוע בה לאחים הנז' ואחר שקנה לוי הנזכר הסחורה הנז' המחה את הישמעאל בעל הסחורה הנז' ועשה פנים עם אחד מהאחים הנז' ובפניו צוה ואמר לישמעאל הנז' יתן וימסור בעדו ובשמו הסחורה אשר קנה ממנו לאותו האח הנז' מהאחים הנז' ויעש כן הישמעאל הנז' ואותו האח הנז' קבל הסחורה מיד הישמעאל ומסרה לשאר אחיו וכולם יחד קבלוה לחשבון פרעון מה שהיה חייב להם לוי הנז' כנז' ואחר זמן מועט מת לוי הנז' ולא הספיק לפרוע לישמעאל דמי הסחורות הנז' וכראות הישמעאל שמת לוי הנז' חזר לו אצל אותו האח מן האחים הנז' שמסר ושנתן הסחורו' הנז' בידו ותפס ממנו ותבע יתן ויפר' לו דמי סחורתו כי בידו מסרה ולו נתנה והוא הוא ולא אחר אשר קבל' ממנו ואין לו מכי' זולתו ובעל חוב אין בלתו וייראו האחים הנז' מאד וייצר להם כי התעסקו עמו בתביעתו זאת וכי עולה היא בערכאות עד שבחרו הרע במיעוטו ונתפשרו עמו כפי אשר יכלו לעשות ופייסוהו ונתנו לו סך כך וכך עד שנתרצה ונסתלק מעליהם. ועם כל זה האחים הנז' לא נתייאשו ממעות הנזכר שלקח מהם הישמעאל הנז' ואותו יום יום ידרושון בדברי' ופיוסים רבים ולשון רכה ומתק שפתים באומרם כל היום איה טוב שכלך ואמונת משאך ומתנך הסיתיך גם יכלו לך רעיונים זדונים העל אוצרות חשך צררת שנאת צרורה בצרו' החיים העל רצי כסף עשקת ורצות וכיוצא בדברים אלו עד כי כנסו דבריהם באזניו ואמר להם בואו ותקנו ממני סונדה ניל ואנכה מדמיה הששים פרחים שלקחתי מכם ובאותן הימים היתה שוה מאה פרחים ויותר הסונדה של ניר ביני וביני בא אביו של ראובן המלוה הנז' וקנה חצר ובתים מהישמעאל הנז' ואותו החצר הנז' היה של איש יהודי הדר בעיר אחרת והיה ממושכן ביד הישמעאל הנז' על כך וקנ' אותו אביו של ראובן הנז' בתנאי שילך הישמעאל אצל היהודי בעל החצ' הנז' ויביא עמו שטר מכירה עשוי באמת וישר בדיני ישראל ככל חזק ותוקף כראוי ואחר כמה ימים בא הישמעאל הנז' ואמר איך לא נתרצה היהודי בעל החצר ולא הודה במכירתו כלל באומרו כי חצרו שוה יותר הרבה מאד מאותו הערך עד שהוצרך והוכרח לרצותו ולפייסו ולהוסיף עוד על אותו הערך סך מה כדי שירצה ויודה על המכירה הנז' ועתה אין רצונו להרויח ולא להפסיד בדבר והטוב בעיניו יעשה ויבחר לו ואם רצונו בחצר הנז' שיוסיף ויתן לו עד תשלום אותו הערך שהעלה עליו בעל החצ' הנז' כנז' ואם אין לו שילך לו לשלום אז נדברו אביו של ראובן המלוה הנז' הקונ' הנז' והישמעאל המוכר הנז' ונכנסו ביניהם אנשים סוחרים לפשר ביניהם באופן תתקיים המקח הנז' ונשאו ונתנו על הדבר עד שנתגלגל הענין שהישמעאל עצמו הודה ולא בוש ואמר את חטאי אני מזכיר היום אשר חטאתי והעויתי על אודו' הסחורה אשר מכרתי זה ימים ללוי וכשראיתי שמת תבעתי דמי' מכם ונתפשרתי ולקחתי מכם ששי' סולטאני' שלא כדת ועתה רצוני להסיר מעלי ומעל נפשי כל תלונ' ותרעומת ודין ודברים לכן אם רצונך בבתים ותתקיים המקח שלקחת ממני לך התרפס ורהב ופייס לאחיך ותן לכל אחד מהם חלקו המגיע לו מהסך הנז' אשר לקחתי מכם ועשה באופן אל ישאר על נפשי שום עון אשר חטא ואז תזכה במקחך ומה שעשינו יהיה עשוי ואתן לך כל הקיומים והחזוקי' כאשר התניתי עמך ועל זה נגמר המכר ונתקיים החצ' לו לאביו של ראובן הנז' למקנה בתנאי הנז' כנז' ושם נתחייב הקונה הנז' לתת ולפרוע לכל אחד מאחיו הנז' חלק המגיע לו מהס' הנז' למלאות חפץ ורצון הישמעאל משלם כאשר צוהו ועתה טוען שמעון הלוה הנז' ואומר כי הוא יודע כל זה באמת על נכון כי הכל עבר בפניו כי בימים ההם מלבד היות' אחיו היה גם נושא את בתו וידו בכל והוא היה המוציא והמביא בכל עניניו של אביו ראובן הנז' ועוד אומר שאביו של ראובן המלוה הנז' אמר לו אז הזהר והשמר ואל תגל' דבר מכל זה שאמר הישמעאל לאחינו לבל אצטרך לתת לכל אחד מהם חלקו והמגיע לחלקך ביני ובינך מה הוא כי אתה אחי וחתני ובני כמוני כמוך נדור ונשב בבתים יחד לאורך ימים בע"ה ולא עבר זמן מה עד שמתה אשתו של שמעון הלוה ויפרד מעל אחיו וימותו אחיו וימת גם אביו של ראובן הנז' והדבר סתום וחתום עם שאר דברים עד יצרף ויתלבן ויתברר וזה כבוא לידו מנכסי אביו על ראובן הנז' ועתה שהאלהים אנה לידו תופס מהם להתפר' כל מה שחייב לו:

ילמדנו רבינו אור עינינו אם שמעון זה נאמן על כל דברי המעשה הזה כי רב הוא ואם היו לו בידו כלים או מטלטלי' מושאלים מראובן הנז' אם יוכל לתפוס בהם. גם את זה לעומת זה יודיענו רבי' אור עינינו אם אחר שישבע שמעון על כל דבריו ויתאמת הדבר היוכלו בעדותו זו ושבועתו בני שאר אחים להתפרע ג"כ מנכסי המת אביו של ראובן הנז' חלקם המגיע להם מהששים סולט' שחזרם ונתנם הישמעאל הנז' על דרך הנז' לעיל או לא:

תשובה אחר שפירש שמעון דבריו על מה שאמר שהיה חייב לו אחיו ואמר לו הדיין שמא הוא חושב שחייב לו ואינו חייב עתה שפירש דבריו כמו שכתוב למעלה גם הדיין יחשיב ויפסוק שהוא נאמן בשבועתו שנשבע שגב' אחיו כל הסך הנז' מהישמעאל שהי' בשיתוף עם אחיו ולא גבה אח"כ שום דבר ממנו על זה ושלא ניכה אותו על שום דבר חוב אחר ואז יתפר' ממה שיש בידו שהלוו לו מנכסי אחיו או יורשי נכסיו וקוד' שישב' יקבל ראובן חרם סתם שלא ידע הוא בכל זה שעבר בין אביו ושמעון אחי אביו כיון שטוען שמעון הנז' שהו'ידע הכל וגם מכלי' ומטלטלי' שיש בידו מושאלי' מראובן יכול להתפרע מהם אם לא יספיק מה שלוה מראובן וזהו אם הם כלים שאינם עשויים מתחלתן להשכי' או להשאיל כמו שכתב הרמב"ם ז"ל פרק ח' מטוען ונטען כי על כלים אלו אינו נאמן לומר לקוח הוא בידו ולא משכון הוא בידו ולענין מה שבא בשאלה אם יוכלו בני שאר האחים להתפרע חלק אביהם על שבועתו של שמעון שהוא יודע שלא רצה לפרוע לה' חלק אני אומר כי דין זה תלוי בדין התופס לחברו שהדין הוא שבמקום שהוא חב לאחרים אינה תפיסה ואפי' עשאו ב"ח שליח לא קנה אבל אם לא חב לאחרים קנה לו כמו שכתב הרמב"ם ז"ל פרק עשרים ומפני שלא יוכל לומר לו לאו בעל דברים דידי את הביא הרב המ"מ דברי הרשב"א ז"ל שהביא תשובת הרי"ף ז"ל שבמקום דאיכא פסידא לב"ח כהני גווני דמייתי התם קנה חברו ולא יוכל לומר לאו בעל דברים דידי את והכא נמי בנ"ד איכא פסידא לשאר האחים אם לא יקנה זה להם בתפיסתו שהרי ראובן אפי' לזה שהוא תפוס אינו רוצה לפרוע כ"ש לבני שאר האחים וא"כ ישבע שמעון או יכלול בשבועתו שהוא יודע שזה שתופס בשביל בני אחיו הוא ידע שאחיו אבי ראובן היה חייב להם ושלא פרע להם ולא ניכה להם משום דבר אחר או חוב שהיה לו עליהם נאום המבי"ט:

Information.svg

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >