שו"ת מבי"ט/א/שז
|
< הקודם · הבא > |
קהלות עיר אחת עשו הסכמה שכל מי שבא לעיר ונולד הוא ואביו באיטלייא אע"פ שאבי אביו בא מפורטוגאל או קשטילייא או אראגון או מלכות אחר ילך לקהל איטלייא ואם אביו נולד במלכות אחד מן המלכיות הנז' אע"פ שנולד הוא במלכות איטלייא לא ילך אלא בקהל של לשון בני מלכותו וכן בשאר לשונות הגוים ובשעה שחדשו הסכמ' זו מיחו בה בני קהל אראגון ואמרו שאינו מן הדין שילך לאיטלייאנוש מי שהו' ידוע שהוא אראגונש או מל' אחרת מפני שנולד הוא ואביו באיטלייא:
עוד טענו שקהל אחד מן הקהלות נתפשר קודם ההסכמה עם קהל איטליי' שאם יבואו מאיטליי' אנשי' שנולדו הם ואביהם באיטלייא שלא יכופו אותם על הסכמ' זו ומפני פשרה זו שלא נכנסו הם בהסכמה הודו הם בהסכמה שאם הם היו מוחים הוא ידוע שלא היתה מתקיימת הסכמה זה בין ממוני הקהלות יצ"ו ילמדנו רבינו אם יתחייבו בני קהל אראגון להיותם שומרים הסכמה זו או לאו:
תשובה על ההיא בריתא דרשאין בני העיר להסיע על קיצותן הביא המרדכי ז"ל פ"ק דבתרא סברת ר"ת ז"ל ואחרים דדוקא בהתנו כולם מתחילה אז רשאין להסיע על מי שמעכב אבל אם לא התנו מתחילה כולם אינם יכולים בני העיר להכריח את מי שאינו רוצה למה שירצו הם וכ"ש במקום דאיכא רווחא להאי ופסידא להו אם לא הסכימו כולם לדעת אחד מתחילה בשעת הסכמ' והר"י קולון ז"ל האריך בזה בשורש קמא וקמ"ח ואפילו לדבר מצוה וכל שכן בקהל אח' שהם עדה וב"ד בפני עצמם שאין קהלות אחרות יכולים להכריחם שיקיימו הסכמתם כיון שלא נתרצו מתחילה בכך וכמו שהביא מה"ר דוד כהן ז"ל בבי' י"ד והכא בנ"ד ארגון הוא קהל וב"ד בפני עצמו ואיכא להו פסידא בדבר זה שאם יבוא אחד מבני לשונם שנולד הוא ואביו באיטלייא ומכח ההסכמה ילך בקהל איטלייא הרי יש להם פסידא במה שהיה מתנדב צדקה לעניי קהלם ומעות לת"ת וכיוצא במצות אלו אשר הן מיוחדות לקהל שמתפלל בו האדם ואין חלק לקהלות אחרות בזה וקהל איטלייא היה לו רווחא בזה מכח ההסכמה ולא תימא השתא אית להו פסידא לקהל איטלייא שאינו בא בקהלם דהא בלאו ההסכמה לא היה בא לקהלם כיון שהוא מלשון אחרת אף על פי שנולד הוא ואביו באיטלייא וא"כ בהסכמה זו אם היתה מתקיימת היתה רווחא לקהל איטלייא ופסידא לקהל אראגון וכיון שקהל ארגון לא נתרצו מתחילה בהסכמה זו אדרבה מיחו בה אינם יכולים להכריח בקיומ' ולא תימא דלקהל איטלייא איכא נמי פסידא בהסכמה זו אם יבא פה שום איטלייאנו שנולד הוא ואביו בארץ אחרת וילך לקהל אחר דאני אומר דלא חשיבא פסידא זו לקהל איטלייא מצד ההסכמה לגבי ק"ק ארגון שאם זה האיטלייאנו נולד הוא ואביו באשכנז אין לו לקהל אראגון בזה לא פסידא ולא רווחא והפסידא והרווחא הוא בין קהל איטלייא לקהל אשכנזי' אבל בין קהל איטלייא לארגון הוא ידוע כי לעולם לא יבא שום איטלייאנו שהלך לארגון ונולד שם הוא ואביו כי אין שם יהודי' בארגון זה שבעים שנה ואנו בטוחי' שלא יאהל עוד שם יהודי כי האל יתברך הוא מקבץ נדחי עמו ישראל לא"י בזמן קרוב ואפילו לגבי קהל איטלייא ואשכנז נראה לי דלעולם איכא פסידא לקהל אשכנז ורווחא לקהל איטלייא בהסכמה זו כי הוא ידוע כי הוא מצוי לאשכנזים לבוא לדור לארץ איטליי' לעלות לא"י ואינו מצוי כלל לשום איטלייא ללכת לדור באשכנז ואני אומר דאפי' היה מצוי כ"כ ללכת לאשכנז מאיטליי' כמו שהוא מצוי לבוא מאשכנז לאיטלייא וכן בכל המלכות באופן שלפעמים היה פסידא לזה כמו לזה אפ"ה יקרא פסידא להאי ורווחא להאי כי בזמן שיקרה שיבוא אשכנזי אחד שנולד הוא ואביו באיטלייא יהיה פסיד' לקהל אשכנזים מצד ההסכמה ורווח' לקהל איטליי' מצד ההסכמה וזהו שנקרא פסידא להאי ורווחא להבי כיון שבזמן שיש פסידא להאי איכא רווחא להאי ואין אנחנו יודעים אימתי יבא זמן שיהיה בהפך שיהיה רווחא למאן דהוה ליה פסיד' ופסידא למאן דהוה ליה רווחא וכדאמ' בעלמא לכשיבקע הנוד ואם כן האי דאמרינן פסידא להאי ורווח' להאי הויא רווחא דהאי כדאמ' דומיא דההיא דכתב מהר"ם ז"ל על מס הקרקע דאיכא פסידא למאן דאית ליה קרקע ואיכ' רווחא למאן דלי' ליה קרקע ממאי דפרע מאן דאי' ליה קרקע אע"ג דאפשר שזה ימכור קרקעו וזה יקנהו ויהיה הפסדו והרווחא בהפך ואם כן הסכמה זו בטלה לגבי קהל ארגון ואין כח ביד הקהלות האחרות להכריחם שיקיימו אותה ומי שיבא מאיטלייא אעפ"י שנולד הוא ואביו שם כיון שאם אביו בא מארץ ארגון נקרא מלשון ארגון וילך לקהל אראגון כפי המנהג שכל אחד הולך לקהל מבני לשונו ולא לקהל אחר נאם המבי"ט:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |