שו"ת מבי"ט/א/פו
|
< הקודם · הבא > |
ראובן מכר קרקע לשמעון ובעל המצר היה בכפר בורח מחמת המגפ' ואחר כמה חדשים שבא ידע שראובן מכר הקרקע והביא לב"ד מעות המכר ואמר שהיה רוצה אותה כי לא ידע כי אם עתה בחול המועד של פסח ומיד אחר המועד הביא המעו' והלוק' טוען שכיון שלא היה בעי' שאין בו דין מצרנו' וכמו שכתב הרמב"ם ז"ל פי"ג דשכני' היה בן המצר במדינה אחרת או חולה או קטן ואחר זמן הברי' החולה והגדיל הקטן ובא ההולך אינו יכול לסלקו כו' וכזה הורו הגאונים ז"ל ובן המצר טוען שהוא היה קרוב לכאן והיו יכולים להודיעו וכשבא הביא המעות כמו שנז' ונראה כי יש לו לבעל המצר זכות לקחת הקרקע כי מה שכתב הרב נר' שאינו אלא כשהלך למדינה אחרת מפני שהוא רחוק ואם אח"כ היה יכול ליקח לא היה המוכר יכול למכור שהלוקח יאמר לאחר כמה שנים תצא מידי וכמו שכתב הרב ז"ל וכן משמע ממה שכתב ואחר זמן כו' ובא ההולך נראה שהוא במקום רחוק שאינו בא אלא לזמן אבל בנדון זה שאפי' שלא היה בא היה קרוב הרי הוא כמו אם היה במדינ' שאע"פ שעבר זמן שלא ידע יכול הוא להוציא מיד הלוקח כשידע וכמו שכתב בהגהה פי"ד ואם הוא רחוק בעיר אחרת אין לעכבו עד שיבוא כו' וזמן הידיעה לתבוע נראה שסובר הרב ז"ל שכל זמן שיבוא מסלקו וכמו שכתבו בעל הטורים ובעל אדם וחוה ממה שכתב הרב ז"ל שאם סייע בעל המצר ללוקח או ראהו בונה או סותר ולא מיחהו כמו שהשיב הרשב"א בתשובה שהביא ג"כ בספר אדם וחוה ואפילו לדעת הרמ"ה שסובר שתוך יום א' יכול לסלקו ולא יותר נראה כי מה שנתעכב ימי חול המועד אינו מפסיד כיון שבא מיד אחר המועד שאע"פ שדנין בחול המועד אפ"ה אין ב"ד קבוע כשאר הימים ולכך נתעכב וכן מה שטוען שמעון שהוא אפטרופוס ושקנה בעד היתומים נרא' שאינו נאמן אם אינו כתוב בפי' בשטר שקנה ליתומים או אין עדים בדבר שהרי כתב הרב ז"ל המוכר ליתומים קטנים כו' ובגמ' או' ליתמי לית בהו משום דינא דבר מצר' דמשמע שהוא דבר ידוע וניכר שמכר ליתומים ממש או לאפוטרופוס בעד היתומים ובנדון זה לא הזכיר בשעת המכר שהיה קונה ליתומים ולכן יכול בעל המצר לסלקו ומה שנראה לי כתבתי וחתמתי משה:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |