שו"ת מבי"ט/א/שיג
|
< הקודם · הבא > |
שאלה ראובן העיד בפני ב"ד שאמר לו שמעון על לוי שהיתה אם אביו אחותו שהיתה שמה דינה. עוד העיד יהודה שאמר לו לשמעון הנז' על לוי הנז' מה הוא לך ושהשי' שהיה אבי אביו גיסו וראהו אז שהיה מוליך רופא אחד לבית לוי הנזכר שהיה חולה ואחר כך מת שמעון יורינו רבינו אם לוי יורשו אם לאו:
תשובה לפי עדות ראובן אם אין לשמעון זרע אחים אחותו וזרע' אשר לוי הוא מכללם הוו יורשיו אבל עדות יהודה שהיה אבי אביו גיסו אין משמעות אלא שאבי אביו היה נשוי לאחות אשתו וכדמשמע במתני' בפ' זה בורר דתנן גבי קרובים בעל אחותו וכו' וגיסו ופרש"י ז"ל בעל אחות אשתו דבעל אחותו הא תנן ליה ברישא וכן בכמה מקומות בגמ' קרי גיסו לבעל אחותו וכתב בנמוקי יוסף מיהו אשכחן דבעל אחותו נמי איקרי גיסו כדאמר בחולין פ"ק דרבי יוחנן הוה קרי לר"ל גיסא גיסא משום דבעל אחותו היה ומסתמא ר"ל נמי קרי ליה לר' יוחנן גיסא ע"כ ורש"י ז"ל פי' גיסא הגס לאו משום דבעל אחותו לא מיקרי גיסו אלא משום דמשמע דהיה מזלזל ביה על מה דקאמר פי' דגיסא היינו הגס ולא גיסי והרז"ה ז"ל כתב התם בסנהדרין דאחי אשתו דלא חשיב ליה במתני' היינו משום דלא אצטריך דאי משום הוא גופיה היינו בעל אחותו אי משום בנו היינו בעל אחות אביו אי משום חתנו לא נפיק מכלל גיסו לתנאי דמתני' דפסיל בחתן גיסו כי ההיא דקרי רבי יוחנן לר"ל גיסא גיסא מפני שהוא היה לו אחי אשתו כו' עכ"ל נראה דמשמע ליה ז"ל דחתן אחי אשתו לא נפיק מכלל, חתן גיסו דמתניתין דאף על גב דגיסו דנקט במתניתין היינו בעל אחות אשתו ה"נ בעל אחותו איקרי גיסו דנשואין באחות איקרי גיסא לא שנא בעל אחותו או בעל אחות אשתו דבעל כאשתו ובכלל גיסו הוו תרוייהו אלא דאי תנא גיסו לחוד ולא בעל אשתו הוה אמרינן דבעל אחותו והדר תנא גיסו דהו' בעל אחו' אשתו לא הוי קרוב לעדות להכי תנ' בעל אחותו והדר ליתני בעל אחות אשתו אלא דניחא ליה טפי למיתני בעל אחותו והדר גיסו מלהאריך ולמתני בעל אחות אשתו בתר גיסו דגיסו משמע הא ומשמע הא כדאמ' ובלישנ' דאינשי נמי הוי גיסו בעל אחותו כדחזינן רבי יוחנן דקרי לר"ל גיסא גיס' כדאמ' לעיל. והשתא עדות יהודה שהעיד שהיה גיסו על ששאל לו מהו לך לוי דמשמע מה קורבה יש לך עמו נראה כי משמעות גיסו הוא בעל אחותו ונמצא לוי בן בנה של אחותו קרוב ועל זה היה מביא לו הרופא שאם המשמעות הוא בעל אחות אשתו לא יהיה לו דבר ולא היה קרוב לו כ"ש שזה שאמר שהיה גיסו היה בלשון לעז שאמר לו שהיה סו קונייאדו ובלשון לעז עיקר משמעות קונייאדו הוא על בעל אחותו גם לפעמים נאמר גם כן בעל אחות אשתו ולפעמים קורין אותו קונקונייו עוד אני או' כי אפי' בלשון קדש דגיסו משמע הכי ומשמ' הכי כיון שראובן העד האחד העיד שאמר לו בפי' אם אביו אחותו אם כן מה שאמר יהודה על אבי אביו שהיה גיסו הוא בעל אחותו שהוא אם אביו דכל היכא דמצינן למקרב מילתיה דעד זה לעדות דחברי' עבדי' כדאמ' פ' חזקת גבי א' או' אכלה ג' שנים חטים וא' או' שעורי' ובסנהדרין ובפסחי' על א' או' בשתי שעות וא' אומר בשלש עדותן קיימ' ומצטרפין ולא אמרינן דדבר כל אח' קיים כמו שהעיד והם מכחישים זה את זה ואינן מצטרפי' ואפי' הכי כיון דאפש' למיקר' דבר שניהם אמרינן דמצטרפי וה"נ לא שנא ואע"ג דאיכא לפלוגי בין הני לנ"ד אפ"ה מדמינן, מילתא למילתא כי היכי דבהני אמרינן מצטרפי להא נמי ואני אומר דכ"ש הוא דאי הכא דמכחשי בפי' אהדדי דחד אמר חטין וחד אמ' שעורים או חד בשתי שעות וחד בשלש שעות אמרינן דחד מינייהו טעי למיקרב מילתייהו אהדדי כ"ש הכא דלא איצטרכינן לומר דטעה חד מינייהו אלא לכוין דבריו עם דברי חבירו דמצטרפו. עוד אני אומר שאם הוא ידוע שלא הית' לאשתו אחות נשואה לכ"ע לא יתפר' לשון גיסו כי אם בעל אחותו אם ידוע שהי' לו אחות וידוע שלא היה לאשתו אחות נאם המבי"ט:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |