שו"ת מבי"ט/ב/נד
|
< הקודם · הבא > |
שאלה מי שצוה לחבירו שהברזל שלו שיטעון בספינה פלוני ובא בעל ספינה אחרת ולקחו וטענו בספינתו ונטבעו וכו':
תשובה גם כי נקבל העדויות כפי פשטן אין בהם ספק לחיי' את הר' משה הירחי הנז' בשום דבר אם העדות הראשון אומר כי לא נודע לו שום דבר מאותו הכתב והעדות השני שצוו שיוציאו הברזל הוא מכחיש ואומר שלא היו דברים מעולם והיה חייב שבועה אלא שאין זה עדות ברור כי לא אמר ששלשתם ביחד צוו ואיפשר שיובן בלשון צוו על השנים מהם ולא יהיה הר' משה הנז' א' מהם יוכל לפטור עצמו ואפי' שבועה לא יתייחב ואפי' תימא דלשון צוו לא קאי אלא אל על שניהם החכם הר"ר משה והר"ר משה הירחי שצוו הם עם הראיז וצווי הראיז הוא בלשון עם הראיז שגם הוא צוה אפ"ה צריך לדעת על צווי מי מהם הוציאו הברזל ושמו אותו בספינה והדבר קרוב יותר לומר כי בצווי הראיז הוציאו כי היה לו כח לצוות ולא בצווי השני יהודי' שהיה ידוע שלא היו הם בעלי הברזל והוי כאחד יכול ואחד אינו יכול להוציא לענין שבת דזה שאינו יכול הוא פטור דמסייע אין בו ממש כדאמרי' התם וכן על העדות השלישי אינו חייב כלל אעפ"י שכתוב שאמר כבר שמתי אותו דאין זו הודאה אפי' היה אומר בפני שנים עדים וכמו שכתב בצרור הכסף שער ראשון דרך ש"ע וכתב רבינו דוקא שהודה לפני העדים הודאה גמורה הא אמירה לחודה פטור שיכול לומר משטה וכו' ובספר המאור פרק זה בורר כתב והוי יודע דהא דאמרי' אם לא טען אין טוענין לו הני מילי בזמן שתבעו והודה כדתניא ברישא דברייתא וכו' אבל אם אמר מעצמו בין בפניו ובין שלא בפניו ולא אמר אתם עדי לא טען טוענים לו ע"כ וכ"ש בנדון דידן שלא היה לו אלא עד א' ושלא בפניו ולא אמר אתה עד ולא הויא אלא אמירה בעלמא ולא הודאה ועוד דאיך יאמר כבר שמתי והרי העדות הראשון לא היה שם אלא שצוה וההוצאה וההשמה היתה על ידי אחרים וגם ה"ר משה שאנג"י איך אמר רבי משה הנז' למה שם הברזל בספינה והוא לא שם לפי דברי העד ואין בעדות ממשות:
וכל זה הוא כשנקבל עדיות אלו כמו שהם כתובים אבל אם נפשפש אחריהם יתבאר כי אין בהם עיקר ולא יתקבלו בשום ב"ד ועלובה עיסה שהנחתום מעיד עליה שהחכם שהיה אב וראש אותו הב"ד כמה"ר שמואל עטיאה זלה"ה כתב בחתימתו כי היה טרוד טרדה שאינה של מצוה ולא בא מידו לסד' מה ששמע לפי מה שהשעה צריכה וחלה פני החכם ההוא לכתוב מה שעיניו רואות והדיין השני חתם מהבל ימעט משה ן' פייש והשלישי חות' הצעיר כותב לפי השעה נרצעכם יהודה בכ"ר ש"ט שאנגו' ואינו דרך החותמים במעשה ב"ד וכיוצא בו לכתוב שום דבר בחתימתו אלא שמם לבדם ובכתבים שבין אדם לחבירו הוא שכותבי' בחתימה דרך הלצה ומה שכתבו כאן שלשתם נראה שהיתה כוונתם שלא יתקבל עדות אלא דרך כלל כי לא כוונו קבלת העדות כפי מה שהיה צריך והתנצלו בחתימת' לרמוז שלא ילקח ראיה מקבלת עדות זה כי אם בדרך כלל שנמצאו שם האנשים הנזכרי' בפתיחת המאגאזין והוצא' הברזל והשמתו בספינה כי מה שכתוב וצוו והוציאו ושמו אותו בספינ' אי אפשר שר' יהודה העיד שצוו אלא אחר שראה אותם הולכים עם הראיז וידע אח"כ שאז טענו אותו בספינה חשב בודאי כי הם צוו להטעינו עם הראיז והנה העדות כתוב שראה אותם עם הראיז שהלכו דרך ישרה למאגאזיניש אשר היה בהם ברזל ותיכף בא הבחו' ואמר לו שהמפתח היה בידו ושצוה לו כר' אהרן הנ"ל אדונו שלא יתננ' כי אם ביד בעל הברזל ואמר לו הוא כן תעשה לא תתן אות' וכל זה נרא' שלא היה כר' יהודה הנזכר עם היהודים הנזכרי' ועם הראיז שהם הלכו דרך ישרה למאגאזיניש ואלו הדברים עברו בינו ובין הנער שלא בפניה' והלך לו הנער והוא נשאר שם ולא הלך אל מקום אשר הלכו הם דרך ישרה כי לא היה רוצה להתראות בפני הראיז וא"כ איך היה יכול להעי' שהם צוו להוציא את הברזל ובעדות זה כתוב שאחר שני ימים ששמו הברזל בספינה והלכו הם בא כתב עם סחור' אחר' שישלחנה עם הברז' בספינת קייפיניק ושהשיב שכבר שמו הברזל בספינת האגה ובעדות האח' כתוב שאמרו לו למה שם הברזל בספינת האגה אחר שראה הכתב של ה"ר משה ושהשי' לו ה"ר משה כבר שמתי אותו בספינה ואם אחר שני ימים שהושם הברזל בספינת האגה באה הכתב איך אמר לו למה שמת אחר שראית הכתב והוא איך השיב כבר שמתי אותו לפי שהמקום שהיה כתוב בו היה אחורי הכתב אם הכתב לא הגיע אלא אח"כ אחר שני ימים שהושם הברזל ושהלכו הם אלא שודאי נראה כי לא נתכוון קבלת העדות הזה ואם השיב הוא כבר שמתי היה לפי דברי השואל שאמר למה שמת אותו ואפילו היו שנים עדים בדבר שצוה הוא בפי' שיוציאו הברזל ויניחוה בספינת האגה אינו חייב בדין לשלם כשנטבע הברזל כי הברזל היה מונח שם ומוכן לשולחו לנמל צידון וגם ה"ר מנשה בעל הברזל לא היה רוצה לשולחו אלא על ידי הראיז קייפיניק זה שצוה לטוענו בספינה האחרת לא הזיק בידים ואפשר קרוב היה שיגיע לנמל הנז' בשלוה כמו שהגיע ספינה זאת פעמים אחרים ובספינת קייפנייק שהיתה בטוחה לפי דעתו לשנה האחרת נלקחה ונשבית עם הסחורות והיהודים וגם כי אירע ענין הטביעה בזמן שטענו לא היה שום היזק מצוי וממילא נולד ובא ההיזק אחר כמה ימים והוי כגרמא בעלמא דפטור ולפי החלוקים שמחלק ר"י ז"ל ומגרמא דנזיקין דפטור לדינא דגרמי דמחייב ר' מאיר וקיימא לן כותיה דהיינו כשברי הזיקא או שההיזק בא מידו לפי חילוק ריצב"א ז"ל שהוא דבר הווה ורגיל בו וקנסוהו ולהכי חייב ליכא הכא חד מהני תלתא טעמי ברי הזיקא דאפשר קרוב היה שתגיע ספינה לנמל צידון לשלום כמו שהגיע פעמים אחרות וגם אם היה טוען בספינות קייפינק היה אפשר שיארע לה היזק כמו שאירע לה לשנה האחרת כדא' וא"כ ליכא הכא היזק ברי ולא הוי דינא דגרמי וגם טעמא דההיזק בא מיד ליכא הכא דאחר שטענו הברזל ברודושטו בספינה הנז' הגיעה לגאליפול ומשם לקאסטולייוש ומשם הגיעה אצל בובגאדה ושם טעה הקבריניט של הספינה שנתקר' למקום שלא היו בו מים רבים ונתעכבה הספינה שם ויצאה משם וחזרה ופגעה בקרקעית הים ונשברה ולא מחמת שהיתה ישנה כמו שהשיב כ"ר מנשה שאפי' שהיתה חדשה היה יכול ליארע לה היזק זו נמצא שלא בא ההיזק מיד אלא אחר כמה ימים מחמת דבר שאירע לה פתאום וגם לטע' וחילוק שחילק ריצב"א בדינא דגרמי שהיא דבר הווה ורגיל בו ולהכי קנסוהו ליכא הכא כלל שהרי אין כאן דבר הווה ורגיל וליכא קנס כלל וליכא שום מילתא דדינא דגרמי וכמו שכתב בעל תרומת הדשן בנדון חמור מזה דליתא ביה דינא דגרמי בהני טעמי דוק ותשכח סימן שט"ו ואפי' גרמא בנזיקין דחיוב בידי שמים ליכא דלא נתכוון הוא לשום היזק אדרבא חשב שתגיע לשלום לנידון כי הוא טען ג"כ באותה ספינה סחורות שוות יותר ממה ששוות סחורות של כ"ר מנשה הנ"ל כפי מה שכתבתי למעלה דאין כדאי עדות זה לחייבו אפי' היה העדות כפשוטו וגם אין לקבלו לדון עליו מצד כי הב"ד כתבו שנכתב בנחיצה כמו שכתבתי וה"ר משה הנז' פטור מדיני אדם ומדיני שמים והנראה לי כתבתי וחתמתי נאום הצעיר המבי"ט:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |