שו"ת מבי"ט/ב/ס
|
< הקודם · הבא > |
שאלה ראובן מכר לשמעון חפץ שוה שנים בשמנה והתנו ביניהם זמן הפרעון לכשתבנ' חומ' טבריה תוב"ב במאמר המלך יר"ה ועתה נבני' חומת טבריה בשלימות כמו שהתנו וראובן מוציא על שמעון שטר מקויים שחייב לו ח' לזמן בנין חומת טבריה וכבר נבנית שיפרע לו ושמעון טוען כי לא היה שוה מה שנתן אלא דבר מועט ושהיה דרך התול ושחוק כי לא חשב שתבנה חומת טבריה עד שיבא משיח והיתה אסמכתא יורינו רבינו אם חייב לפרוע כל הח' או לאו:
תשובה נראה דדמי להא דתניא פ' הזהב הנותן ערבון לחברו ואמר לו אם אני חוזר בי ערבוני מחול לך והלא אומר אם אני חוזר בי אכפול ערבונך וכו' וכתב הרמב"ם ז"ל פי"א מהלכות מכירה לפי' הנותן ערבון לחברו ואמר לו אם אני חוזר בי ערבוני מחול לך והלה אומר ואם אני חוזר בי אכפול ערבונך אם חוזר בו הלוקח קנה זה הערבון שהרי הוא תחת ידו ואם חזר בו המוכר אין מחייבין אותו לכפול הערבון שזו אסמכתא היא ואסמכתא לא קנה והכי נמי הכא הוי כאומר כל אם לא תבנת חומת טברי' זה החפץ שנתתי לך לא אתבע ממך דבר ואם תבנ' טבריה תתן לי כפלים או כמה כפלים יותר ממה שאני נותן לך והוי אסמכתא ולא קני אפילו כתב עליה שטר בקנין דבהכי מיירי אסמכתא ולא קני אפילו כתב עליה שטר בקנין דבהכי מיירי אסמכתא דלא קני אפילו החזיק אח"כ בדבר שהתנה עליו אלא שיש לחלק דטעמא דערבון היינו משום דאמר אם ואם וכל דאי לא קנה דהוי אסמכתא אבל כל היכא דלא קאמר לשון אם ואם כי הכא נימא דלא הוי אסמכתא כ"ש שכתב ש"ח על עצמו שחייב לפרוע לו כ"כ פרחים לזמן בנין חומת טבריה ואפ"ה נראה לי דדמי להא דערבון דאם בערבון נמי לא אמר אם ואם אלא שכתב לו המוכר כשאחזור בי אכפול לך ערבונך וכתב לו ש"ח מקויים על זה שהיה חייב לו י' פרחים שהם כפל הערבון שנתן לו כשיחזור הוא מלמכור לו מה שנתן לו ערבון עליו הוי נמי אסמכתא שלא הקנה לו מעכשיו שעליו נתן לו הפרעון וכמו שכתב למעלה כל אסמכתא אינו קונה וכו' כיצד וכו' ע"מ שילך לירוש' והחזיק בבית הרי זה קנה כשילך עמו לירושלים וכו' וכן כתב למטה כל האומ' קנה מעכשיו אין כאן אסמכת' כלל וקנה וכו' כיצד אם באתי מכאן ועד יום פלוני קנה בית זה מעכשי' וקנו מידו על כך הרי זה קנה וכו' הרי שאינו מסלק דין אסמכתא אלא כשמקנה לו הבית מעכשיו אם ישלים התנאו והחזיק בה כמו שכתב למעלה או קנה אותה בקנין סודר מעכשיו לכשישלי' התנאי כמו שכתב למטה ואפי' אמר בלשון אם כמו שכתב כאן אם באתי מכאן ועד יום פלו' וכו' הרי שאינו מסלק דין דאסמכתא אלא החזיק מעתה בקיום התנאי או הקנין מעכשיו בבית לכשיתקיים התנאי וכל שלא נעשה כך הוי אסמכת' ואפילו שכתב בסתם ש"ח על זה כמו שכתבתי אכתי הוי אסמכתא ואפי' כתב בשטר חוב שנטל קנין מעכשיו כיון שלא הקנה לו דבר מסויים בבית או שדה מעכשיו הוי אסמכתא דלאו בלישנ' דמעכשיו תליא מילתא אלא בקנין דבר ידוע מעכשיו ואפילו כתוב בשטר שעבוד קרקעות ויש קנין מעכשיו בש"ח לא מהני מידי דמצי מסלק ליה בזוזי ואין כאן קנין שום דבר מסוים דאפילו שמשכון לא הוי אסמכתא עכ"ז לא יחייב לפרוע כי אם מה שהיה שוה החפץ ההוא כי המותר הוי אסמכתא שחשב שלא תבנה ולא סמכא דעתיה כיון שלא הקנה לו מעכשיו דבר מסויי' דלהוי כמוחזק בה:
ואפשר לדמויי האי אסמכתא למשחק בקובייא ומפריחי יונים דכתב ר"ת דבכל מקום שנותני' זה כנגד זה לא הוי גוזמ' וקני והכא נמי הוי כמשחק אם תבנה טבריה תפרע לי כך וכך אם לא תבנ' יהיה חפץ זה שלך דהוי כמשחק בקוביא באמנ' דכתב ר"י דאין חייב לשלם כדמייתי בפרק אי זהו נשך ובהג"ה פ"י מהלכות עדות אבל מה שכנגד החפץ מיהא יהיה חייב לשלם דמה שנותן זה כנגד זה לא הוי גוזמא וקני ולפי זה יפרע מה שהיה שוה מה שקבל מראובן ועוד כיוצ' בו כמו שאם לא היתה נבני' היה מרויח מה שנתן לו עת' שנבני' יפסיד ויפרע כפלים נא' המבי"ט:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |