שו"ת מבי"ט/ב/קיט

שו"ת מבי"ט ב קיט

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

סימן קיט

שאלה ראובן שלח גט לאשתו דינה ע"י שמעון ושמעון לא הי' מכיר' אם היתה אשת ראובן גם לא העידו בפני' היותה אשת ראובן גם עידי מסירה לא הכירו בה בהיות' מכוס' פנים ומסר השליח הגט בלתי היותו מכירה גם כל הנמצאים לא הכירו בה להיות' מכוסה פנים גם לא דברה עד שיכירו בקולה צריך גט אחר או לא:

תשובה זה כמה שנים כתבתי בכיוצא בזה בענין קידושין א' שקדש אשה א' כי כסת' פניה אפי' שהכירוה אח"כ כתבתי שאינן קידושין והארכתי בראיות דאין כאן עדות דאפי' הכירוה אח"כ היה צריך שיהיו מעות הקידושין בעין ושיחזור לומר הרי את מקודשת ותאמר היא הן כדי שלא תהיה שתיקה דלאחר מתן מעות ואם גבי קידושין אזלינן לקולא ואמרי' דאין כאן עדות כ"ש לענין גירושי' דאמרינן אין כאן עדות דאזלי' לחומרא ואוקמי לה אחזקת' דא"א אפי' הכירו' אח"כ שהית' האש' שחשבו שתתגרש ויהיה צריך ליטול ממנה הגט ולחזור וליתנו בפני העדים וא"כ בנ"ד פשיטא דאינו גט כיון שעידי מסירה לא הכירו' ואפי' היה נתינת הגט בביתה דלמא בין ראיה ראשונה לנתינת הגט או נתינת הגט לראיה אחרונה נתחלפ' באחרת כיון דבשע' נתינת הגט לא הכירו' עדי מסירה אלא א"כ שראוה עדים בתוך ביתה ויצאו ומיד נכנסו עדי מסיר' ונתן לה הגט בפני עדי מסירה שלא הכירו' ויצאו ומיד נכנסו עדים וראוה שהיא האש' אשר חשבו שנתגרשה ואין שום מקום לחוש שנתחלפה אז יהיה הגט גט אפי' שעדי מסירה לא הכירוה אז או כסתה פניה ולא הכירוה אז הרי יש כאן עדות שיודעים עדי מסיר' כי האש' שראו קודם או אח"כ העדים האחרי' היא שנתגרשה בפניהם והוי כאש' הבא' לב"ד להתגרש בכיסוי פנים וקודם נתינת הגט מגלה פניה ואנו מכירי' אותה:

ולפעמים היא צנועה וחוזרת ומכסה פניה בפנינו עד שיקראו הגט ונתן לידה בכיסוי פנים דהוי גט שפיר שאנו יודעים ש' את שראינו אות' היא שקבל' הגט כי לא זזה ידה מתוך ידינו:

ומה שכתבתי כשהכירו' אח"כ עדים אחרים מיד שיש כאן עדות היינו דכשנתנו לה הגט היה דעתם ע"מ שיכירו' אח"כ כי לא באו העדים עדיין והיתה השע' דחוקה להם דנראה דכי ה"ג הוי כהכירו' בשעת נתינ' או קודם אבל אם נותן הגט בלא הכרה או בכיסוי פנים כי חשבו שלא היו צריכים לראותה כיון שהי' בביתה:

ואח"כ הוכרה לא הויא גט דבשעת נתינת הגט לא הוכרה וגם לא נתנוהו על שיהיו מכירים אותה אח"כ וצריך לחזור וליתנו לה כמו שכתבתי קודם. והא דאמרי' גבי חליצה דעד א' ואפי' עבד וכו' סגי להכרת היבם והיבמה משום דלא הוי עדות אלא גילוי מלתא בעלמא כמו שכתב הרי"ף ז"ל פ' החולץ ובא"ה סי' רס"ט ובהרמב"ם ז"ל פ"ד דיבום היינו בשעת חליצה אבל אם חלץ קודם בלא הכרה נראה דאין כאן עדות חליצה אלא אם כן הכירוה קודם או אחר כך מיד כמו שכתבתי למעלה וכן הכא היה נראה בגט גם כן דסגי בחד דלא הוי אלא:

גילוי מלתא אלא שבשליח שהביא גט כתב בא"ה סימן קמ"ח דף קפ"א השולח גט לאשתו ואין השליח מכיר' יתנהו לה ע"פ שנים שיעידו בפניו שהיא זאת אשתו וסמ"ג כתב ג"כ מותר להביא הגט לאשה אעפ"י שאינו מכירה אלא ע"י העדים שיאמרו לו וכו' זו היא אשתו של פלוני מההיא עובדא דאבא בר מניומי ונראה דשליח הוי במקום בעל דמכיר' שפיר ולהכי צריך ב' עדים לשליח ואפ"ה בעי' שיתנו הגט בפני שני עדים שיכירוה שהיא אשתו אעפ"י שהבעל או השליח יודעים שהיא אשתו דאין דבר שבערוה בפחות משנים ואיך יעידו שנתגרשה אשת פלוני אם לא הכירוה דאפשר שיתן הגט לאשה אחרת לאיזה סבה ויאמר שהיא אשתו ולהכי צריך שיכירוה ג"כ עדי הגט אלא דסגי בעדות א' ואפילו אשה או עבד שיאמרו לעדים כי זאת היא אשתו של פלוני דגילוי מלתא בעלמא הוא כיון שהשליח מכירה ולאו אממונא ואאיסורא קמסהדי כמו שכתב הרי"ף ז"ל גבי חליצה דכתבי' ואשתמודענא דהאי הוא אחוה דמיתנא וסגי בעדות כל דהו וה"נ גבי גט כיון שהבעל או השליח שהוא במקום בעל מכירי' אותה העדים שמכירים ע"י עדות כל דהו סגי דלא הוי אלא גילוי מלתא כדאמר וא"כ גבי קידושין נמי אם נתקדשה בפני. שנים שלא הכירוה אלא על פי אשה או עבד שאמרו להם שזו היא, פלוני' שפיר דמי דלאו עדות הוי אלא גילוי מלתא כדאמר' דאנו רואים אח"כ דחלוצה זו הולכת ונשאת ואין היבם מערער שלא חלץ לה והמתגרשת ג"כ הולכת ונשא' ואין בעל' מערער ולא שלוחו לומר לא היתה אשתו אותה שקבל' הגט וכן בקידושין אעפ"י שאם שניהם מודים בלא עדים אינה מקודש' הכא שנתקדש' בפני עדים שהכירו' ע"י אשה ואפילו עבד הוו קידושין כיון שאנו רואים אח"כ ששניהם מודים ואין מי שיערער לומר כי לא זו היתה שנתקדשה ואפילו היה שום מערער היה צריך שיתבר' בפני ב"ד יפה בירור גמור שלא היתה זאת אותה שנתקדש' וזהו גילוי מלתא שלא ישקרו אשה או עבד בכי הא שהוא דבר שעשוי להתגלות דומיא דעדות אשה כשמת בעלה דאפילו עכו"ם מל"ת סגי דהוי מלתא דעבידא לגלויי וכמו שנראה מלשון הרמב"ם ז"ל פ"ד דיבום שכתב ואפילו אשה או עבד נאמנים וכו' לומר זה פלוני אחי פלוני וזו היא יבמתו וחולצין על פיהם מה שאין כן בשאר עדיות של תורה בין, לעדות ממון בין לעדות איסור שזה דבר העשוי להגלות הוא ואיפשר לידע אמיתת הדבר שלא מפיהם כמו שביארנו בסוף הלכות גירושין עכ"ל הרי שעדות שזה פלוני הוא לא מקרי עדות אלא גילוי מלתא בעלמא ומה לי בחליצה, או בגיטין וקידושין כי היכי דבעי' לידע בגיטין וקידושין מי הוא המגרש ומי היא המתגרשת מי הוא המקדש מי היא המתקדשת ה"נ בחולץ וחולצת בעי' לידע מי הוא החולץ מי היא החולצת ואפ"ה אמרינן דבחולץ וחולצת, באשה ועבד סגי וה"נ בגיטין וקידושין נמי סגי בהכי דהכא והכא גילוי מלתא בעלמא הוי כמי שמעיד על פלוני שמת במ"ה דאפילו נכרי מל"ת נאמן והריב"ש ז"ל סימן קפ"ב כתב דלדעת הרי"ף ז"ל דיכולים העדים או הדיינים המעידים על החליצה לומר בלשונם ואישתמודעינהו וכו' כיון שכבר הוחזק על פי אלו קודם מעשה וגם דוקא היכא דליכא חשדא וכמו שכתב בהג"ה גם כן סוף הלכות גירושין ושם כתב ג"כ ועוד שאלת טעם דבכל דבר דעביד לגלויי לא מקשה כדאי' פ' אם אין מכירין וכו' והתם באיסורא דאתתא וכו' כגון תיקון מועדים וכו':

והשתא נחזור לנ"ד דהוה משמע דבגיטין בעי' שנים שיכירו האשה כההיא עובדא דאבא בר מניומי ובענין הכרת היבם והיבמה סגי באשה או עבד ומאי שנא האי מהאי אלא שנא' דשליח הוא דבעי' שנים שיעידו לו שהיא היא דהוי כבעל אבל לעדות סגי אחד כל דהו דגילוי מלתא הוא כדפי' וכמו שנראה מלשון הרמב"ם שהבאתי למעלה ובנ"ד נמי בקידושין סגי בשני עדים שהכירוה ע"י א' כל דהו כמו שכתבתי והיינו נמי טעמא דאין אנחנו מקפידי' לחקור על אשה א' המתקדשת בפרסום לפלוני אם היא בתו של פלוני שנתרצה אביה לתתה לו או היא בתו האחרת או בת דעלמא ואין אנחנו צריכין עדים שיכירוה שהיא אותה שכוונתו לקדשה שאנו סומכים כי היא היא דמלתא דעבידא לגלויי היא אם לא היתה זו היה יוצאה קול אח"כ והיה צריך לברר הדבר ועל שלא יצא קול הפך אנחנו מחזיקים כי היא היא והיינו משום גלוי מילתא וסמכי' אאביה שהוא קרוב או אחיה או אשה שמכירים האשה לקידושין מסתמא היא היא האשה אשר רצה לקדש המקדש והעדים מעידים אעפ"י שלא ראוה מעולם אלא עתה בשעת קידושין וכדמשמע נמי מההיא דלדבר ע"ה בהדי כדי שיכירנה כדי שלא תתחלף דאם לא קדשה אלא בהדי ת"ח דמקודשת על הסתם כל שלא נתגלה שהיתה אחרת:

ויצא לנו מכלל כל זה כי אשה שכסתה פניה בין לגירושין בין לקידושין ונתגרשה ונתקדשה בפני עדים שאינם יודעים מי היא אינה מגורשת ואינה מקודשת אלא א"כ ידעו אז העדים ע"פ אחר אפי' ע"פ אשה שזאת היא פלו' אשת פלו' או אות' שרוצה פלוני לקדשה וכמו שכתבתי למעלה ואפילו גלתה פניה אח"כ והכירוה היה צריך ליטול ממנה הגט ולחזור וליתנו לה או למתקדשת שיחזור המקדש לומר לה הרי את מקודשת במעות שנתתי לך והיא תשוב הן כי היכי דלא להוי שתיקה דלאחר מתן מעות כדא' לעיל ואם לא אינה מגורשת ואינה מקודשת דאין כאן עדות שנתגרשה כשנתנו הגט לידה ולא שנתקדשה כשקבלה הקידושין כיון שלא הכירוה באותה שעה כדאמר ואפי' היא שידע' שנתגרשה מבעלה ואינה רשאה להנשא במקום שאין יודעים אופן גירושיה כיון שלא הכירוה העדים דאין דבר שבערוה פחות משנים וכן זו שידעה שנתקדש' לפלו' בפני עדים אלא שלא הכירוה היא עצמה יכולה להתקדש לאחר ואינה חוששת לקידושין אלו כיון שהעדים לא הכירוה אז דבעי' ב' עדים בשעת קידושין כדאמר:

ובנ"ד איני רואה שיהא שום טעם שתהיה מגורשת אשה זו אם לא היתה גיטה יוצא מתחת ידה מיד והלך לו השליח שאינו יכול לחזור ליתנו לה או שנאבד אחר שראוהו בידה וסמכי' אעדי חתימה אם יש עדי קיום דאע"ג דעדי מסירה כרתי כר' אלעזר אפ"ה אם נתן הגט חתום בלא עדי מסירה בדיעבד כשר וכמו שכתב הרמב"ם ז"ל פ"א הואיל ועדים שבו כשרים והרי הגט יוצא מתחת ידה וכן כתב הרי"ף ז"ל ואפי' לגאונים שכתב הרמב"ם ז"ל שהורו שהוא פסול הכא מודו כיון שכבר היו עדים בשעת מסירה אלא שהיתה היא מכוסת פנים ואין חילוק בזה בין שנתנו הבעל עצמו בלא עדי מסירה או השליח דלא צוה הבעל לשליח שיתנהו בעדי מסירה ודין השליח כדין הבעל ומפני ששמעתי שיש מי שמורה בגט זה שהוא גט כתבתי כי איני רואה שום דרך שיהיה גט אלא ע"ד זה שכתבתי אם הגט יוצא מתחת ידה וגם אנו נוהגין לקרוע הגט אחר נתינה וליתן לה מעשה ב"ד שקבלה הגט ואפ"ה אם הוא יוצא מתחת ידה מהני כמו שכתבתי אבל באופן אחר לא ואפי' שדקדקו בגופה ומלבושיה וידעו אח"כ שאותה האשה גוצה או ארוכה ולבושה אדום ד"מ והיתה האשה שנתן לה הגט שבידו מבעלה לא מהני כלל כיון שלא הכירוה בשעה שקבלה הגט נאם המבי"ט:

אח"כ נראה מעשה ב"ד שנעשה בעת הגירושין כי השליח נתן הגט ליד חנה המתגרשת ועל פיהם ושנקרא הגט קודם ואחר כך נקרע ושחנה הנזכרת נשארה מגורשת גירושין גמורים ולא חיישינן לב"ד טועים אלא שידעו ב"ד בודאי שהיתה היא חנה בת פלו' אעפ"י שבשעת נתינת הגט איפשר שהיתה מכוסה הכירוה קודם שכסתה פניה כשהיו נכנסים לביתה או מיד אחר כך ראוה וכן יש מעשה ב"ד כתוב וחתום כי השליח הגיע שם בדמשק ליל יום ו' ולן בביתה וראה אותה וביום ו' ראה אותה כמה פעמים הולכת בביתה והכירה היטב עד אחר חצות כשהיו ב"ד רוצים לבוא אצלה ראה אותה שלבשה מלבושיה ושמה הליזאר עליה והשאעאריא' ואז נכנסו ב"ד החכמים יצ"ו וראו אותה ואחר שהלכו החכמים יצ"ו הסירה השאעאראה וראה אותה גם כן ומי שמגמגם בגט זה הרי מגונה:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >