שו"ת חתם סופר/ו/א
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שו"ת חתם סופר 
ו א
|
|
שאלה בקהילתינו דכאן היו, ויש בנמצא שני בתי כנסיות א' של אשכנזים וא' של ספרדים, ומקדם הי' מחלוקה גדולה בין קהל דספרדים, וברבות הימים כשעשו שלום ביניהם עמדו קהל דספרדים, והטילו חרם ביניהם שלא ילך שום אחד מהם לבה"כ של אשכנזים, וזה גוף של החרם אשר מצאתי בתוך פנקס הקהל שלנו כהעתק הרצוף פה אות באות בלי חסר ויתיר וזה העתקה:
הן היום הקריבו משפטן לפנינו קהל אשכנזים וקהל דספרדים הטילו חרם ביניהם שלא ילך אחד מבה"כ מהם לבה"כ של אשכנזים וסברו יחידים ועברו על החרם, לכן באו עדת קדש דספרדים לפנינו בטענה והאריכו למעניתם לכן יצא פס"ד מאתנו עפ"י דת תוה"ק שהחרם חל עליהם עד שישובו לבה"כ של ספרדים וכל א' מק"ק אשכנזים לא יתן לו שום מצוה ולא שום תשמיש קדושה כדין בר נידוי, ובאם יעמיד איש תקיף ויקרא אותו להעלות לתורה או יכבד לו שום מצוה אזי יחול החרם עליו וכל ישראל נקיים, נגד זה התחייבו א"ע קהל דספרדים להחזיק פלעטין, וליתן חצי הוצאה לצורכי אורחים והדרשנים, לכל ינתן מחצה מבה"כ של אשכנזים וחצי מבה"כ דספרדים, ואם יעברו קהל הנ"ל על תנאם אזי גם קהל השני' רשאים לבטל תנאם כל הנ"ל נעשה בפח"מ בביטול מודע' ולראיה באנו עה"ח היום יום ב' לחדש אדר שנתקנ"ג לפ"ק. פה ק"ב הק' משה סג"ל חופ"ק ק"ב הק' וכו' הק' וכו':
שלום רב להרב המופלא דיין מצוין בהלכה כש"ת מהו' משה דאמאן ני' דיינא רבא דק"ק קארלסבארג יע"א.
מכתבו הגיעני אודת קהל ספרדים שבעירו שהחרימו ביניהם בשנת תקנ"ג ששום א' מהם לא יתפלל בבה"כ של קהל אשכנזים שבקהלתם, וגם אנשי קהל אשכנזים קבלו עליהם שלא יקראו לתורה לשום א' מהספרדים שיכנס לבה"כ של אשכנזים להתפלל, ובתנאי שהספרדים ישאו החצי בעול עם אשכנזים בהכנסת אורחים וצדקות לדרשנים וכדומה, והנה השתא הכא נפרצה ק"ק ספרדים במלואה בעו"ה ונשארו מעט מהרבה עד ממש אין להם מנין בבה"כ שלהם והמעט שנשארו לא למדו בבית הספר דרך תפלת ספרדים ונוח להם יותר להתפלל בבה"כ האשכנזים ובקשו לדעת היתר לחרם שקבלו עליהם ועל בניהם.
מתוך דברי מעלתו נראה שרצה להמציא להם קולות ב' שהן ד' א' שלא יכלו לקיים תנאם לישא חצי בעול נתינת צדקות הנ"ל, ב' שהבנים לא ידעו להתפלל כדרך הספרדים שהאבות לא החזיקו להם מלמד ספרדי, ג' שא"א להאבות לעשות הסכמה לחוב את בניהם אחריהם, ד' לו יהי' שחל על בניהם מ"מ יתירו התרם להם ע"י ג' הדיוטי' של אשכנזים הולכי' אחר הרוב, אלו הם דברי מעלתו וכוונתו, אע"פי שאין זה לשונו.
אשיב על ראשון ראשון בעזה"י מ"ש שלא יכלו לקיים תנאי נתינת הצדקות, אני לא ראיתי שום תנאי בחרמם של ספרדים כפי ההעתק ששלח לי מעלתו, כי הם הסכימו סתם אך קהל אשכנזי' קבלו על עצמם להחזיק ידי הסכמות הספרדים ושאם יבוא א' מהספרדים לבה"כ אשכנזים שלא יקראו אותו לס"ת וזה הי' בתנאי אם ישלמו חצי משא הצדקות, אבל אם לא ישלמו פטורי' האשכנזים מהחרם הנ"ל, והוי ס"ל למתקני התקנות אז דמנודה לעירו אינו מנודה לעיר אחרת, אלא א"כ כבר הכריזו עליו נידוי וחרם בעירו, אבל בעובר רק על גזירת חרמי קהלתו ולא הכריזו עדיין עליו שיהי' מוחרם, אין בני קהלה אחרת צריכי' לחוש לזה יעיי' בש"ע י"ד סי' של"ד סעי' כ' וסעי' כ"ב. וא"כ זה הספרדי העובר על הסכמת קהלתו, ונכנס לתוך בה"כ אשכנזי אע"פי שעבר על חרם מ"מ לא הי' מוחרם, ותו יכולי' להעלותו לתורה ע"כ הוסיפו האשכנזים להסכים ביניהם שיהי' נידון כמוחרם שלא לכבדו בשום תשמיש קדושה וזה קבלו עליהם בתנאי שישלימו הספרדים חצי הוצאה הצדקות ובלעטין לאורחים ואם יעברו התנאי אזי האשכנזים יכולין לקרותו לתורה, אבל הספרדי עצמו נידון עכ"פ כעוברי חרמי ציבור, שהרי לא הי' שום תנאי בחרם והסכמה שלהם, ואם יכריזו עליו הספרדי' שהוא מנודה ממילא הוא מנודה לאשכנזי' דמנודה לעירו ה"ל מנודה לעיר אחרת, אלא כל זמן שלא הכריזו עליו נהי שהוא עבריין ועובר חרם כיון שאינו מוחרם יכולי' האשכנזים להעלותו לתורה כיון שלא קיימו הספרדים תנאי שלהם, ומ"מ נ"ל נהי שהאשכנזי אינו עובר על הסכמת קהלתו במה שקורא אותו לתורה מ"מ מסייעי' ידי עוברי עבירה הוי שהרי הספרדי הזה עובר על חרמי קהלתו עכ"פ, וקריאתו בתורה נמי מצוה הבא' בעבירה היא, ור"א שחרר עבדו להשלימו לעשרה ופריך שם מצוה הבאה בעבירה היא, ומשני מצוה דרבי' שאני והיינו התם דלא הי' שם עשרה וע"י השחרר זיכה רבים דבלעדי השחרור נתבטל קדושת השם בעשרה, אבל הכא מאי מצוה דרבי' איכא וה"ל מצוה הבאה בעבירה, ואולי י"ל דכאן אין המצוה נעשית ע"י העברה ולא עבירה ע"י המצוה שא"נ לא יקראנו מ"מ כבר עבר על חרם בהתפללו בבה"כ של אשכנזים מיד והעברה כבר נעשית, והמצוה של קריאת התורה אינה תלוי' בזה, וזה תלי' בשיטת הראשונים בסוגי' דלולב הגזול.
ובלאה"נ נ"ל דמה שעברו על התנאי ולא החזיקו בלעטין ולא נתנו צדקות הי' רק מתמת אונס כי מטו ידם והקהלה נדלדלו והלכה, א"כ אונס רחמנא פטרי' וזה הוא בודאי אונסא דלא שכיחא שיהי' ציבור מתים ומיעני ר"ל, ולא ה"ל לאתנויי' דלא אסיקו אדעתי' אונס כי האי יעיין בש"כ י"ד סי' רל"ב סק"כ וסקכ"ג וק"ל, ויעיי' בח"מ סי' כ"א, ובש"ך שם סק"ג במ"ש דאונסא רחמנא פטריה אמרינן אבל לא רחמנא חייביה יע"ש יש לשדות נרגא בהנ"ל והארכתי בזה בתשובה אחרת[1] מ"מ הכא לא צריכנא לזה, דאנן סהדי ואומדנא דמוכח הוא דמעולם לא עלה על דעת המתקנים שיתנו הספרדי' החצי אלא כשהם בשוה עם האשכנזי', או קרוב לזה, אבל אם יתמעטו איך אפשר שיבקשו מהם חצי עול הצדקות והמה מתי מעט, ולא דמי להא דפ"ק דב"ב (ח' ע"א) האי דמי כלילא דשדו אטברי' וכו' ערקו פלגא שדיו' אפלגא ערקו כולהו שדיו' אההוא כובס א"כ ה"נ אע"ג דלא נשארו אלא מתי מספר נשדי העול על הנותרים האלו, זה בורכא התם אמר רבי ת"ח פטורים לגמרי וה"ל כעיר שאין בה אלא כובס א' וע"כ ישלם הוא כל המוטל על העיר, וה"נ אלו לא הי' דרים בעיר אלא הספרדי' הללו ונתמעטו פשיטא שכל האורחים הבאי' אל העיר אקרקפתא דהני גברי מונח לתת להם כפי יכולתם, אבל השתא שגם האשכנזי' דרי' בה ומ"ע של צדקה מוטל על כל ישראל בשוה ואפי' יד כל קהלה מהם לבד משגת לפרנס כל העניים הבאי' מ"מ אינם מחויבים ליתן אלא לפי ערך המגיע, ומה"ת להטיל דוקא על הספרדים המועטים חצי ההוצאה, אע"כ אז בשעת התקנה הי' ב' קהלות קרובי' להיות שוה בשוה ומן הדין שמהכנסת כל בית הכנסת יותן המחצה, אבל גם דעתם הי' שאם יתמעטו שיתנו לפי ערך וא"כ מכל זה איני רואה שום פיטור לקהל אשכנזי' מתרמם שלא יהי' רשאי' לקרות לתורה להספרדי הנכנס לבה"כ של אשכנזים בלא רשות, ומכ"ש שהספרדי בעצמו חרמו כרוך על עקבו:
ועל השני שלא למדום אבותם דרך תפלת ספרדים הנה פשוט אם יתבטלו עי"ז מתפלת ציבור וקדיש וקדושה פשוט שאין כאן חרם והסכמה, דהרי משחרר עבדו שהוא עובר על מ"ע דאוריי' מ"מ שחררו ר"א משום מצוה דרבים והתם נמי כבר צוחו בי קמאי דבעידנא דמיעקר עשה דשחרר לא מקיי' עשה דתפלה ואפ"ה שחררו למצוה דרבי' ועמג"א (סי' צ') כ"ש הכא דבעידנא דמיעקרה ההסכמה בתפלה אז מקיי' עשה דרבי', א"כ פשוט דמותרי' לכנוס לבה"כ של אשכנזים להתפלל בעשרה עד ימצא מקום לה' שיזדמן להם מנין שיכולי' להתפלל ע"ד ספרדי' שאז יחזרו למקומם כי מטעם הנ"ל הוא דחויה ולא הותרה ר"ל עשה דרבים דוחה החרם ולא הותר החרם, ע"כ כל דליכא תו עשה דרבים חוזר החרם לאיתנו, ואין זה ענין לנדר שהותר מקצתו הותר כלו כמובן למעיי' בסוגי' דנדרים כ"ה ע"ב ושם ובש"ע רס"י רכ"ט וסי' רל"ב סעי' ז' ח'.
הנה כל זה כתבתי לפמ"ש מעלתו שאינם יכולי' להתפלל ספרדית, אבל אין מקום בראש לסבול זה מאי קאמר, אם בנוסח שינוי התפלה שבין הספרדי' לאשכנזי' מאי אינו יכול שייך כאן כיון שלמדו לקרות לשון עברי בדפוס הסידורי' כך להם נוסח זה כמו זה, ופשוט שאינם רשאים לשנות נוסח' שלהם בשום אופן כמ"ש מג"א רס"י ס"ח וגם כשיתפללו בבה"כ אשכנזים באקראי צריכים להתפלל כנוסח ספרדי שלהם, בודאי יחיד או אפי' צבור ספרדי' שדעתם לקבוע דירתם או כנסת שלהם אצל קהל אשכנזי או בהיפוך ואין דעתם לחזור לעולם למקומם ומנהגם הראשון ה"ל כמי שאין דעתו לחזור שאפי' כקולי מקום שהלך לשם יכול לנהוג, ועוד הכא אלו הי' קובעי' עצמם בבה"כ אשכנזי' לא הי' רשאי' להתפלל בנוסח שלהם משו' לא תתגודדו דכיון שנעשה קהלה א' בבה"כ א' ה"ל ב"ד א' בעיר א' דאיכא משום לא תתגודדו דאפי' במנהג בעלמא שייך לא תתגודדו כמ"ש מג"א סי' תצ"ג וראייתו מהרי"ף דלא מייתי שינויי דש"ס, אמרת לי מנהגא, היא ראי' נכונה, האמנם מה דמייתי מתוס' פסחים י"ד אינו ראי' ודחי לי' בתשו' מעיל צדקה סי' מ"ט דהתם משום דמלאכה הוי פרהסי' ואיכא משום מחלוקו', ובגליון ש"ע שלי כתבתי דטעמא דירושלמי התם מדינא, היכי דכל ישראל מקובצים גז"ה הוא דאין לשנות בשום דבר דכתיב כל הקהל כאחד חברי' כדילפינן שילהי חגיגה כ"ו ע"א ואין מזה ראי' לדידן אבל מהרי"ף והרא"ש הוי ראי' גמורה דאפי' במנהגא שייך לא תתגודדו, אך כל זה בקביעות אבל באיקראי לא - ובנידון שלפנינו אלו הי' יכולים לעקור מנהגם לגמרי ולהיות לעם א' עם האשכנזי' הוי כאין דעתו לחזור אך זה א"א מחמת החרם, וא"כ אסורים לשנות נוסחא שלהם, ומ"מ הואיל ואינו אלא באיקראי עד שיזדמן להם מנין מותרים דבאיקראי לא שייך ל"ת כמ"ש ג"כ פרי מגדי' שם אבל אם יהי' להם מנין בבה"כ שלהם לא ידעתי המציאות לומר שלא יכלו להתפלל ספרדית. ואם אולי מחמת נקודות וטעמים שהספרדי' מדקדקים בהם יותר מהאשכנזי' אין בזה קפידא כל כך להתיר חרם בשביל זה כמובן. -
ונבוא אל השלישית אם האבות יכולי' לעשות הסכמה בחרם על בניהם אחריהם, כבר כ' רמב"ן במשפטי החרם, ומייתי לי' הריב"ש בתשו' (סי' שצ"ט) אשר זה לשונו כל בני העיר בכלל תקנתם ואפי' הנולדים לאחר מכן שהרי הציבור יכולים לעשות תקנה עליהם ועל זרעם אחריהם כמו שמצינו בפלגש בגבעה שלפי שנשבעו איש ממנו לא יתן את בתו לבנימין לאשה נאסרו הדור ההוא, והי' אסורים כל הדורות עד שהוצרכו לדרוש ממנו ולא מבנינו כמפורש פ' יש נוחלין הא אם אמרו ממנו ומבנינו, או שאמרו סתם הי' החרם על הדורו' הבאי' וכ' רמב"ן במשפטי החרם שלו שכן הדין בכל קבלת הרבי' שחלו עליהם ועל זרעם, כדאשכחן בקבלת התורה וכן במגילה ובצומות, ולא עוד אלא אפי' בדברים שלא קבלו עליהם בני העיר בהסכמה, אלא שנהגו כן מעצמם לעשות גדר וסייג לתורה, אף הבנים חייבי' באותו הגדר כדאמריני' פרק מקום שנהגו גבי בני בישן כו' עוד האריך הריב"ש שם ופשוט כיון שנראה לדורות הראשונים שיהי' תקנה זו זכות אפי' ישתלשל ממנה קצת חוב אח"כ לקטנים ולדורות הבאים אע"ג דאי מהטעם זכי' ושליחות הוי אתאינן עלה לא היו יכולים הראשוני' לעשות שלוחם של קטנים על כרחם אם נשתלשל מהם קצת חוב כדמסיק תוס' כתובת דף י"א ע"א סוף ד"ה יע"ש, ברם הכא מטעם אפוטרופס אתאינן עלה שכל קהל וב"ד בעירם הוה מן התורה כאפוטרופסם על הקטנים והבאי' אחריהם כדילפי' רפ"ב דקידושי' מדכתי' נשיא א' למטה ורשאי' לחוב קצת ע"מ לזכות כמבואר שם, וכ"כ בזה בנה"כ סי' ש"ה. והשיג על התוס' הנ"ל ברם השגתו נ"ל ליישב דתינח ב"ד של ישראל על קטני ישראל אבל בכתיב' י"א ע"א מיירי ב"ד של ישראל יקבלו קטני אומות העולם נכרים לגרים מי שם אותם אפטרופסם על עם אחר, ואפי' נשיא של מטה ראובן אינו יכול על קטני בני שמעון כדכתי' נשיא א' למטה ומכ"ש שאינם אפטרופסם על קטני אומה אחרת אם לא מטעם זכי' ושליחו' ויפה כ' תוס' ודלא כנה"כ אבל בנידון שלפנינו פשיטא שהסכמת הקדמונים חל על זרעם בלי ספק.
והרביעי שיתירו להם בחרטה ע"י שלשה כהיתר חרמו' ושבוע' דבר זה במחלוקות שניי' בפר"ח א"ח במנהגי איסור שלו אות שמיני סברת רשד"ם דאין להתיר להבנים קבלת אבותיהם ע"י שום פתח וחרטה דוקא להאבות עצמם שייך חרטה, אבל ההסכמה שחל על הבנים בעל כרחם, לא שייך להתיר על ידי חרטה ובתשובה אחרת[2] הארכתי ועשיתי סיג לדבריו ודחיתי מעליו דברי פר"ח מהירושלמי בפרק מקום שנהגו ואין כאן מקום להאריך כי לכאורה אם כל הקהל מסכימים לבטל ההסכמה ולהתיר החרם ניתר ע"י הבנים בלא חרטה כמ"ש רא"ש בתשו' כלל ה' סי' ד' ופסק כן בש"ע י"ד סי' רכ"ח סעי' ל"א ויעיי' סל"ה - ורובא ככולה, אלא שאני מסתפק בענין שלפנינו דוקא אי איכא כאן קהל אפי' אינינו גדול כקהל הראשון בעלי התקנה שמא שפיר אנן סהדי כי כל התקנות וחרמי הקהלה מעיקרא הכי נתקנו שברצון רוב הקהל יתבטל התקנה והחרם, ואין להשגיח אם המבטלים הם כמו המתקנים בחכמה ומנין. אבל הכא שאין כאן קהל כלל כי בעו"ה נתמעטו עד שלא נשארו עשרה נושאי עול מס כפי משמעות מכתבו דמעלתו א"כ אין כאן קהל שיתירו לעצמם אמנם אם לא נשארו עשרה בני חורין גדולי' א"כ אין כאן קהל בבה"כ דאין קהל פחות מעשרה כמ"ש רש"י ותוס' בכתוב' ז' ע"ב ד"ה במקהלות א"כ י"ל כיון דכתי' בלשון התקנה לפי העתקת מעלתו קהל ספרדים ואם אין כאן עשרה בבה"כ אין כאן קהל ואיננו יוצא מקהל ספרדי' לקהל אשכנזי' כי קהל אין כאן כי לענין קדושת בה"כ כל בי עשרה מיקרי קהל דוגמא לדבר פ' י"נ קכ"א מאי דרוש ממנו ולא מבנינו, ה"נ מבה"כ של קהל ספרדים ולא מבה"כ של יחידי ספרדים וכן לשון בית הכנסת היינו של רבים אבל של יחידים לית בי' קדושה כמבואר במגילה (דף כ"ז ע"ב) יעיי"ש, ואם יש כאן עשרה ספרדים גדולי' בני חורין הבאים למנין חל עליהם חרם הקדמונים שלא יפרד א' מהם לבה"כ של אשכנזי, וכיון שאין כאן עשרה בעלי בתים נושאים בעול לא מיקרי קהל לענין ביטול ההסכמה ואינם יכולים לבטל ההסכמה, אכן אם יש כאן עשרה בעלי בתי' יכולי' לבטל ההסכמה עפ"י רובם ולהעשות עם א' עם קהל אשכנזים לגמרי כמי שאין דעתו לחזור ואם אין כאן אפי' עשרה למנין בבה"כ התקנה ממילא בטלה מעיקרא. וטוב שלעולם יתפללו בבה"כ שלהם ע"ד ומנהג אשכנזי והי' לעם א' אך אם נמצאו ביניהם עשרה גדולים בני חורין הבאים להצטרף למנין, ועשרה בעלי סכום נושאי' בעול אין כאן א"כ ע"כ חרם הקדמוני' כרוך בעקבותם ובודאי כל פעם שלא ימצא מנין בבה"כ לקדיש וקדושה יכולים לילך באיקראי לבה"כ אשכנזי' שלא יתבטל מצוה דרבי' וטוב שהאשכנזים יגמלו חסד עם מקדש מעט שלא יתבטל התמיד וילכו לבה"כ שלהם, ואי לא יעשה כן יכולי' הספרדי' להתפלל בבה"כ של אשכנזי' עד שיבואו לביתם מנין שלהם ויחזרו לבה"כ שלהם כיון שיש ביניהם עכ"פ עשרה גדולים לא נתבטל החרם אע"ג שאינם בביתם כנלע"ד.
וה' יגדר פרצת עמו ברחמיו ה' אלקי אבותיכם יוסף עליכם ככם אלף פעמים ויברך אתכם כאשר דבר לכם הכ"ד הבעה"ח פ"ב נגהי ליום ה' י"ג א"ר תקעח"ל משה"ק סופר מפפ"ד.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |