שו"ת מבי"ט/א/רנו
|
< הקודם · הבא > |
שאלה מי שקבל עליו שלא לעשו' דבר פלו' ובהמשך הזמן עבר ועש' אותו דבר שקבל עליו שלא לעשותו אחר כך נגע ה' בלבו ושב ונתחר' על העשוי והנה הוא מצטער במאד מאד למה ששכח אופן הקבלה ההיא אם היתה דרך נדר או שבוע' או נזירו' וכמעט שנעלם ממנו גם כן אם הוציא בשפתיו כלום או אם נתכון וגמר בלבו שלא לעשות הדבר ההו' אבל לא הוציאו בשפתיו כללו של דבר מלבד מה שהוא מסתפק אם קבל עליו הדב' ההוא בנדר או בנזירות הנה הוא מסתפק גם כן אם היה שקבל עליו הנדר או הנזירות ההוא בפירוש או אם נתכון אליו בלבד ילמדנו מורנו ורבינו אם יש עליו חשש נזירות:
תשובה הא דתנן פ"ד דמס' טהרות ספק נזירות מותר גבי מתני' דאלו ספקות שטהרו חכמי' וכו' לא שייך בהא דהא פירשו בתוס' דנזי' ומייתי לה ספק דנזי' הריני נזיר ע"מ שיש בכרי זה ק' כורי' והלך ומצאו שנגנב וכו' רבי יהודה מתיר שספק נזירו' להקל וכן במתני' דהרתיע לאחוריו גבי הריני נזיר שזה פלו וכו' פ' בית שמאי אמרי' רבי יהודה דכרי הוא דספק נזירות להקל ופי' רש"י ז"ל דמספיקא לא אמרי' דלהוי נזיר כי היכי דלייתי חולין לעזר' לכי משלם נזירותו ע"כ משמע דבנדרים דליכא האי טעמא לא אמרי' להקל אפילו לר' יהודה ובפ"ב דנדרים דפריך ממתניתין דספק נזירות מותר אהא דתנן סתם נדרים להחמיר היינו משום דנזירו' בכלל נדרי' וקתני סתם נדרים להחמיר ולא פריך מנזירות לנדרים אחרים דאפי' לר' יהודה בנדרים ושבועות אזלי' להחמיר דלא מני תנא דמס' טהרות בכלל ספקות שטהרו חכמים אלא ספק נזירו' משמע דספק שאר נדרים ושבועות אסור דאם נשבע לעשות דבר פלוני אם יש באותו כרי ק' כור ונאבד או אם זה פלוני נרתע לאחוריו חייב לעשות ותנינן גבי נדרים סתם נדרים להחמיר והיינו דאינו יודע באי זה ענין נדר דאזלי לחומרא ואמרינן בדבר הנדור נדר כמו שפי' רש"י ז"ל והתוספות שם ורב אשי אוקי התם ברית' דכרי דמתיר רבי יהודה בספק נזירות כר' יהודה משום ר' טרפון דאין אחד מהם נזיר משו' דלא ניתנה נזירות להפלאה דבעי' בשעת שנדר נזירו' שידע אי הוי נזיר דכתיב בנזיר כי יפליא והרמב"ם ז"ל פ"ב דנזירו' גבי ספקות דנזירות כתב שספק נזירו' להקל ובפ"ט דהלכות נדרים גבי נדרים דהולכין אחר לשון בני אדם כתב היו מקצת בני המקום קוראים לו כך ומקצתם אין קורין אין הולכין אחר הרוב אלא הרי זה ספק נדרים וכל ספק נדרי' להחמיר והכי אמרי' ס"פ הנודר מן המבושל גבי מתניתן דהנודר מן השמן מותר בשמן שומשמין ואסור בשמן זית בא"י ובבבל איפכא וכו' ומקום שמשתמשין מזה ומזה אסור בזה ובזה ופרכי' פשי' מהו דתימא איזיל לבתר רובא קמ"ל ספק איסורא לחומרא.
ואם כן הכא דשכח אם קבל נדר או שבועה או נזירות לגבי נזירות לא חייל עליה שום נזירו' מספ' דספקו להקל אם קבלה אלא שאינו יודע אם חל כההי' (דברי') [דכרי] וכ"ש אם אינו יודע שקבלו בי הכא ואפי' היה נזירות שמשון ספקו להקל כדתניא התם פר' אלו מותרין נזירות שמשון גבי ברית' דכרי אבל משום נדר או שבועה חייל עליה איסורא דידהו דאזלי' בהו להחמיר כדאמ' ומה לי נדר ומה לי שבועה כולהו אסירי ונותני' עליו חומרי תרויהו דכיון דידע דחד מינייהו בטא בשפתיו ושכח איזה הוא ודמי' להני מתני' דתנן סוף מנחות גבי מנחו' ונסכים וקרבנו' פירשתי ואיני יודע מה פרשתי וכו' יביא פר ועגל וכו' דטפי ליכא לספוקי והיינו אי ידע דנדר או נשבע ושכח אי זה מהם הוציא בשפתיו אבל אם אינו יודע אם נדר או נשבע או לא הוציא מפיו שום דבר אל' בלבו לבד כי נ"ד דגרע טפי מספק דאם נסתפק אם נשבע או לא נשבע או אם נדר או לא נדר הוי כחתי' אח' לפניו וכסבור שומן היא ואכלה ואחר כך נודע שספק היה שאין כאן איסור קבוע כדאמרי' פר' ספק אכל רבי חייא בר רב דאמר חתי' אח' מב' חתי' שנינו שהיו לפניו ב' חתי' א' של חלב ואחד של שומן ואכל אחד מהן ואינו יודע אי זו מהן אכל או אחותו ואשתו עמו בבית וכו' או שבת וחול ושגג בא' מהן כדתנן התם משום דאיקבע איסורא אבל בחתי' אחת לא וכמו שכת' הרמב"ם ז"ל פ"א מהלכות שגגות אינו חייב אשם תלוי עד שיהיה שם איסור קבוע כיצד וכו' אבל אם היתה חתי' אח' ספק שהוא חלב ספק שהוא שומן ואכלה פטור שאין כאן איסור וכו' ואם כן אם נסתפק אם נשבע או לא הוי כה"ג ואפילו הכי נראה דמי שנסתפק בכך דאסור לעבור מספק על מה שנסתפק אם נשבע עליו או לא דבחתי' אחת נמי אסור הוא לאוכלה כיון שיש בה ספק אם הוא חלב או שומן ומאשם תלוי בלחוד הוא דפטור כשאכלה משום דלא הוי איסור קבוע כדאמ' וצריך התרה אם הוא דבר שראוי להתיר לו. עוד יש צד אחר בלאו הכי שצריך התרה אפילו היה נודע לו שלא נשבע ולא נדר והוא מה שבא בשאלה שבהמשך הזמן שעבר ועשה אותו דבר שקבל עליו שלא לעשותו וכו' ונתחרט על העשוי כו' שנראה כי גם שלא נשבע ולא נדר קבל על עצמו שלא לעשות אותו דבר ונהג כן כמה זמן והוי בכלל הא דתניא פ"ב דנדרים ופ' מקום שנהגו דברים המותרים ואחרים נהגו בהם איסור אי אתה רשאי להתירם וכו' וצריך פתח וחרטה וכמו שהביא בטור יורה דעה סימן ר"י נאם המבי"ט:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |