שו"ת מבי"ט/א/שכז
< הקודם · הבא > |
שאלה במות' תלתא בי דינ' הוינ' והועתקו בפנינו עדויות אלו מלה במלה אות באות בא רבי אברהם והעיד על יעקל הינדלז איך בא גוי לפניו מל"ת ושאלו היכן יעקל השיבו ר' אברהם מי הוא זה יעקל אמר הגוי אותו יעקל שהיה לו כובע גבוה וארוך דע באמת שהרגוהו פלו' ופלוני העגלים שלו כי קנה שומים מפלוני הגוי והוליכוהו ובמקום הנקר' קטש קמערין שם המיתוהו וטמנוהו בחול כל זה העיד לפי תומו ונתן לסי' שקנה ב' עגלות שומים אחר כך חקר רבי אברהם מאכסנאי גוי מהגוי שקנה השומים וגם הם אמרו כדבריו ולא מצאו יהודים בכל אותם הישובים רק שלשה אחד זה יעקל והשני הירש והשלשה יודא העיד רבי אברהם כי ידע זה באמת ובבירור ולכן כתב זה העד לר' הירש לנקום נקמתו כי נודעו ונתפרסמו הרוצחי' כפי עדות כל הנכרים ומפני כי זה העד הולך למדינ' הים וחששנו משום עיגון האשה קבלנו עדותו והושבנו ב"ד על ככה למען תגלה ותראה עדותו לכל יודעי דת ודין אולי תספיק עדותו להתירה והחתומים בעדות זאת היו אלו מתתיה בכ"ר נתן שאול גמליאל ב"ר אברהם ז"ל אהרן ב"ר ישראל עדות שני העיד לפנינו כמ"ר משה ב"ר פרץ ז"ל איך בא לעיר צונאדין הוא וכמ"ר יוסף ב"ר יהונתן ז"ל ושאלו על כ"ר יעקב ב"ר משה ז"ל באכסניי' שלו והשיב לו הבעל הבית איך שהלך לעיר פעשט עם שומים עם פלוני העגלן וגם הגויה שמכרה לו השומים אמרה לנו ממני לקח השום ובעלי הלך עמו גם כן ועוד מיד כשבאנו משם נתן לנו ישמעאל כתב א' מכתיבת ידו של כ"ר יעקב הנז' וזה לשון הכתב דע גיסי יוסף שלא יכולתי להמתין עליך עד בואך הנה והנה הלכתי עם פלוני העגל' עם השומים ולקחתי עמי כל מה שהיה לי ורעהו ואחר ג' או ד' ימים יצאנו מצינארין ומצאנו העגל' שהלך עם יעקב הנז' ושאלנו אותו על יעקב הנז' ואמר לנו הולכתי אותו לעיר קובין וכשבאנו לעיר קובין שאלנו עליו ואמרו לנו אנשי העיר לא בא הנה שום יעקב. ועוד העיד בפנינו יצחק ב"ר משה סעדיה איך שמע מפי ר' משה ב"ר צלאל איך ישבו בשלחן א' ואכלו ובא אצלם גוי אחד ואמר להם לפי תומו למה אינכ' תופסים אותו העגל' שהרג את העני יעקב כשהלך עמו למקום פלוני והרג אותו בדרך במקום פלוני ויטמנהו בחול ועוד שמעתי מפי הירש קטן שבאו לביל גראד שאמר לנו איך ראה אשת עגלן של יעקב הנ"ל מלובשת מלבוש של טפטא ואותו הטאפטא נתנו לו לר' יעקב הנז' בבילו גראד כדי שיוליך אותו לבידין ומיד כשראיתי המלבוש הלכנו לשר העיר ההיא ואמרתי לו אדוני הטפטא הזה הוא של פלו' הנהרג לכן תשאל אנה מצא אותו והשיב לו השר כבר אני וכל אנשי העיר יודעי' שהרג אותו בודאי הגמור אבל מה אעשה לך כל זמן שאין שום תובע לא אוכל לתפוס אותו יבא בעל הדבר ויתבע אותו ואתלה אותו מיד ואשר קבלו אל העדיות נפתלי ב"ר יצחק הכהן אשכנזי ומתתיה בכ"ר נתן ואהרן ב"ר יש' ואנחנו העתקנום יעקב בכמה"ר מנחם ז"ל המכונה קופין מתתיה בר נתן ז"ל משה ב"ר חיים ז"ל צילציל מצאנו גילוי מלתא על חתימת מתתיה בכ"ר נתן ז"ל שהוא חתימתו וב' עדים על חתימת מתתיה בכ"ר נתן שהוא חתימתו:
תשובה מעדות הא' שכתוב בו דע באמת שהרגוהו פלו' ופלו' הי' נראה שהוא מכוון להתיר או להעיד ולא היה מל"ת כדתנן במתני' ביבמות ובגוי אם היה מתכוין אין עדותו עדות ובגמרא אבל נתכוון להעיד עדותו עדות ולא הודו לו חכמים אבל אחר שאמר כי קנה שומים מפלו' הגוי והוליכוהו וכו' נראה דהוי כמספר דברים והוי מל"ת ואין צ"ל למי שסובר דכל שאו' מעצמו בלא שאלה איש פלו' מת דבזה דיי דהא בגמרא לא קאמר אלא שכיב חיואי טבע חסא וכמו שכתב הריב"ש ז"ל תשובה שע"ז וש"פ והכא נמי הוא בעצמו בלא שאלה אמר דע באמת שהרגוהו פלו' ופלו' ומה שאמר דע באמת לא הוי מכוין להעיד אלא מפני שהיהודי השיב לו מי הוא זה יעקל כלו' שלא היה יודע יעקל נהרג השיב הוא דע באמת שהרגהו לא שיכוין להעיד אלא כמספר דברים כיון שמעצמו בלי שאלה אמר כך אלא אפילו למי שסובר דהאומר מת פלוני כיון דאו' זה לבדו מתכוין להעיד הוא כמו שכתב הר"ן ז"ל תשובה ג' הכא שאני שספר דברים אחרים ואמר כי קנה שומים וכו' וכתב הר"ן ז"ל ומי שהוא אומ' ל"ת אינו אומר אותו הדבר לבדו אלא בקשר ענין לפניו או לאחריו וכו' ובנדון זה אמר כי קנה שומים וכו' דהוי קשר ענין לאחריו ועדות הב' פשיטא שהוא מל"ת שהרי הוא שספר דברים שאמר למה אינכם תופסים אותו העגלן שהרג את פלו' וכן מעדות כל א' מהם נראה שזה יעקל או יעקב שהוא שם א' שהעידו עליו הגוים מל"ת שהוא יעקל או יעקב שהוא אותו יעקב שהלך משם ולא חזר כיון שלא נמצאו יהודים בכל אות' הישובי' אלא זה יעקל והירש ויודא כמו שנכתב בשאלה וכמו שכתב הרמב"ם ז"ל סוף ההלכות מחפשין באותה העיר אם לא יצא משם אלא הוא תנשא ואע"פ שכתב פלו' שיצא עמנו הרי נר' מן התוס' דלא דוקא שיצא עמו אלא כל שידוע שיצא מעיר פלו' סגי והכא כיון שהוא ידוע שלא נמצאו יהודים בכל אותם הישובי' רק זה ושנים אחרים הירש ויודא הרי הוא כמי שהוא ידוע שיצא מעיר פלו' ואין לספק על יעקל אחר וכמו שכתבתי בתשובה אחרת סי' ש"ג כיוצא בזה וכן מה שאמר העגלן הוי סי' להכיר ולידע כי זה יעקב שהיה לו הכובע ארוך ושהוליך הטפטא היא שנהרג דאף על גב דלא הוו סימנין מובהקין סגי כי האי דכתב בהגהות מרדכי סוף יבמות על א' שאמר שהרג יהודי בין ניקולא לאורין שהיה מוליך י' ליטרין ששלחה פלו' והתירו אשתו על ידי ששאלו לה אם שלחה וכו' אע"פ שלא הזכיר שמו כ"ש הכא שהזכיר שמו וכל זה לרווחא דמלתא אם לא היה ידוע זה הנהרג אם הוא יעקב אחר אבל בנ"ד הרי הוא ידוע על פי כתבו שכתב לגיסו שהלך עם פלו' העגלן עם השומי' וא"כ הגוי מל"ת הוא על זה יעקב שהלך עם השומים ולענין אם צריך לומר קברתיו כבר כתבו מ"מ והר"ן והריב"ש דכל שהזכיר שמו או שהיה מכירו לא בעינן וקברתיו אפי' לדעת הרמב"ם ז"ל וכמו שכתבתי בתשובה אחרת סי' ש"ג באלו הימים והארכתי בענין זה והכא בנ"ד הרי הזכירו את שמו וגם נראה שהיו מכירים אותו וכ"ש ששניהם אמרו שטמנוהו בחול והרי זה כקברתיו דענין קברתיו לאו דוקא אלא כדי שלא יאמרו בדדמי שחשבו שמת או נהרג ולא היה כן וא"כ כל שאמר דברים שניכר בודאי שמת או נהרג כמו אסקוהו קמן וכו' כדאמר בגמרא או שאמר אני נגעתי בו אחר שמת או שנשאו ממקום למקום וכיוצא בזה וכמו שכתב הר"ן ז"ל בתשובה ההוא הוי כקברתיו וכ"ש הכא דהוי כקברתיו ממש כיון שאמר שטמנוהו בחול וכן לאו דוקא אמר אני קברתיו אלא אפי' אמר קברוהו אחרים ג"כ סגי דכיון דאנו מאמינים אותו כשהוא מל"ת על המיתה נאמין אותו גם כן כמו שאמר שקברוהו ואשתו מותרת לינשא לכתחלה נאם המבי"ט:
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |