שו"ת מבי"ט/ב/מח
|
< הקודם · הבא > |
שאלה עוד ראיתי בכרך זו בתים פתוחות בפתחים וחלונות לגנות ופרדסים שלא הוקפו לדירה והם יותר מסאתים ויוצאים מן הבתים בשבת ומוציאים ומטלטלים בכולו ואיני רואה סמך להיתר זה שהרי הדין פשוט שאין מטלטלים בהם אלא בד' אמות וכן נראה לענין הוצאה מהבתים להם שהוא המוציא מרה"י לכרמלית שהרי כרמלית נחשבים גנות ופרדסים אלו לענין טלטול כיון שהם יותר מסאתים ולא הוקפו לדירה ואפ"ה נ"ל שיוכלו להוציא מן הפתחים ומן החלונות למקומות אלו ויטלטלו בו תוך ד' אמות מן הפתח או מן החלון שהרי דין אלו המקומות הוא לענין הוצאה והכנסה זריקה והושטה מר"ה להם ומהם לר"ה כמו מרה"י לר"ה שהוא חייב דמחיצה היא אלא שמחוסרת דיורין כר' יוחנן אלא שלענין טלטול עשאוה כרמלית וכתב בהגה"ה פי"ו דהתיר ר"ת בגינה יתרה מבית סאתים שלא הוקפה לדירה לטלטל מתוכה לחוץ הואיל אין רשות הרבים גמורה וכו' והרי גינה זו לענין דינא הויא רה"י מדאורייתא וחייב המוציא לר"ה כדאמרינן ואסור מדרבנן להוציא ממנה לכרמלית ואפ"ה התיר ר"ת להוציא ממנה לכרמלית כיון דחשבינן לה ככרמלית לענין טלטול וא"כ הוא הדין נמי דיהא מותר להוציא מן הבתים לגנה או מן הגנה להם כיון דעיקרם הם רה"י ודוקא טלטול לתוכה עשאוה ככרמלית לא שלא יוכלו להוציא מן הבתים לה וכ"ש הוא דהרי גנה זו משמשת שתי רשויות רה"י לענין הוצאה והכנסה והושטה וזריקה וכרמלית לענין טלטול חוץ לד' אמות ועיקר הגנות הוא רה"י והוא אסור להוציא ממנה לכרמלית ואפ"ה התיר ר"ת ז"ל ואין צריך לומר שיהי' מותר להוציא מן הבית שהוא רה"י לגנה שעיקרה היא רה"י כדאמרינן כי מה שעשאוה כרמלית היינו לענין טלטול בתוכה כדאמ' ואפילו למה שנראה מדברי הרמב"ם ז"ל שאסור להוציא ממנה לכרמלית אחרת ודעת הרשב"א ז"ל נוטה לזה ג"כ שלא כסברת ר"ת אני אומר דדוקא התם יחלקו עליו כיון שעיקרא היא רה"י אבל להוציא מן הבתים לגנה שעיקרא רה"י יודו שהוא מותר ולפי זה יכו' מי שיש לו פתח פתוח לגנה או לפרדס שלא הוקף לדירה והוא יותר מבית סאתים להוציא כליו ומאכליו ומשתהו אצל הפתח ולטלטל להשתמש בהם נגד הפתח ד' אמות ואפילו שאין בפתח אמה או שתים יכול לטלטל בכל הד' אמות שאצל הפתח הן ואלכסונן כמו בר"ה ואם שכינו יש לו פתח שנכנס קצת תוך ד' אמות אלו יש לו ג"כ ד' אמות מביאין ואוכלים באמצע במקום שנכנסים קצת ד' אמות של זה לקצת ד' אמות של זה ואם היו ג' והאמצעי מובלע בנתים הוא מותר עמהם והם עמו וכמו שכתב הרב ז"ל:
ובכלל אלו הפרדסיים יש פרדס א' גדול אשר הוא מוקף מצד אחר בסיבוב מכותלי ל' או מ' בתים וכולם פתוחות לתוכו בחלונו' ושאר הקף הפרדס הוא מחומת העיר וכל שיהיה התר לטלטל בכולו אפילו שהוא גדול יותר מי' סאי' דהא אפילו שלא הוקף לדירה אם פרץ יותר מי' אמות ובנאם והקיפם לשם דירה מותר לטלטל בכולה וכמו שכתב הרמב"ם ז"ל פי"ו וכתב הרב בעל מ"מ שהיה בדעתו לעשו' ממנו בית דירה וכו' ואלו כותלי אשר הם הקף ומחיצה לפרדס זו הוקפו לדירת הבתים ונחשבות הקף דירה גם לחוץ להן שהוא הפרדס אעפ"י שלא נעשו אלא מחיצה לתוכן ולא לחוצה להן אפילו הכי כיון שגוף הכותלים נעשו ונבנו לשם דירה ומשמשים לדירה חשיבי מחיצות לדירה גם לחוצה להן וראיה ממבוי סתום שבתים וחצרות פתוחות לתוכו והתר מבוי זה כותליו ומחיצותיו הן כותלי הבתים והחצרות הפתוחות לו ולא נעשו אלו הכותלים אלא לתוכן והוא החצר והבתים ואפ"ה נחשבות כמחיצות למבוי ובלחי או קורה מטלטלין בתוכו ועדיפי מפרץ יותר על עשר וגדר לשם דירה שתועיל כוונתו שמכוין לעשות ממנו בית דירה אעפ"י שלא עשאה עדיין וכ"ש את שהמחיצות כבר הן משמשות לדירה כי גם חוצה להן תחשבנה לדירה והרי פרצה זה שגדרה לשם דירה כשיעשה דירה וישלים כוונתו כשיבנה הדיר' חוץ לקרפף או לפרדס ויפתח פתח בכותלו זה שבנה הרי הכותל זה אינו משמש לשם אלא לבית שחוץ לקרפף ואפ"ה נחשב לשם דירה וחוצה לה שהוא הקרפף וכן אם בנה הבית אצל כותל זה בפנים בקרפף הכותלים שבפנים הם כותל לקרפף אעפ"י שאינם משמשי' דירה אלא בפנים בבית נחשבים ג"כ כותל לחוצה להן והוא הקרפף ואם כן יש ראיה שכותל שעושה לדירה לבית אף לחוצה לה נחשב לדירה מפרץ יתר על עשר וגדרה ומכותל מבוי כדאמ' ולא תימא כותלי מבוי היינו משום דהוו פחות מבית סאתים דלא בעי הקף לדירה דהא כל מבוי בין גדול בין קטן נחשב רה"י לטלטל בלחי או קורה וכתב הרמב"ם ז"ל פי"ז שלא היה לו צורת פתח כו' או רוחב מאה אמה הרי זה מותר ואם הוא רוחב ק' צריך שיהיה ארכו יותר ממאה דסתם מבוי ארכו יותר מרחבו והרי הוא יותר מבית סאתים וחשיבי כותלי מבוי זה שהם כותלי הבתים והחצרות מוקפין לדירה אף לחוצה לו והוא המבוי גם חומת העיר נראה דנחשבין הקף לדירה שהרי יכולים לבנות בית אצל החומה ויהיו חומת העיר כותל לבית וזכר לדבר כי ביתה בקיר החומה וא"כ יכולים לטלטל בפרדס זה ואינם צריכים לשכור רשות מן הגוי בעל הפרדס דאינו אוסר אלא במקום כשיש לו דירה כמו בחצר אבל עירוב צריכין לעשות כל הבתים שיש להם חלון לצאת ממנו וכשהוא זרוע יותר מבית סאתים אסור לטלטל בכולו כמו שכתב ז"ל פ"ה ומותר להוציא מן חלון הבית כמו שכתבתי למעלה נאם המבי"ט:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |