שו"ת מבי"ט/א/רנ
|
< הקודם · הבא > |
נמצא כתוב על מה שכתב הרמב"ם ז"ל פ"ח בהלכו' ח"ה וכן הקוצץ חריו' מן הדקל אם נתכוון להאכיל לבהמה מותר ואם נתכון לעבוד' האילן אסור וכו' כתוב בההג"ה וז"ל מכאן פסק הה"ר מאיר דאין לתלוש עשבים ועפר בבית הקברות במועד כאשר נוהגים לעשות בחול עכ"ל ועל זה סמכו קצת חכמים להזהיר את העם ההולכים לבית הקברו' בח"ה אחר שקברו המת ואומ' קדיש שלא יתלשו עשבים ועפר כמו שעושי' בשאר ימי החול רמז לתחיית המתים כענין שנ' ויציצו מעיר וכו'. ואני שמעתי ולא אבין איך נלמד פסק זה מקוצץ חריות הרי אין שם איסור אלא כשמכוין לעבודת האילן או לתקן הקרקע בליקוט עצים שהבי' שם בבבא של מעלה וכמו שמבואר בגמרא פ"ק דמשקין אבל כשנתכוון לדבר אחר שאינו תיקון קרקע או אילן מותר כמו שכתו' שם ואם כן בתלישת עשבים אלו הדבר ניכר שאינו לתיקון קרקע אלא זכר לתחייה ויהיה מותר ולא תימא דלא הותר אלא דוקא מה שהוא צורך עצים למועד ומה שהוא צורך מאכל לבהמה למועד אבל מה שאינו צורך מועד לא דכיון דלא הוי לצורך קרקע לא אסיר אע"ג דלא הוי צור' למוע' דכיון דלא הויא מלאכת אומן אלא מלאכ' כלאח' יד ושאינו מכוין לתיקון קרקע לא אסור כיון דאיכ' זכר ורמז לתחיי' הוי כמצוה וכדאמ' גבי חרוסת מאי מצוה רבי לוי אמ' זכר לתפוח וכו' ורבי יוחנן אמר זכר לטיט וכו' ואע"ג דכתב הרשב"א ז"ל בתשובה דאין בונין בית הכנסת בח"ה כיון שיש להם מקום להתפלל היינו משום דהוי מלאכת אומן כדכתב התם אבל מידי דלא הוי מלאכת אומן ואיכ' בה זכר מצו' כי הכא שרי ועוד דלא דמי לב"ה שיכול לבנותו אח' המועד מה שאין כן בזכר זאת שהוא רגילות להזכירו אח' קבורת המת מיד בתלישת עשב ועפר וכיון שהוא עושה כמה מלאכות רבות לצורך קבורת המת יכול לעשות זכר זה שאין בו מלאכת אומן כדאמ' ויש לישב ולפרש דברי הר"מ ז"ל דמיירי כשלוקטין עשבים לצורך בית הקברות כמו שכת' בטור יורה דעה סי' שס"ח אין עושין כן בחול המועד מפני שהוא צורך קרקע והוא צורך בית הקברות אבל מה שתולשין זכר לתחייה שרי. נאם המבי"ט:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |