שו"ת מבי"ט/ב/יא
|
< הקודם · הבא > |
שאלה סירכא נמצאת בצלעות והסירכא היה בצלע החמישית ובבשר שבצלע החמישית לשישי' וגם בצלע הששית והבודק אמ' שהיה סרוכה לאוני במקום רביתייהו וכשרה ועל זה נפלאתי הפלא ופלא איך ולמה הכשיר סירכא זו שהסירכא שהיה בין חמישית לששית וגם בששית כזו הרי המקום ההוא קרוב לאמצע חלל הבהמה הוא ולא נקרא מצר החזה ואחד מהמורים עלה בדעתו להכשיר כי אמר עד אחד נאמן באיסורין והבודק שהתיר התיר ורע עלי המעשה שנסתי בעוז מתני לברר הדבר בחוש הראו' והמוחש מופת גדול וקרעתי טרפש הכבד מבהמה אחרת לראות חתוכי דאוני עד אי זה מקום מגיע ואחר הבדיקה היטב בקבוץ רב מצאנו וראינו שכנגד האונות אינם מחזיקים כי אם עד ארבע צלעות בלבד, ונפל המחלוקת באופן בדיקה זה איך תהיה כי יש מי שאמר שבדיקה זו היא בהיות הבהמה רבוצה ומוטלת בקרקע ולא תלויה שבהיותה תלויה גוף הבהמ' מכביד והאונו' כולם אז מעט מקבץ את המרובה ונ"ל הבדיק' הראויה בדבר הזה והנסיון האמיתי הוא בהיו' הבהמ' תלויה שאז הבשר שבין הצלעו' מתפשט כמו שהוא חי וכשהוא מוטל ארצה הבשר מתקבץ ומתכווץ בבשר המת ושיעור חז"ל הוא בחיים ועכ"ז להפיק רצון קצת בדקתי ג"כ בהיות הבהמה ארצה ומצאתי שלא היו מחזיקים מקום האונו' כולם במקום הרחב שבהם כי אם עד הצלע החמישי' האמנ' במקום שמתחיל חתוך האונו' מהאומ' ראיתי שאינה מחזיקים כי אם עד ארבע':
וא"כ אפי' שהבדיקה תהא ארצה כבר יצא הסירכא בבשר שבין חמישי' לששית וטרפה:
שוב חזר לטעון שהבדיקה והנסיון לשער כמו שהבהמ' בחיי' שאז האונו' הם נפוחו' ומחזיקי' מקום רב ובשמעי הדבר הרע הזה אמרתי א"כ לפי דבריך ראית שהסירכא לא היתה נגד חתוכי האוני כי אם חוץ מהם ובהשערתך זו מחי למת כאשר אמרת הכשרת ואמרת שהסירכא היא נגד האונו והתר' את האסור ועל זה קראתי בכל לב ואין עונה ואין דורש ואין מבקש. ועל זה באתי בשאלתי זאת לפני כ"ת יודיעני סברתו על נכון בדב' הזה אף שהמוחש ראיה גדול' ודין חזקה אין מועיל בדבר הזה ומלבד החוש יש קבלה בידינו בכל המדינו' שלוניקי וכדומ' שאין מכשירין כי אה הצלע הרביעי' ולא הרביעית בכלל ועל כל זה אראה סברתך הנכונה ודעתך הזך לפני אלהים ואנשי' ושלום מאת המזומן למאמרך: הצעיר משה ברוך.
תשובה החכם השלם ה"ר משה נר"ו ראיתי שאלתך על אות' ריאה שנמצא' סרוכ' בבש' שבין צלע חמישי' לששי' אם יקרא זה מיצ' החזה וחפשתי בספרי' ולא מצאתי שיפרשו עד היכן מגיע מיצר החז' אלא מה שהו' נגד האונו' נקרא מיצ' החזה ולפעמים יפול ספק בסוף האונו' הג' מימין או הב' משמאל אם דבק הסרכא בבש' שבין הצלעו' היא ממש נגד האונה או היא נוטה לצד מעלה נגד האומ' כי אם היא נגד האומה אינו מקום רביתא האונא ולא מקום גדילתה שהרי אינה שוכבת האונה על מקום הסרכא שהוא למעלה נגד האומ' והוא רוחב החזה וכן הביא בסוף י"ד סי' ל"ט שכתב הרא"ש ז"ל שאם מגב האונות נסרך לדופן חוץ למיצר החזה טרפה שאין הדופן סותמת' שנראה שנסרך נגד האומה ולכן אין הדופן סותמת' שאין האונה שוכבת עליה ומה שהביא בשם בעל העיטור וסרכא עולה מן האונא לדופן שבצד האומה כשרה איפשר שר"ל שבצד האומה כלו' בין האונא לאומא לצד האומא ולא כנגדה ממש ואם הוא כנגד האומא ממש וחולק עליו הרא"ש ז"ל כמו שנראה שם בי"ד סברת הרא"ש ז"ל היא נראי' יותר מפני שאין האונא שוכבת על הסרכא שהיא למעלה נגד האומה ובנדון שאלה זו לא נתבאר אם היה עולה הסרכא נגד האומה אלא שהיתה בבשר שבין צלע חמישי' לששית ושהבודק הכשירה שאמר שהיתה במקום רבייתיהו וכשרה וכ"ת השתדל לברר הענין בחוש ומצאה שמה שהוא כנגד האונות אינו מחזיק אלא עד ד' צלעות בלבד והאמת כי הבדיקה האמיתית היא כשהיה תלויה כמו שכתב כ"ת ומה שטענו שהנסיון הוא לשער כמו שהבהמ' היתה בחיים שאז האונות הן נפוחות ומחזיקות מקום רב אמת הוא אבל גם כשהבהמ' היתה בחיים גם האומה היתה נפוחה ומחזיקה מקום רב למטה וא"כ כשאינן נפוחות לא האונא ולא האומא מה שהוא כנגד האומא היתה ג"כ בחיים נגדה ואם מה שבין הצלע הה' לששית נמצא במציאות בנסיון נגד האומה היתה טרפה ולדברי הרא"ש ז"ל או לפחות מפני שהוא מחלוקת בינו ובין בעל העיטור דרך חומרא היו אוסרים אותה כסברת המחמיר אם לא שהיה מנהג קבוע בסירכא כמו זו שינהגו כבעל העיטור להקל ולא כהרא"ש ז"ל להחמיר ומצאתי בחיבור א' מן האחרונים בדיני שחיטה ובדיקה כי מקום מיצר החזה הוא מחזיק עד צלע ד' או ד' צלעו' וי"א ה' צלעות נראה כי ע"י נסיון נפל המחלוקת והמחמיר לא החמיר אלא עד הה' ומהחמישית ולמעלה תהיה טרפה ואיני רואה שום התר בכיוצ' בזה אם לא שיתברר לפי ראות העין כשיארע סירכא כזו בין ה' לשישית שעדין היא כנגד האונא ולא כנגד האומא מה שהוא רחוק להיות כי בין ה' לו' הרי הוא עולה כמעט לחצי החלל הבהמה ושלם נאם המבי"ט:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |