שו"ת מבי"ט/א/שלז
|
< הקודם · הבא > |
טופס פרק מפרקי ההסכמה שלק"ק גרוש שבקושטנטינה יום ד' ד' לניסן שנת הש"ט ליצירה פור איל סי מיג' אנטי ניגונוש אומריש דיל ק"ק קיא' מנין די דייז לייגארי' אין כינגונו דילוש טיינפו' פור נינגונה קאוזא קי' פואירי נון פואיראן שאלירסי אי רינו ואר קהל אין נינגונה דאי לאש פארטיש קי' פואירי ני אירסי טודוש' גינטוש אין אונידאת אי קונסיירטו אה ניגנון קהל די טודאש לאש קהלות קי שון איל דיאה די אוי אינישטה סיבדאד מאש סי שיקישיירין סאליר סיאן דישפארטידו' פור לאש קהלות קי נון אייא אין ניגנון קהל דייז גונטוש בשום פנים ע"כ ובסוף אומר כל הנז' לעיל נתקבל על כל יחידי הקהל ועל כל הנלוים אליהם ועל זרעם וכו' בקיו' גמו' ושלם בכח החומרה והשבועה הגמורה כל אחד מהיחידי' לדעת חבירו ולדעת המב"ה ולדעת חכמי צפת תוב"ב ובכח החרם והנידוי המוחלט בכח ב"ד עליון ותחתון בחרם של יריחו וכו' שכל יחיד או רבים שיעברו ארורים הם ביום וכו' גם כל איש יחיד או רבים שישאל אל שום חכם חומרתו בין מהעיר וכו' אחר שאלתו יתקיים עליו חומר אלה ושבועה זו וכו' ואפילו ישאל אלף אלפי פעמים עוד חומרתו בו וגם הוא וגם הנשאל לו חכם או מורה גם שניהם דבר ה' בזו וכו' הכרת יכרתו וכו' וכל המקיימים ושומרים וכו' ישאו ברכה מאת ה' אמן אח"כ בשנת השכ"א הסכימו כל הקהילות הקדש שבקושטנ' לעשות עריכ' כולל ועשו הסכמה על כל זה וכתוב בה מפרקי ההסכמה:
שנית הסכמנו שקודם עשיית הערכה הרשות נתונה לכל להכתב בעריכה בקהל אשר יחפוץ ואין אונס ואולם אחר שיכתב בעריכ' באי זה קהל שוב לא יהיה רשאי לצאת עם עריכתו מן הקהל ההוא לקהל אחר אם לא ברצון קהלתו:
ונשאלנו על זה כי כמו שנתים עלה בדעת הגברת המעטירה לעשות קהל אחד והחכם של ק"ק גרוש עם הדייני' הלכו בבית הגברת ודרש החכם ושבח את הגברת על המעשה הזה שהיתה כוונתה לעשות ואמר כי זאת המצוה היתה עולה וכו' ואח"כ לימים שעברו שלח לאנשיו שעכ"פ היתה רוצה לעשות זה הקהל וצוה לאנשי' העומדים בקושטנטי' שכל עוד שלא ימצא מקום נאה לעשות הקהל ילכו להתפלל בק"ק סיזילייא והם הלכו' שם לקיים מצותה ואח"כ נעש' הקהל הנז' ושמעו אנשי הקהל כי החכם של ק"ק גרוש וקצת יחידים מהקהל היו אומרים בכל עבר ופנה שהיחידים של ק"ק גרוש שבאים להתפלל בקהל הגברת הם במכשול ההסכמה שעשו הק"ק הנז' שלא יוכלו עשרה מהם יחד ללכת לשום קהל או לחדש שום קהל כמו שכתוב למעלה בל' לעז ועתה טוענים הקהל הנז' מן היום שנתחברו בקהל שיזילייא בכמו ג' חדשים למה לא הראו ההסכמה כיון כי לפי דעתם היו עוברים מאז וטענו עוד ד' טענות:
ראשונה כי בהסכמת העריכה מכל הקהלות והחכמים בא ג"כ החכם הנז' והדיינים של הקהל וכתוב בה שנתנו רשות וכח לכל יחיד להכתב בעריכה וללכת להתפלל בקהל שירצה וכל עוד שהיו רוצים להעריך לשום אחד היו שולחים המעריכים לשאול ממנו באי זה קהל הי' רוצה להכתב עם העריכה נראה א"כ שההסכמה הזאת בטלה ההסכמה האחרת והסכמת העריכה הוכרזה בק"ק גרוש ונחתמה מהחכם ומהדיינים עם שאר הקהלות ודייניהם וגם במעמד קהלות נותן רשות לגברת ולאנשי' ווה"ח הנ"ל ומהדיינים הקהל שלה א"כ הן מצד הרשות של החכם והדיינים עם הרשות שנתנו יחד עם שאר הקהלות אין לספק שההסכמה הנז' בטל ואין לה כח כלל:
שנית דבר ברור הוא שההסכמה הכללית מבטלת הפרטית אפי' אם לא היו הם נכנסים בה כ"ש שהם היו הראשונים שעשו אותה והוכרזה בקהל שלהם שלישית המנהג הפשוט במדינה שכל אח' יכול ללכת בקהל שירצ' ולבטל זה המנהג צריך שמי שרוצ' להפטר ממנו יהיה בחיוב פרטי והנה לא נמצא חיוב פרטי וחתימת יד משום אחד מאותם שבאו בקהל הזה שבטלו המנהג הנז' אם כן איך יוכלו לומר שהם במכשול אות' שבאו מק"ק גרוש לקהל הזה כ"ש שמאותם שבאו כמעט איש מהם לא נמצא בזמן הכרזת ההסכמה הנז' כדי שיוכלו לתבוע מהם למה לא מיחו ועוד כי לפי מה שמעידין מי שנמצא שם בין מהקהל בין משאר הקהלות בעת הכרזת ההסכמה אומרים כי לא הכריזו אלא מה שכ' בחלק הא' מההסכמ' שלא לעשות קיבוץ או קהל לחל' הקהל הנז' ושאר הסכמו' לא הכריזו כי לא היו מניחי' להכריז' כי לא היו דברים ראוים להסכים ולא נמצא חתום בה כי אם י"ד או ט"ו אנשים ורובם חתומים מחדש ובהסכמה אינה חתומה מהדייני' והמעמד ויותר הם שלא חתמו ממה שחתמו מהדיינים והמעמד או לפחות כל כך ונראה שא' מעשרה מן הקהל לא חתמו בה וגם יש בחתומים אנשי יחס ומעלה גם באותם שלא חתמו ולא ראו יש מהם אנשי יחס ומעלה:
רביעית כי הוא גלוי וידוע שהקהל הנז' היה נחלק לב' כתות שוים במספר ובהיות חלק גדול מהם חוץ לעיר נתקבצו החלק המנגד והסירו קודם זמן ונגד מנהג הקהל דייני הקהל ומנו דיינים חדשים והכריזום לדיינים שלא בפני רוב הקהל מהחשובים על החלק האחר והכריזו לבד חלק אחד מההסכמה הלז' באופן שלא נמצאו שם אותם שהיו רוצים שיהיו כולם שוים ולא יהיו משועבדי' ומוכרחים מ"ה או נ' אנשים פרטיים להוציא ממונם שלא מרצונם אחר שהם ראוים כמותם וכבר נודע ומפורסם שנעשה בהכרח ונגד רצון רוב הקהל ושלא בפני רוב חשובי הקהל שלא היו רוצים להשתעבד להסכמה הנז' ילמדנו רבינו ושכרו כפול מן השמים:
תשובה מחלק השני של תופס הסכמ' ק"ק גרוש שכתוב כי אירס טידוש ג' ונטוש אין אונידאת אי קונסונטו אה נינגון קהל וכו' קישון איל דיאה אין אישטה סיבדאד וכו' נראה כי אם יתחדש קהל אחר שלא היה בימי ההסכמה שיוכלו עשרה כולה יחד ללכת להתפלל בו ואם כן אם יש באנשי הגברת מאותם שאינם בכלל הקהל והנלוים עליהם כדאי וספק לחדש קהל בפני עצמ' יוכלו עשרה או יותר מיחידי הקהל ק' של גרוש להכנס עמהם ביחד גם שיהיו גם כן מאנשי הגברת כי שני חלקי ההסכמה הם הא' שלא יוכלו יחידי הקהל לחדש שום קהל בשום אופן והב' שלא יתועדו ביחד ללכת להתפלל בקהל אחר מן הקהלות שבזמן ההוא אבל להכנס בקהל שנעשה אחר כך אינו נכלל בחלק הא' שהרי לא חדשו הם קהל לא בחלק השני שלא נכנסו משום קהל מהקהלות שהיו בימים ההם כי אם בקהל אחר שנתחדש אם היה יכול להתחדש זולתם:
עוד יש לדקדק מלשון ההסכמה שכתוב בה נינגונוש אומבריש די"ל ק"ק וכן בסוף כל הנז' לעיל נתקבל על כל יחידי קהל הק' קהל גרוש הקבועים היום להתפלל בבית הקדש וכו' שאם אחר שנעשית הסכמה זו נכנסו האנשים האלה או קצתם בקהל ולא קבלו עליה' ההסכמה הנז' שאינם חייבים לקיימה ומה שכתוב בסוף ועל כל הנלוים עליהם מן היים הזה והלאה דמשמע דגם על הבאים ללוות אליהם יחול החרם. עכ"ז אינם נכנסים בחרם אם לא הודיעום דאין להם כח להכניס בהסכמת החרם את מי שאינו רוצה כיון שעתה אינם מקהלם ואינו מחוייב להיות מקהלם ואף כשנכנס להיות אחד מיחידי הקהל היו מודיעים לו הסכמה זו אולי כי לא היה נכנס עמהם בקהל והיה הולך לקהל אחר אף על פי שהיה מלשונם כי הרשות נתונה לכל מי שירצה ליכנס באי זה קהל שירצה יכנס כפי מנהגם ומה שיש כח לקהל כפי הנראה להכניס את הבאים הנלוים אליהם בהסכמתם היינו קהל אחד בעיר אח' או כמה קהלות שבעיר אח' שעשו הסכמה אחת עליהם ועל כל הנלוים אליהם כל מי שיבא לדור באותה העיר הוא נתפס באותה הסכמה על כרחו אם ירצה לדור באותה העיר ונ"ל זכר לדבר מה שכתוב במגלה קימו וקבלו עליהם וכו' ועל כל הנלוים עליהם ולא יעבור להיות עושים את שני הימים וכו' וכתב רש"י ז"ל גרי' העתידי' להתגייר כי יהודים כולם כבר קבלו עליהם וכמו שכתוב למעלה ויכתוב מרדכי את הדברים האלה וישלח ספרים אל כל היהודים וכו' לקיים עליהם וכו' ועל זה כתוב קימו וקבלו היהודי' על זרעם ועל כל הנלוים עליהם לא נשאר מקום לנלוים כי אם הגרים וכיון שנתגיירו הם חייבים בכל התורה כולה ואפילו במילי דרבנן ואם כן בנ"ד כשעושים הסכמה בעיר אחד על זרעם ועל כל הנלוים אליהם היינו אותם שיתלוו אליהם שיבואו לדור עמהם בעיר ההיא וע"כ יהיו נתפסים בהסכמה כיון שרוצים לדור בעיר ההוא אבל קהל אחד שעשו הסכמה ובחרם על כל הנלוים אליהם כיון שהנלוים אליהם יש להם בית מנוס ללכת לב"ה אחר שבעי' אינם יכולים להכריחם ואף על פי שנכנסו עמהם בקהל צריכין הודעה שיש להם הסכמ' פלוני וכל עוד שלא הודיעו' ולא קבלו אותם אינם נתפסים אעפ"י שנכנסו בקהל ההוא בהסכמה כמו שכתבתי ומה שכתב הרי"בש ז"ל תשוב' קל"ב שהבא לדור בקהל ע"ד הסכמותיהם הוא בא ומתחיי' בהן היינו כשבא לדור בעיר אחד שאין בה אלא קהל אחד או קהלות הרבה ויש לכולן הסכמה אחת עוד נדקדק מן הטענות שטענו אנשי הגברת א' אם הדבר הוא כן כמו שכתבו וז"ל זאת ועוד אחרת כי לפי מה שמעידין וכו' לא הכריזו אלא מה שכתוב בחלק ראשון מההסכמה שהוא שלא לעשות קבוץ או קהל לחלק הקהל הנז' ושאר ההסכמות לא הוכרזו כי לא היו מניחים להכריזם וכו' כנראה כי לא רצו לקבל' משעה ששמעו חלק אחד מהסכמה לא רצו בה ולא נמצאו חתומים כי אם כמו עשירית הקהל או פחות ואם כן אם יתברר על פי אנשים משאר הקהלות שהיה כך לא חלה ההסכמה כלל אם הרוב מיחו בה ולא קיימו ולא קבלו אותה:
הנה מצאנו ב' צדדי היתר מלשון ההסכמה שלא חלו על אלו שעשו הקהל אפילו שתהיה קיימת לשאר וצד אחד התר אם לא קבלו אותה הרוב כמו שכתבתי. ועתה נבוא לדון על הקדמה שההסכמה היתה קיימת קודם על הקהל כולו אפי' על אותם שיצאו ויעשו קהל אם מה שטענו שהחכם והדיינים נתנו להם רשות בשני פעמים מספיק או לאו ונראה לי שאם החכם והדיינים נתנו להם רשות שיצאו לעשות הקהל כנז' שאין עליהם שום מכשול ועון מצד ההסכמה והם ניצולים מכל החומרות והארורים הכתובים בה כי ההסכמות של הקהלות אינם צריכות התרת חכם ובלא פתח וחרטה ניתרו' הן וכמו שהביא הרי"בש ז"ל תשובת של"א והר"שבא תשובה תתט"ו ורבינו ירוחם נתיב י"ד גם כן הביא תשוב' הר"שבא על זה ואפילו כשיש בהן עונש נידוי או חרם לעובר צריך שיתירו אותם הקהל עצמו כשירצו שלא תמשך עוד ויאמר הש"צ הותרה ההסכמה הותר החרם כמו שכתבו המפרשים ז"ל היינו כשרוצים להתיר ההסכמה מכל וכל אבל אם נותנים רשות לשום אדם לעשות אי זה דבר הנתפס בהסכמה ותשאר ההסכמה קיימת לאחרים בנתינת רשות סגי כיון שהסכמה עדין במקומה עומדת לשאר הקהל ובפרט כשכתוב בהסכמה שהיה החרם לדעת כל הקהל כל אחד לדעת חבירו כמו שכתוב בהסכמה זו ואף על פי שכתוב בה לדעת המקום ב"ה ולדעת חכמי צפת וירושלם תו"בב יכולים לתת רשות כמו שכתבו המפרשים ז"ל כי בהסכמות אפילו לדעת רבים יכולים הקהל להתיר ואפילו שלא לדבר מצוה כמו שהביא הרי"בש תשובה קפ"ח וכיון שהם עצמם יכולים להתיר כל ההסכמות יכולים גם כן לתת רשות למי שיראה להם לא לבד כל הקהל אלא גם החבר עיר עם ז' טוב' העיר או הממוני' על כל צרכי הקהל ומצאתי בתשובת הרי"בש סימן ת"ז שכתב ז"ל ומ"מ נ"ל ברור שהנשבע ע"ד חברו סתם ועתה אומר שדעתו היה לכך שיוכל אותו פלוני להתיר שלא ע"פ חכם שומעין לו כדתנן וכו' ואעפ"י שאמר נמי ע"ד המקום ב"ה שאין לו התרה וכו' עכ"ז כיון שהנשבע אומר שכך היה דעתו בשעת השבועה שומעין לו וכו' ע"כ ואני אומר שנ"ל ברור גם כן כי בנדון זה אף על פי שלא יאמרו אלו שנעשו הקהל שהיה דעתם בשעת השבועה שיוכלו הקהל או הממונים עם החכם להתיר להם שהתרם ורשותם רשות דוקא התם בשבועה שנשבעו ע"ד אותו פלוני צריך שיאמר שהיה דעתו לכך משום דהוה בעי התר' חכם וכיון שאמר שהיה דעתו שיוכל אותו פלוני שלא ע"פ חכם שומעין לו אבל בהסכמות שאינם צריכות התר ע"פ חכם אלא הקהל עצמו שהסכמו והטילו החרם הם עצמם יכולים להתיר כמו שכתבתי גם כן יכולים כל הקהל או החבר עיר עם טובי הקהל א' לתת רשות למי שירצה ולא יהיו נתפסים בעונשי ההסכמה כמו שכתבתי ואפילו היתה בהסכמה בשבועה כנ"ד יש לה התר בלי חכם ובלי פתח וחרטה מטעמיה דרב פנחס וכמו שכתב הרי"בש ז"ל באותה תשובה סי' קע"ז:
אלא שיש לדקדק בלשון הרשות שנרא' שלא נתנו רשות בפי' שיצאו מן הקהל לעשות קהל אחר כי פעם הראשונה שדרש החכם ושבח את הגברת על מה שעלה בדעתה לעשות קהל לא הזכיר שיצאו מן הקהל שלו אותם שיעשו הקהל אפילו שהיה ידוע שהקהל שהית' רוצה לעשות היתה מהאנשים הנקראים על שמה ואנשי ביתה ורובם היו מאותו הקהל אפ"ה היה אפשר שתעשה קהל על שמה ויצטרפו בו גם כן משאר הקהלות ואפשר שלא יצאו מק"ק גרוש כי אם ט' שאינם עוברי' ההסכמה וכן הרשות שניתן מהחכם ומן הדיינים עם שאר חכמי ודייני שאר הקהלות לגברת שתעשה הקהל אין זה נתינת רשות מן הק"ק של גרוש כיון שהיה בסתם יכולים לומר שנתנו רשות בכלל כל הקהלות באופן שלא תתבטל הסכמתם שלא יצאו ביחד עשרה ואין הסכמה הכללית מבטלת זו הפרטית כי הרי אפשר שיצאו גם כן מן הקהל שלהם ח' או ט' להצטרף בעשיית הקהל ובזה לא תתבטל ההסכמה הפרטית כי גם כי משאר הקהלות היו יכולים לצאת מכל קהל יותר מעשר' מפני שלא היה להם הסכמה מעשרה ולמטה כל הקהלות שוה בהסכמה העריכה שהיה יכולה ורשות לכל מי שירצה לצאת מקהלו ולהכתב בקהל אחר או בקהל של הגבר' ואין ההסכמה הכללית מבטלת הפרטית כי הפרטית מתקיימ' גם כן עד ט' ואפשר כי מן הקהלו' האחרות לא יצאו מכל קהל ט' לשאר קהלו' או לקהל הגבר' ואם כן לא היה זה נתינת רשות לעשרה או יותר. ואם היה הענין ידוע כי אנשי הגברת אשר היו בק"ק גרוש היו נכללים בעשיית הקהל והעיקר היו הם ועל זה שבח החכם את הגברת בדרש ואח"כ הוכרזו בקהלות ובקהלם שכל מי שירצה ליכתב באיזה קהל שירצה בעריכה שיהיה הרשות בידו וידעו כי עשרה מבני קהלם או יותר נכתבו באותו הקהל נרא' לי שזה כנתינת רשות בפי' ואינם נתפשים בשום עונש ההסכמה כמו שכתבתי למעלה ואם לא יתברר זה הענין ויהיו נכללים בהסכמה יכולים להפטר ממנה אותם שיצאו מק"ק גרוש והם מעשרה ולמעלה שירצו זה את זה עד שיחזרו כל אותם שהם מט' ולמעלה והט' הנשארים אינם בכלל ההסכמה ואחר זמן מה יכולים גם אלו אם ירצו לחזור לקהל זה פחות פחות מעשרה כי כל ב' חלקי ההסכמה אינם אלא שלא יצאו עשרה ביחד זו היא החלוקה האחרונה אם לא יתבר' שניתן הרשות כפי מה שכתבתי למעלה ואם יתברר הרשות נתונה ומלב' זה יש ג' צדדי התר כמו שכתבתי למעלה וראוי ונכון הדבר לחכם ולראשי הקהל יצ"ו לפי רוב ענותנותם ומוסרם הטוב ושכלם הזך לוותר ולבטל רצונם מפני רצון הגברת כיון שרצונה היה רצון שמים וכפי מה שדרש החכם השלם נר"ו והיא תגמול להם חן וחסד כמו שראוי להדרת כבודם וכפי מנהג' הטוב והישר בעיני אלהים ואדם וכדי להסתלק מכל חשש נאם המבי"ט:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |