שו"ת מבי"ט/א/קצב

שו"ת מבי"ט א קצב

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

סימן קצב

שאלה ראובן גרש את דינ' אשתו בגט כשר גט על תנאי ובשע' מסיר' הגט מידו ליד' אמר לה ה"ז גיטך התקבלי גיטך והרי את מגורש מאני בו מעכשיו ומותר' לכל אדם ע"מ שכל זמן שאעבור מכנג' פני' כך זמן רצופי' מיו' זה ואילך שהוא יום פלו' כך ימי' לירח פלו' שנה פלו' ליציר' הגט יהא גט מעכשיו וע"מ כן אני מוס' לך גט זה שתהי' נאמנ' עלי כשני עדים כשרים כ"ז שתאמר שלא באתי ופייסתי ונתייחדתי ותלך האשה לדרכה ופני' לא היו לה עוד כי נחבא' או הלכ' גם האיש הלך לדרכו והנה זה בא ושב למקומו טרם כלו' הזמן אשר התנ' ויחפש אחרי' ולא מצא' וישאל את אנשי עירה איה הגרוש' אשתי אשר גרשתי' לזמן והנ' באתי טרם כלו' הזמן ויאמרו לו נסעה מזה ולא נודע איה מקומ': ויהי אחרי עבור הזמן הנז' באה האשה בפני ב"ד לתבוע כתובת' מבעל' כי אמרה כי כבר היא מגורש' ממנו כי הוא הזמן אשר קבע עבר ועבר מנגד פניה יוהר מהזמן הנז': ועתה יפרע לה כתובתה משלם כיון שגרשה מדעתו ומרצונו: והאיש משתאה לה והוא מצעק אבי אבי באתי וחפשתי אחריה בכל הארץ ולא מצאתיה וגם אנשי המקום אמרו לו לא היתה בזה. ואם כן הגט בעצמו אינו גט וכתובה היא מבקשת: והאשה טוענת כי הגט תלה בהעבר' מפניה ובפיוס' ויחוד' שכך אמר לה על מנת כן אני מוסר ליך כו' שלא באתי ופייסתי ונתייחדתי לא אמרת שלא אבא למדינה זו ואני כדי שידעו העם כלו שלא פייסת ונתייחדת נחבאתי לברוח וכבר התקבלתי גטי ואנכי מגורשת ממך תן לי כתובתי ושוב טען ראובן שאם תמצא לומר שהגט גט עכ"ז אינו חייב לשלם לה כתובתה מפני שהיא מורדת לו ולא היתה רצונה להתראות אליו וגרמה שהוא יעבור מפניה בעל כרחו והוא אנוס והיא עבר' בו ולה דין מורדת ותפסיד כתובתה והשיבה דינה ואמרה שהוא נתן הבחירה והרצון בידה בלי שום הכרח ואיהו דאפסיד אנפשיה ושלום:

תשובה תנן בגיטין פ' מי שאחזו הרי זה גיטיך כל זמן שאעבו' מכנגד פניך שלשים יום היה הולך ובא הואיל ולא נתיחד עמה הרי זה גט ופי' רש"י ז"ל כל זמן שאעבור מכנגד פניך כשאשהא ל' יום עובר מכנגד פניך מיד יהא גט ופריך בגמרא והא לא עבר ופרש"י והא לא עבר ל' יום רצופים אמר רב הונא מאי פניך תשמיש כו' ור' יוחנן אמר לעולם פניך ממש ומי קתני הרי זו מגורשת הרי זה גט קתני דלא הוי גט ישן ולכי מלו תלתין יומין הוי גיטא תניא כוותיה דר' יוחנן וכו' דמשמע דלר' יוחנן פי' דמתני' היא כל זמן שאעבור מכנגד פניך ל' יום כלו' שאהיה נסתר ועובר מפניך ל' יום והיינו שלא יבוא לעיר ל' יום ואעפ"י שלא יראה אותה דכיון שבא לעיר יכולה היא לראותו אם תרצה ולא נקט אם לא באתי מכאן עד ל' יום כדתנן לעיל דאי תנא אם לא באתי משמע הא אם באתי תוך שלשים יום אעפ"י שחזר והלך לו ולא בא אחר ל' יום אינה מגורשת כתנאי שהתנה קודם והשתא דנקט כל זמן שאעבור מכנגד פניך שלשים יום משמע דלאו בלחוד בפעם ראשונה שהולך לו אם נשתהא ל' יום שתהיה מגורשת אלא אפילו הלך ובא תוך שלשים יום כמה פעמים ואח"כ הלך ולא בא עד אחר ל' יום תהיה מגורש' וכשיבא תוך ל' יום אפילו לא ירא' פניה עד אחר ל' יום לא הויא מגרשת שהרי בא דהא דאמר רבי יוחנן לעולם פניך ממש הינו שיבוא לעיר ויוכל להתראות בפניה וכבר בא ולאפוקי מדרב הונא דאמר מאי פניך תשמיש וכל שבא לעיר הוה ליה כאלו בא נגד פניה וכן הוא פי' רש"י ז"ל שפי' כשאשהא ל' יום עובר וכו' מיד יהא גט ופריך והא לא עבר ל' יום רצופין והיכי קתני דהוי גט דמשמע דהאי הולך ובא דקתני מתני' היינו תוך ל' ולא ראה פניה דהא לא קתני אלא הולך ובא ולא קתני בא בפניה ואי מכנגד פניה דוקא שלא ירא' פניה ולאו בביאתו לעיר בהולך ובא לחוד אלא עד שיראה פניה הרי עברו שלשים יום שלא ראה פניה ושפיר קתני דהוי גט דהא נתקיים התנאי כו' מדכתב ל' יום רצופים משמע דהוו דומיא דהולך ובא אלא דלא הוו רצופים ולא ראה אותה ג"כ וקאמר ר' יוחנן לעולם פניך ממש לאפוקי תשמיש כדאמר לעיל והרי זה גט דקתני היינו דלא הוי גט ישן ואם ילך פעם אחרת וימלא ל' יום יהיה גט כשר כדאמר התם ולכי מלו תלתין יומין וכו' משמע דהני תלתין יומין הוו דומיא דהי' הולך ובא דתוך ל' אע"ג דלא ראה פניה כדא' לעיל והרמב"ם ז"ל בפי' המשנ' כתב ג"כ ולא תתגרש בשום פני' אלא עד שלא יהיה מצוי במדינה ל' יום רצופים משמע דלא בעי' שיראנה אלא שיחזור כאן במקו' שתוכל הוא לראותו כי לא התנה אלא על עצמו שיבא ולא יתעלם ממנה וכיון שבא הרי קיים תנאו אעפ"י שהיא תתעלם ממנו וכן נראה מפי רבי' ישעיה ז"ל שכתב לעולם פניך ממש קאמר שכל זמן שלא נעלם מעיניה ל' יום אינו גט ע"כ משמע דבדידיה תליא מילתא שלא יתעלם ממנה וכיון שהוא בא ולא נתעלם נראה דקיים תנאו אעפ"י שהיא נתעלמה ממנו וכתב אח"כ הרי זה כשר שאם ישלים שלשים יום ולא יביא היא מגורשת משמע דאם יבוא אעפ"י שהיא תתעלם או תתחבא ממנו אינה מגורשת מדכתב ולא יבוא דמשמע לעיר ולא כתב ולא יתראה בפניה והר"ן ז"ל כתב שם גם ביטול תנאים דאין ביד שניהם לבטל התנאי בע"מ או מעכשו אלא דוקא במתנה להנאתה כי הכא באם לא באתי וכשאעבור מכנגד פניה וכו' שאם לא ינהוג עמה בזמן הזה מנהג אישות שלא תתעגן מחמתו משמ' דכשלא בא העגון מחמתו לא הוי גט וכן נראה מפשיטו' דברי הרמב"ם ז"ל שכתב פ"ט כשילך וישהא שלשים יום תהיה מגורשת אעפ"י שהיה הולך ובא בתוך שלשים ע"כ הנה לא כתב אלא שישהא שלשים יום והולך ובא ולא כתב שישהא מלבוא נגד פניה והולך ובא נגד פניה ואם ר"ל שישהא מלהראות נגד פניה ומלבוא נגד פניה העיקר חסר מן הספר דעיקר הגירושין תלוי בזה והיה לו לכותבו בפי' וכמו שכתב בפסקי הרא"ש ובאבן העזר ל' יום שלא אראך ואם כן לפי מה שכתבתי נלמוד לנדון זה שנשאלנו עליו שנתבטל הגט כיון שבא הבעל טרם כלות הזמן ויחפש ולא מצא את אשתו ואמרו לו כי נסעה מזה ולא נודע מקומה איו והרי קיים הוא תנאו שבא להתראות בפניה קודם כלות הזמן:

ונראה לי דאפילו למאן דסבר דצריך שיתראה בפניה היינו לאפוקי דאם בא לעיר תוך הזמן והיתה היא בביתה ולא הלך אליה וחזר מיד ויצא לו מן העיר שלא נתקיי' התנאי והגט הוא גט אבל אם בא לעיר והלך לביתה להתראות בפניה כמו שהתנה ולא מצאה כי הלכה לה הרי קיים כל מה שקבל עליו ולא הוי גט ואם היא לא רצתה להתראות אליו לא התנה הוא בכך שהרי אמ' כל זמן שאעבו' מכנגד פניה שתלה העברה בו ולא אמר כל זמן שתעבורי מכנגד פני כשאבוא:

ולא דמי לטענת אונס דמסקי' פ' כל הגט דאין טענת אונס בגיטין דהתם היינו שלא השלים מעשיו שהתנ' לבא ולא בא מחמת אונס אבל הכא כבר בא והיה מתראה נגד פניה אם לא היתה הולכת או נחבאת ולא היה צריך לעשות יותר כשבא וראה אותו ממה שעשה כשבא ולא ראה אותו שנחבאת שלא חסר דבר ממה שהיה לו לעשו' שלא עשה דהא דתנן שאעבור מכנגד פניך שלשים יום היינו שאהיה עובר ומתעלם מפניך שלשי' יום וכל שהוא אינו מתעלם ממנה שהרי בא הרי השלים תנאו בין שתראה היא אותו או לא והרי זה דומ' למי שנשבע לחברו שלא יתעל' ולא יתחבא ממנו שכל זמן שהוא בעיר ויוצא ובא במבואות הרי הוא מקיים שבועתו אעפ"י שלא יראה אותו חבירו הכא נמי מכלל מה שאמר הרי זה גיטיך כ"ז שאעבור מכנגד פניך ל' יום משמע הא אם לא אהיה עובר ומתעלם מכנגד פניך לא יהיה גט וכשבא לעיר תוך שלשים הרי לא נתעלם ממנה שלשים יום ומה לי שהיא תלך או תתעלם ותתחבא או לא הרי לא התנה הוא אלא על עצמו והרי לא נתעלם כדאמרן ואם היה מתנה ה"ז גיטיך כל זמן שלא תראה אותי שלשים יום היה נראה שאפי' בא תוך ל' תוך העיר ולא נתעלם והיא נחבאת או הלכה ולא ראה אותו שהגט גט שלא קיי' תנאו שהרי תלה התנאי בה אם לא תרא' אותו וכן אם תלה תנאי הראי' בו שאמר כ"ז שלא אראה אותך ל' יום אם נחבאת ולא ראה אות' הוי גט שהרי לא השלים תנאו שלא ראה אותה ולא גמר לעשות כל מה שהתנה ואף על גב דהוי אנוס שהוא היה רוצה להתראות לה או לראותה אלא שנחבאת היא אין טענת אונס בגיטין אבל כשהתנה כל זמן שאעבור וכו' הרי גמר לעשות כל מה שהתנה לעשות כדאמ':

ולא דמי נמי לי"ב חדש דבתי ערי חומה דתנן בראשונה היה נטמן יום י"ב חדש שתהא חלוטה לו התקין הלל הזקן שיהא חולט כו' דמשמע דהטמנה מהני אי לאו תקנה דהלל דהתם כתיב ואם לא יגאל עד מלאת לו שנה תמימה ואם נטמן הקונה הרי לא גאלה המוכר שלא נתן דמיה נחלטה לקונה אבל הכא אע"ג שנחבאת ונטמנ' האשה ולא ראה אות' משום הכי לא גרע תנאו שהרי השלים לעשות כל מה שהתנה כדאמר' לעיל ויצא לנו מכל זה לנ"ד דלא הוי גט שהרי קיים הוא תנאו שבא לעיר למקום שיכול לעמוד נגד פניה:

ונראה לי כי מה שכתב הר"י בן הרא"ש סימן קמ"ד כל זמן שאעבור מכנגד פניך ל' יום שלא אראך יהא גט וכולי אינו פי' שלא אראך לכל זמן שאעבור מכנגד פניך ל' יום דהא לא כתב דהיינו שלא אראך או רצה לומר שלא אראך אלא שלא אראך שאם אמר כל זמן שאעבור מכנגד פניך לבד כמו ששנוי במשנה אין הכוונה אלא על שיבוא לעמוד לפניה ואפילו לא יראנה לא הוי גט כמו שכתבתי למעלה ומפני זה כתב שאם אמר בפי' כל זמן שאעבור כולי שלא אראך שלא תנשא עד שיעברו שלשים יום רצופים שלא יראנה ובלאו הכי נראה דאי אפשר שלא אראך הוא פי' שאעבור מכנגד פניך דאם כן היה לו לכתוב שלא תראני דלישנא דאעבור מכנגד פניך ר"ל שאתעלם מכנגד פניך שלא תראני שלא אמר תעבורי מכנגד פני כשאבוא כמו שכתבתי למעלה שהיה נראה שתסתרי עצמך כשאבא מפני שלא אראך וא"כ אפילו לדעת רבי' יעקב ז"ל בנ"ד שלא אמר אלא בלשון המשנה אינו גט.:

עוד אני אומר דאפילו היה מתנה בפי' כל זמן שלא אבוא ואתראה לפניך ובא ולא מצאה כי נ"ד דלא הוי גט דהא נתראה במקום שתוכל לראותו ואין העכבה ממנו ככלל דרשב"ג דפסקו כוותיה ר"ת ור"י ושאר פוסקים ז"ל שאמר כל עכבה שאינה ממנה הרי זא גט ולהכי כשאמר שתשמשי את אבא או שתניקי את בני ב' שנים אם אמר א"א שתשמשני הוי גט לרשב"ג התם פ' מי שאחזו וטעמא משום דלא הויא העכבה מצדה וכמו שהביא אדם וחוה נתיב נ"ד והכא נמי בנדון זה אין העכבה מצדו להתראות בפניה ומה יכול עוד לעשות אם נחבאת ולא מצאה:

ואני אומר דאפילו לדעת רבנן דאפילו לא תהיה העכבה מצדו אלא שהאב אמר אין רצוני שתשמשני שאינו גט היינו מפני שלא נתקיים התנאי כמו שכתב הרמב"ם ז"ל פ"ח אינו גט שהרי לא נתקיים התנאי אבל אם היא שמשה אותו כגון ביום השלמת הזמן של שתי שנים הציעה לו המטה ובשלה לו התבשיל וכל מה שהיה צריך ואמר הוא אין רצוני לאכול מה שבשלה או לשכב במטה נראה דהוי גט שהרי שמשה אותו ומה לה עוד לעשות ולא עשתה כן נראה מלשון המשנה אי איפשי שתשמשני ובכי הרי גוונא הרי שמשתו מה שבידה לעשות אינו חסר אלא מה שבידו לעשות והוא שיהנה ממה שעשה הוא וכן בנ"ד הרי הוכן ונזדמן הוא להתראות לפניה והיא לא רצתה ונחבאת אל הכלים הוא עשה מה שבידו לעשות ולא חסר אלא מה שבידה שלא רצת להתראות לו ואם כן הרי השלים תנאו ונתבטל הגט נאם המבי"ט:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >