שו"ת מבי"ט/ב/נה
|
< הקודם · הבא > |
שאלה ראובן נשא את דינה בת לאה והתנו ביניהם בשטר הכתובה שאם תפטר דינה בחיי בעלה בלי זרע של קיימא יחזור ראובן לאם הכלה חצי הנדונייא כמו שקבלה ועתה ילדה דינה בן לט' חדשים בכל סימניו בשערו וצפרניו ונפטרה ביום שני ללידתה והוולד נימול לח' ימים וקודם היותו בן ל' יום מת הוולד ובא לאה בפני ב"ד ותובעת מראובן יחזור לה חצי הנדונייא מאחר שהזרע לא נתקיים ל' יום אינו זרע של קיימא אלא נפל ועוד תבעה מהב"ד יטילו קנס בב"ה אם יש מי שיודע אי זה מנהג בנדון זה ובאו זקני הקהל ואמרו שמיום היותם בעיר הזאת שהוא קרוב לע' שנה לא שמעו ולא אירע בקהל כנדון זה אך לפי דעתי זרע של קיימא לא יקרא פחות מל' יום וראובן השיב מאחר שהולד היה בן ט' בכל סימניו בשערו ובצפרניו הרי הוא זרע של קיימא והעולה על דעת ההמון אינו מתיישב על דעת יודעי ספר ומביני מדע לדמות ענין האבלו' לנדון הלז ועוד שבכל קהלות חוצה לארץ כותבי' בשטר הכתובה זרע של קיימא שיחיה ל' יום כברושה וברוריס ובמוגשיאה ומאחר שבעיר הזאת כותבים זרע של קיימא לבד ואינם כותבים שיחיה ל' יום א"כ בן יומו נקרא זרע של קיימא ועתה מורנו מורה צדק יורנו הדין עם מי:
תשובה כל שלא שהה שלשים יום באדם אינו נפל ודאי אלא ספק לרשב"ג ומספק לא מפקינן ממונא מבעל ליורשי האשה וכמו שכתב הרשב"א בתשובה בתשובות הרמב"ן ז"ל סימן י' וכ"ש אם נודע שנולד וולד זה לט' חדשי' בשערו וצפורניו כמו שבא בשאלה שסימנים אלו מוכיחים שהוא בן קיימא וכמו שכתב הרשב"א ז"ל שעל אלו הסמנים סומכים למול בשבת ושכבר עשו מעשה בזמן חכמים שהיו ברור על פי גמר סימנים ואפילו שכתוב בכתובה זרע של קיימא ובלשון בני אדם אינו קרוי זרע קיימא כל שלא נתקיים וחיה ל' יום אפ"ה כיון שיש מקומות שרגילים לכתוב זרע שיחיה ל' יום נראה כי לשון זרע של קיימא סתם אינו מספיק לשיובן שיחיה ל' יום אלא ר"ל שיראה שהוא וולד של קיימא שהוא בן ט' חדשים וכ"ש כשהיה נגמר בשערו וצפרניו שיקרא בן קיימא בל' ב"א אע"פ שלפי הדין לא יצא מכלל ספק עד שיחיה ל' יום כדאמר וכן תשובת הרשב"א ז"ל היתה על שהיה כתוב בכתובה זרע של קיימא סתם וא"כ בנ"ד נמי אינו חייב ראובן להחזיר חצי הנדוניא כי לא נתקיים התנאי ולענין מה שתבעה על המנהג כבר אמרו ראשי הקהל שלא שמעו ולא אירע כנידון זה מיום היותם בעיר ההיא ואני אומר כי אפילו שאירע כיוצא כזה ואמרו שאינו נקרא בן קיימא אלא בן שלשים כיון שלא היה במנהג קבוע אין ללכת אחריו כי כמו שבהלכ' רופפת הולכים על מנהג קבוע כך במנהג הרופף הולכים אחר ההלכה וכ"ש הכא שאמרו שלא היה שום מנהג ומה שאמרו כי כפי דעתם לא היה נקר' בן קיימא פחו' מל' לא לפי דעתה אנו דנין אלא לפי ההלכה כמו שכתבתי כי אעפ"י שכותבין בן קיימא הוא שהיה כראה להם שהיה בן ט' לפי המנין וכ"ש כשגמרו שיניו וצפורניו שנראה שהוא בן קיימא וקורין אותו בן קיימא אפילו קודם שיגיע לשלשים יום אבל לפי ההלכה איכו נקרא בן קיימא עד שיחיה ל' יום כדאמר:
ומצאתי תשובה למורינו הרב הנדול כמהרר יעקב בירב זלה"ה בכיוצא בנדון זה וכתב בסוף דבריו אמנם דין תורה הוא שהבעל יורש את אשתו א"כ בנדון שלפנינו יש ספק אם היה בן קיימא או לאו כמו שכתבנו נחזור לדין תורה שהבעל יורש את אשתו עכ"ל וא"כ בנ"ד נמי נימא הכי נאם הצעיר מבי"ט:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |