שו"ת מבי"ט/א/רמט
|
< הקודם · הבא > |
תשובה יש לדקדק בשטר מתנה זו שכתו' בו הוו עלי עדים כו' שנתתי לבתי במתנה גמורה ד' אמות קרקע ואגבן נתתי לה שליש כל הבתים מפתח החצר ולפנים וכו' וכתבו התוס' פ"ק דב"ק על ההוא דהחזיק בקרקע קנה עבדים דאין קרקע נקנ' אגב קרקע והרב בעל מ"מ פ"ג הביא גם כן דברי הרשב"א ז"ל שסובר כן ושהביא דברי התוספות וכתב הוא וכן עיקר וכן הביא במשרים וכן בס' צ"ה הביא דברי הרשב"א ז"ל וכתב רבינו ז"ל וטעמא רבה איכא דאגב אקרא דויתן להם אביהם וכו' אסמכוה ומה התם כסף וזהב עם ערים דהיינו מטלטלים אגב קרקע ה"נ וכו' ולא ארעא אגב ארעא ע"כ וכתב עוד הרשב"א ז"ל וע"כ לא אמר שמואל קנה עשר שדות בי' מדינות כיון שהחזיק בא' מהן קנה כולן אלא משום דסדנא דארעא חדא היא אבל באגב לא ע"כ וקשי' לי דלקני' אגב נמי סדנא דארעא חדא היא ואמאי לא קני כשהחזיק בקרקע א' לקנות אגב קרקע אחר וניחא לי דהאי דקני בהחזיק בקרקע א' היינו כשנותן דמי כולן וכמו שכתב הרמב"ם ז"ל פ"א והיינו משום דקלישא חזקתיה דכולהו דלא החזיק בהן ממש אלא משום סדנא דארעא דאף על גב דבשדה א' גדול סגי בנעל גדר פרץ כל שהוא במקום א' מן השדה היינו משום דבהכי מהני לכל השדה והכל שדה אח' אבל בחזקת שדה אחת לא מהני לשאר שדות המופסקי' ממנו ולא סמכא דעתיה דמוכר דלקניה עד שיתן את הדמים במקום שכותבין את השטר כמו שכתב מ"מ ובמתנה דליכא מעות קנה כולן בחזקה א' מהן כמו שכתב הרמב"ם ז"ל ספ"א אף על גב דהיא קלישתא וכתב הרא"ש ז"ל פ"ק דקידושין בתוספותיו יש לדקדק מכאן דחזקה קונה אף בלא כסף מדהוצרך לומר דבעשר שדות לא קנה אלא כנגד מעותיו מכלל דבשדה א' קנה בחזקה אף בלא מעות והיינו טעמא דאלים קנין דחזקה טפי מכסף שטר דעשה מעשה בגופו של דבר מידי דהוה אמשיכה דקניא בלא כסף ע"כ. ועדיין צריך לתת טעם אמאי אם החזיק בשדה לא יקנה שדות אחרים באגב משום סדנא דארעא דומיא דהחזיק בא' קנה כולן כשהן במתנה דליכא מעות ויש לחלק דהחזיק בא' דקנה כולם היינו משום דאמר לו אני נותן לך י' שדות חזק וקני כיון שהחזיק בא' מהן קנה כולם משום סדנא שהיה יכול להחזיק בכולן דהא קאמר ליה חזק וקני סתם אבל באגב איירי דא"ל החזק בא' מהם ותקני אגבו שאר השדות דלא נתן לו רשות להחזיק בשאר השדות אלא שיקנה אותם באגב והרי למדנו דארעא אגב ארעא לא קני מדכתיב ויתן להם אביהם וכו' כדאמ' לעיל וכתב הרא"ש ז"ל שם ונר' דאם אמר לו בהדי' קני כולם בחזקה של זה קני אע"פ שלא נתן לו דמי כולן כמו מתנה וכו' משמע דסבירא ליה להרא"ש דקרקע נקנה אגב קרקע ובפ"ק דב"ק לא הביא דברי התוספות וכן בטור לא הביאם וכן משמע מדברי הר"ן ז"ל פ"ק דקידושין על הרי נתן דמי כולן דכתב אבל הכא שקונה דבר אחר בחברו דמטלטלין או בקרקע ושדה שבמדינה זו אגב שדה אח' במדינה אחרת וכו' ונראה לי דשטר מתנה זה קיים אע"פ שכתוב בו שהקנה לו ד' אמות ואגבן שליש הבתים ויש לי בזה ג' טענו' הטענה הא' דהא דאמרן דאין קרקע נקנה באגב היינו כשלא אמר המוכר אלא קני שדה זה ואגבן אחר אבל כשכתב לו שטר מכר על מה שהקנה לו באגב קנה בשטר דהא דאמרי' לא קנה עד שיתן את הדמים אלא כשמכר שדהו מפני רעתה היינו במכר אבל במתנה קני בשטר לחודי' כדאמ' שמואל פ"ק דקידושין וכת' מ"מ דהסכימו קצת המפרשים ז"ל דהאי לישנא דשדי נתונה לך לאו דוקא דה"ה להני שטרי דידן דכתבי' ומכרתי או נתתי דקנו ולא אמרי' דלשון מכרתי אינו לשון קניה אלא לשון הודאה שמודה שכבר מכר ואיכא מאן דפליג והראשון עיקר ע"כ וכן כתוב בהג"ה שם ריש פ"ה איכא מ"ד שטרי ראיה נינהו וכו' ולא היא דאין לך שטר הקנאה יותר מזה מדגרסי' בחזקת הבתים ולא לאיש חזקה בנכסי אשתו הא ראיה יש כו' והר"ן ז"ל פ"ק דקידושין כתב דשטרי דידן אע"פ שכתוב בהן ומכרתי ונתתי לשון עבר לשון קנין הוא ולחז' הדב' כותבין כמו נתתי כסף השדה וכו' ושדי נתונה לך לאו דוקא דכתיב בהא לישני וראיה מפ' השולח שדה פלו' לפלו' נתתיה לו הרי הוא שלו קנה א"ר יוחנן וכול' בשטר כלומר שכתב לו שטר בלשון הזה ומהני מדין קנין ולא מדין הודאה דא"כ באמיר' בעלמא לסגי וכן דעת בעל העיטור והרשב"א ז"ל ע"כ וכן הביא בצ"ה ד"ד ולא תימא כיון דאמר אגב אפי' כתב השטר לא כתב אלא על קנין אגב ולא קנה וכדאמ' גבי קידושין בפחות משוה פרוטה אם שלח סבלונו' אח"כ דמחמת קידושים ראשונים שלח דהא כתב הרב מ"מ פ"ה דהלכות מכירה גבי מכר קרקע בחובו דלא קני לדעת הרמב"ן והרשב"א ז"ל דאם כתב לו את השטר קנה השטר דה"ל כמתנ' והכא הרי הוא שטר מתנ' וטעמ' דהתם אמרי' דמחמת קידושין הראשונים שלח והכא מהני משום קנין אחר היינו משום דהתם איירי דנפיק מיניה ממונא טפי כדאמ' התם אבל הכא דלא נפיק מיניה ממונא חייב דלמא לא קני באגב או בחוב ולהכי קני בשטר ולפי זה אם קנה קרקע בפחות משוה פרוטה דלא הוי קנין אם כתב אח"כ את השטר לא קני דטעי כי התם ולהכי צ"ל דטעמא משום דקנין שטר הוי מילתא דאית ליה קלא ולהכי קני ואפי' לדעת הרא"ש דמשמע דס"ל דשטרי ראיה אינן כמכ' מדכת' בטור בנו סי' קצ"א דאין קרקע נקנה אגב קרקע דומיא דאם החזיק בא' קנה כולן ובמרדכי ספ"ק דקמא כתב ואם כן אין לכתו' בשטרות קרקע אגב קרקע משמע דלכתחלה אין כותבין אבל המקח קיים כיון שכתבו שטר דהוי כשטר דקנו ביה קרקע הטענה השנית דהא דאמרינן דאין קרקע נקנה אגב קרקע היינו כשיאמר המוכר ללוקח או למקבל החזק בקרקע זה וקנה קרקע אחר אגבו ולא אמר יותר אבל כשאמר גם כן שיזכ' באותו השדה ושיחזיק בו ושיעש' ממנו כל חפצו כמו שכתוב בשטר זה כמה לשונות של זכיה בשליש הבתים עצמם הרי הקנה על קנין אגב ד' אמות דאע"ג דלא קנה הבתים בחזקה שתחזיק בד' אמות קנה אותה במה שתחזיק בה ממש דהא כתב לה שתלך ותחזיק ותזכה בהם וכו' וכמו שכתב הרא"ש ז"ל כלל פ"ד. מי שנתן לאשתו בשטר בלשון ירושה דלא עשה כלום וכו' וכתב אמנם רואה אני לקיים שטר זה מתוך תיבה א' שכתו' בו ותחזיק בכל מה שיש לי בעולם ומלת תחזיק הוא לשון מתנה כדסבר התם וכו' והכי נמי שטר זה יש לקיימו מתוך כמה תיבות הכתובות בו שמורה שהוא מזכה ונותנ' הבתי' עצמן שתזכה ותחזיק בהם הטענה הג' דהא דאמ' דאין קרקע נקנית אגב קרקע היינו כשאמר לו שיחזיק בד' אמות קרקע זה ויקנה אחר על גבו אבל כשהקנה לו הד' אמו' בקני' חליפין ואמר לו שאגב אלו הד' אמות יקנה קרקע אחר הרי בקנין שקונה הד' אמות קונה קרקע האחר דבקנין סודר מצי להקנות שניהם בחדא שעתא ובעוד סודר בידו מקנה לו הד' אמות הוא קונה גם כן בסודר קרקע האחר וקנו כולהו בחד קנין סודר מה שאין כן כשקונ' ד' אמות קרקע בכסף או שטר או חזקה ואגבו קרקע אחר דאינו קונ' האח' משום דכסף קרק' האח' אינו נכלל בכלל כסף ד' אמו' קרקע והשט' זה אינו נזכר בו הקרקע האחר וחזקה זו אינה מועילה לקרקע האח' מה שאין כן בקנין סודר דקונה בבת אחת את הכל ולהכי קונה גם כן אגבו כדאמ' נאם המבי"ט:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |