שו"ת מבי"ט/א/פג
|
< הקודם · הבא > |
עתה באתי להוכיח במישור לענוי ארץ ולהדריך ענוי' במשפ' המגביהי' לבם בדרכי ה' להטיל מלאי לכיס ת"ח ובבוא עת הפקודה והחשבון עשירים מקמצי' וקופצים ידם מלתת מן הברכה אשר הריק ה' בנכסי ת"ח ולכן באתי כמזכיר וכמזהיר את ה"ר יהודה יצ"ו אשר קבל בברוסה מאתים פרחים בסחורה מהחכם ה"ר משה ניגרין יצ"ו למוכרה במקום אחר ולחזור ולקנות לו סחורה אחרת לתת לו הריוח והלך וכתב לו אחר ז' או ח' חדשי' שיקבל קצת המעות מחמר א' ולא נתנם החמר ולתקופת השנה חזר הוא והביא סחורה ואמר שלא קנה אותה הסחורה בעדו אלא שיתן לו מעותיו ואחר הטורח והעמל שהטריחו לבא לב"ד נתן לו קרן המעות ותובע ממנו החכם הנז' מה שהרויח במעותיו כי ע"מ כך קבלם לתת לו מה שירויח בהם וכיון שכתב לו שיקבל המעו' שם מן החמר ולא נתנם נראה שכבר היו בידיו שמכר הסחורה שהביא אם כן המעות שקבל במקום שהלך מסחורת החכם נראה שקנה מהם הסחורה שהביא כי לא אמר שהניח לשם המעות זו היא טענת החכם הנז'. ונראה שהדין עמו כמו שמבואר בפ' הגוזל בהני מתנייתין דתני חדא אם פחתו פחתו לו ואם הותירו הותירו לו ותני חדא אם הותירו הותירו לאמצע על מי שנתן מעות לשלוחו ליקח חטים ולקח שעורים או בהפך ואמר ר' יוחנן ל"ק הא רבי מאיר הא רבי יהודה דאמר שינוי אינו קונה ונקטי' כוותיה וכמו שפסקו הרי"ף והרמב"ם ז"ל פר"ה מהלכות שותפין דמשמע דכל מי שקונה במעות חברו אפי' שנה השבח הוא לבעל המעות משום דמעות ברשותיה נינהו ואם נתן למחצית שכר השבח לאמצע וא"כ כ"ש כשלא שינה כי הכא שלא הזכיר לו סחורה פלוני אלא סחורה סתם שפשיטא דאם קנה מאותם המעות הסחורה שהביא אח"כ שהשבח הנז' לבעל המעות וכמו שכתב הרמב"ם ז"ל שם הנותן מעות לחברו ליקח מהם פירות למחצית שכר ולא לקח אין לו עליו אלא תרעומת ואם נודע בראיה ברורה שלקח הרי זה מוציא ממנו השבח בע"כ וכמו שכתב הרי"ף פרק הגוזל שאם הותירו הותירו לבעל המעות וכמו שהביאו שם בשם הר"י ז"ל בפי' וא"כ ה"נ אם נודע שקנה בהם יוציא ממנו כל השבח שהשביח כי ע"מ כן ירד בתחלה לתת לו כל הריוח והמעות ברשות בעליהן ובאחריותו אם יפסדו ח"ו והדברים ניכרים שמעות החכם הנז' היו בכלל הסחורה שהביא כיון שכתב קודם שיקחם מן החמר נראה שכבר קבלם הוא מן הסחורה שלו שמכר שם ואם יאמר שהניח המעות עצמם לשם או פרעם בחובו או קנאם בסחורה אחרת שלא הרויח בה חייב לישבע על זה ושלא הרויח שום דבר במעותיו ואז לא יהיה לו עליו אלא תרעומת דברים לבד וכמו שאמרו הנותן וכו' אין לו עליו אלא תרעומת ומה שאמר אין לו עליו אלא תרעומת היא כשהוא ידוע שלא לקח אבל כשאינו ידוע וכ"ש כשהו' קרוב לודאי שלקחה פשיטא דלא מיפטר מתרעומת לחודיה אלא חייב לתת לו השבח או לישבע כמו שנזכר וכן אם יטעון המקבל הנז' שהסחור' שקנה במעות החכם לא נתכוון לקנותה אלא לעצמו ומשוי נפשה גזלן לאו כל כמיניה דהא אמרי' הנותן מעות לחברו ליקח בהם חטים ולקח בהם שעורי' אם הותירו הותירו לאמצע ולא חשוב גזלן במה שהוא משנ' חטי' לשעורי' וחשיב שלוחו וכמו שכת' הרא"ש ז"ל בפסקיו וה"נ אם אמר שנתכוון לקנות לעצמו לא לבעל המעות אכתי הוי שלוחו כיון דמעות ברשותיה דמריה נינהו דמי שמוכר לו סחורה לא מכוין לאקנויי אלא לבעל המעות וכמו שהביא בטור ח"מ סי' קפ"ג בשם הרמ"ה ז"ל גזלן עדיף מזקפו עליו במלוה דכתב הרמב"ם ז"ל פ"ז מהל' מכירה דהמקח של משלח וא"כ חייב הר' יהודה בדין לפרוע להחכם הנז' כל מה שהרויח במעותיו כל זמן שהיו אצלו כיון שמתחל' קבלה ע"מ כך ואף אם יאמר כי לעצמו קנה הוי כזקפו עליו במלוה דכתב הרב ז"ל דהשבח לבעל המעות וכדאמר' וראוי להר' יהודה הנזכר שיחוש לנפשו ויצא ידי חובתו ויגמור מצוה שהתחיל ויחשוב בינו לבין עצמו מה שהרויח במעות החכם הנז' וישלחם לו כי הוא דר בא"י ותורתו אומנותו ומשה זוכה ומזכה את הרבים וזכות הרבים השומעי' את דבריו תלוי בו וזכותו מתפשט לתומכי' אותו ומחזיקים עמידתו בא"י ואין ראוי לכבודו לאמץ את לבבו מתת לו הריוח שהרויח במעותיו כי הוא חייב בדין תורה לתת לו כנז' ואין השכל שופט שיוכל לישבע שלא הרויח בהם בכל אותו הזמן ואתם גם אתם ראשי קהל הקדש שבטוקאת הראשונים לכל דבר שבקדושה וכו' עמוד תעמדו לימין הר' יהודה הנז' ותדברו על לבו יצא מידי חובת החכם הנז' וצדקה תחשב לו בצאתו מידי חובתו וגם אנחנו נגמול לו חסד על זה ואתם גם הוא תתברכו מן השמים ותזכו לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו עוד הגיד לנו החכם הנז' כי נתעכבו בידו מאה וחמשים פרחים קרוב לשנתים שנים ואולי שהרויח וראוי לו ג"כ לחשוב בנפשו אם הרויח שום דבר באלו המעות כל זמן שהיו אצלו יתן הרויח להחכ' הנז' כי בזה יעשה הישר והטוב בעיני אלהים ואדם בהטיל מלאי לכיס ת"ח ולא יועיל שום דבר בממונו מה שישאר אצלו מזה הריוח ומפני שראיתי צורך זה החכם וטיפולו והיותו עוסק בצרכי שמים כל היום הארכתי בדבר זה וגם בזה יש זכות לנפשו ולממונו של כהר' יהודה הנזכר ועל כבוד מעלתכם לגמור הענין כי גדול המעשה יותר מן העושה נאם הצעיר משה בכר' יוסף זלה"ה מטראני יצ"ו:
ראיתי דברי החכם השלם הנז"ל יצ"ו והנה כל דבריו האמת והצדק ועם היות כי אין דבריו צריכין חיזוק חתמתי שמי פה הצעיר יוסף קארו:
לע"ד דברי החכם השלם הנז"ל נכוחים למבין וישרים למוצאי דעת אין בהם נפתל ועקש ולכן חתמתי שמי פה הצעיר יוסף סאגיס:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |