שו"ת מבי"ט/ב/קלה
|
< הקודם · הבא > |
שאלה מהאי דכתב בנ"י פ' ז"ב בשם הרא"ה על הא דר' אמי דיבמה הולכת אחר היבם דכתיב זקני עירו ולא זקני עירה דאם היבם הלך לעיר אחרת אין היבמה הולכת אחריו אלא כופין אותו לבא אחריה וכו' נראה לי דשתי יבמות שנפלו מבית א' לפני ב' יבמים הא' פה במקום שמת האח והאחר בעיר אחרת וב' היבמות א' פה וא' במצרים והוא רוצה ללכת מפה למצרים תוך ג' חדשים שיבמתו אשר היא פה תוכל לעכבו עד תשלום הג' חדשים שיכנוס או יפטו' כיון שהוא ידוע שיתעכב שם אחר התשלום הג' חדשים אם לא שיקבל עליו לחזור מיד אחר הג' חדשים או שייבם או יחלוץ ליבמה אחרת אשר היא במצרים כדי שתפטר זו מזיקתו שהרי כתב הרא"ה ז"ל שאם הלך לעיר אחרת כופין אותו לבוא אחריה כ"ש כשהוא פה אעפ"י שלא נשלמו הג' חדשים שלא יניחוהו ללכת למקום שלא יוכל לחזור מיד' (אחר) תשלום הג' חדשים או יקבל עליו לכנוס או לפטור היבמה אשר היא במצרים ועל זה יהיה חייב להניח פה כדי כתובתה ואע"ג דמה שכתב הרא"ה ז"ל שכופין אותו לבוא אינו אלא אחר הג' חדשים היינו משום שהיה שם מקודם חוץ למקומו אבל כשיוצא ממקומו שהוא מקום היבמה ורוצה ללכת למקום רחוק שלא יוכל לבוא מיד אחר הג' חדשים עד שיכופו אותו שם במצרים שיחזור פה אחריה כמו שכתב הרא"ה יותר נקל הוא לכוף אותו פה שלא ילך עד תשלום הג' חדשים וייבם או יחלוץ כיון שהוא ידוע שיתעכב שם הרבה או יקבל עליו לכנוס או לפטור האחרת שם כמו שכתבתי ויש לי ראיה כי אפילו תוך זמן הג' חדשים יכולים לעכבו ממה שכתב בנ"י פרק י"נ על אשה שלותה ע"פ ונשאת דאינו גובה מבעל דנראה דאם בא המלוה קודם שנשאת למחות בידה שיפרעהו או ייחד לו נכסים וכו' וכן לוה שמבזבז או רוצה ללכת מן העיר תוך הזמן שמעכבים בהם ושכן כתב הריא"ף ז"ל בתשובה שמעכבי' עליו שלא ילך עד שיניח נכסים כדי החוב:
וא"כ כמו שיכולים לעכב ללוה תוך זמן יוכלו לעכב היבם תוך זמן כיון שהולך למקום רחוק וכמו שיכופו הלוה להניח נכסים כדי החוב גם כן יעכבו את היבם עד שיקבל עליו לחזור מיד אחר תשלום השלש' חדשים או שייבם או יחלוץ האחרת אשר במצרים ותפטר זאת ג"כ שיניח פה כדי כתובתה:
וגם שיש לה יבם אחר גדול באילכסנדריאה הרי כתבו הפוסקים ז"ל שאינו יכול לתלות על אחיו הגדול שהוא בעיר אחרת אלא שאומרים לזה שהוא כאן יבם או חלוץ וגם שילך למצרים למקום היבמה האחרת אינו יכול לתלות בגדול שהוא באלכסנדריא' אלא יחלוץ או ייבם הוא ומפני שהוא ידוע שיתעכב יבם זה בדרך זו שדעתו ללכת ממצרים לתוגרמה לסחורה ורב ממנו הדרך חששתי לעיגון יבמה זו וכתבתי מה שנראה לי נאם המבי"ט:
כל הדברים הללו מוכרחים ופשוטים בעיני אלא שאחר הג' חדשים אינו יכול לכנוס עד שידע מה שעשה אחיו שבמצרים שמא קדם וייבם וכמו שכתב הרמב"ם בפ"ה מה' חליצה ואם רצה לחלוץ אין מונעים אותו וכמו שכתב הרב שם ואם יטעון שרצונו לכנוס וע"כ הוא צריך להמתין לדעת אם יבם אחיו שאם לא יבם ייבם הוא מכל מקום אין לו ללכת חוץ לעיר ולעגן היבמה אלא ימתין פה עד שיודע אמתות הדבר מרצון אחיו ואח"כ יעשה מה שלבו חפץ ויכנוס או ייבם ואם אינו רוצה להמתין כ"כ זמן יחלוץ כי כבר כ' הרב שאם רצה לחלוץ אין מונעין אותו ואין צרי' לדעת מה יעשה אחיו ואע"פ שקשה לי מזו שאמ' הרב כי למה לא ימנעו אותו מלחלוץ ניחוש שמא יבואו עדים ויעידו שאחיו קודם חליצה זו עשה אחיו מעשה ונמצאת חליצה שאינה כלום לפי שהיא חליצה שאינה צריכה ותלך ותנשא לכהונה ויאמרו חלוצה מותרת לכהן ונמצאת אתה מצריכה כרוז וכמו שכתב הר"מ עצמו בסוף פ"ג מ"ה הנזכר ואולי נאמר דכיון שיבמה זו צריכה חליצה אלא שמחמת שנחלצה צרתה אינה צריכה חליצה מכל מקום חליצה זו שם חליצה עליה ולא תנשא לכהונה ונמצאת שאינה צריכה כרוז כנ"ל שמואל ן' וירגא:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |