שו"ת מבי"ט/ב/קכט
|
< הקודם · הבא > |
שאלה נשאלתי על מה שנהגו בכל קהילות ישראל בח"ל לקרוא בציבור ביום ראשון של שמיני חג עצרת פרשת כל הבכור וביום האחרון וזאת הברכה ומתחילין לקרות פר' בראשית עד ויכולו ויש עיר א' שיש בה קהל א' שנוהגין לקרוא בב' הימים פר' וזאת הברכה ומהם למדו קהל א' מכלל שאר הקהילות שנתחדש בכרך א' לקרות בב' הימים וזאת הברכה והחכם הממונה על שאר הקהילות שנתחדש מהם קהל זה הוא מוחה בידם וגזר עליהם שלא ישנו מנהג כל קהילות ישראל אלא שיקראו כל הבכור ביום הא' כמנהגם והם אומרים שקבלו עליהם עונש שלא ישנו מנהג זה וגם כי העיר שקוראין בה ביום הא' וזאת הברכה היא סמוכה לכרך זה ויש גם כן ב' קהילות אחרות בקצה הכרך רחוקות משכונות היהודים והן נוהגות כמנהג קהל אותה העיר מזמן קדמון ושהם רוצין לנהוג כמנהגם ועל זה בדקתי בספרים למצוא אי זה סמך למנהג זה ולא מצאתי להן סמך כי המנהג בכל ישראל הוא לקרוא בכל הבכור ביום הא':
ומפני אותו הקהל שבאותה העיר שיש להם בית הכנס' קדמון מיוחס לאליהו ז"ל ואומרים כי מזמן קדמון נוהגין מנהג זה חשבתי למצוא להם אי זה סעד שלא ישנו את מנהגם הקדו' כיון שלא יש שם בית הכנסת אחר נוהג מנהג אחר והסעד שאני מוצא להם הוא ממה ששנינו במגילה בתעניות ברכות וקללות שנראה שבין בתעניות הקבועים בכל שנה בין בתעניות שגוזרין הצבור קורין בברכות וקללות שבתורת כהנים ובכל קהילות ישראל אינם נוהגים לקרות בכל התעניות אלא פרשת ויחל והרמב"ם בפרי"ג מהלכות תפלה כ' כי בתעניות הקבועים חוץ מתשעה באב קורין ויחל ובתעניות הגוזרין על הצבור מפני הצרות קורין בברכות וקללות כדי שישוב העם נר' שמפרש הרמב"ם בתעניות השנוי במשנה שקורין בהן ברכות וקללות שהוא על תעניות שגוזרין על הצבור לא בתעניות הקבועין בכל שנה וכמו שכתב בהגה"ה בפ' הנזכר הרי שאנחנו נוהגין בתעניות מה שאינו שנוי במשנה וכן יש הגה"ה באותו הפר' וז"ל מה שמפטירין בשמח' תורה ויהי אחרי מות ובמגילה אמרינן דמפטירין ויהי ככלות משום דגאונים תקנו כן שהוא מעין הפרשה שקראו וימת שם משה ורשאים הגאונים לשנות כדאשכחן גבי ט"ב וכו' והאידנא נהוג דמפטירין באסף אסיפם וקוראין כי תוליד אע"ג דכלהו תנאי אמרי בענין אחר ע"כ וא"כ בנ"ד באותה העיר שאין שם בית הכנסת אלא הוא אם יש להם קבלה משנים קדמוניות שהן נוהגים לקרוא גם ביום א' של שמיני ח"ע פרשת וזאת הברכה נראה לי שאין ראוי להעבירם ממנהגם כיון שבארץ ישראל נוהגין ג"כ לקרוא בוזאת הברכה באותו היום וגם הקהל שהוא בקצה העיר אם נוהגין כך משנים קדמוניות אין ראוי להעבירם ממנה גם כי אולי נתקן מנהג זה על פי איזה גאון כיון שהוא מנהג קדמון ואין כ"כ קפידא בשינוי זה כיון שהוא מעין המאורע כי ביום אחרון של שח"ע קורין בכל העולם וזאת הברכה וכן נוהגין ג"כ לקרוא ביום האחרון פרשת בראשית כדי להתחיל את התורה ועכ"ז יש קהילות שאינם קורין בפרש' בראשית כלל ביום ש"ת אלא בשבת של אחריו שנראה שאין פרשיות אלו קבועות כ"כ ועכ"ז נראה לי שראוי למחות באותו הקהל שהוא מכלל הקהילות של המדינה שנתחדש באלו השנים ורצו לחדש מנהג זה שיחזרו למנהג כל הקהילות שבעיר משום לא תתגודדו וכ"ש כי הקהל הגדול של אותו הקהל שנתחדש שניהם הם לשון א' ושפה א' לכולם ואין ראוי שישנו ממנהג רוב בני לשונם כי ראוי שיהיו הם כפופים למנהגי הקהל הגדול והחכם הגדול שביניהם ואם קבלו עליהם אי זה עונש חייבים לעשות התרה ויהיו כולם עם א' ושפה א' ואם גם הקהל הגדול שבעיר היו נוהגים כן משנים קדמוניות והחכם שנה את מנהגם באותו הקהל שהוא מתפלל בו אין הקהל שנתחדש חייבים לשנות המנהג שנהגו כולם מקדם ויהיו כמו הקהל האחר שהוא בקצה המדינה וגם הקהל שבעיר האחרת הסמוכה לכרך זו שנוהגים כן משנים קדמוניות: נאם המבי"ט:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |