שו"ת חתם סופר/ה/קעו
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שוכ"ט לידידי הרב המופלג והמופלא כמו"ה שלמה נ"י אב"ד דק"ק העלישטאבע יע"א:
גי"ה קבלתי ע"ד השוחט מיכאל ראב שוחט בכפר א' פגע באיש א' נכבד כה' מיכאל פשקיז מקהלתו דמעלתו והתל בו שילדה אשתו של השוחט בן זכר ושמכבדו במצות מילת בנו באשר ידע המהתל ההוא כי הנכבד ר' מיכאל מהדר מאוד על מצוה זו וביום א' העבר נסע ר' מיכאל מהלך ארבעה שעות מקהלתו לכפר ההוא והנה שיקר בו ונקבה ילדה והי' לשחוק בעיני כל ונפשו בשאלתו וכן הגאון אבדק"ק ס"ה שואל אם יש להעביר השוחט מאומנתו על מעשה הנ"ל או מה לעשות לו:
הנה יש בכאן דיני ממונות ודיני אונאה ואחרון ראשון כי אינה חברו בדברים עכ"פ ואחז"ל בגדר לאו דלא תונו בב"מ נ"ח ע"ב אם הי' חמרים מבקשים תבואה ממנו ואמר להם לכו אצל פלוני שהוא מוכר תבואה ויודע בו שלא מכר לעולם ופסקו בש"ע סי' רכ"ח ס"ד ובכיוון אחז"ל אמר לחמרים שבאו בלא"ה לעיר לקנות תבואה ולא גרם להם שום הפסד אלא שמבקשים להודיעם מי המוכר והוא מהתל בהם בדברים עובר על לאו דלא תונו ועי"ז שפטו בריש פסחים על ההוא ארמאי דסליק לאכול פסחים וכו' דמאי דקמן דידע ריב"ב אינו מהתל דא"כ עובר על לאו דלא תונו וה"נ אלו הי' הר"ר מיכאל דר בכפר והי' השוחט מהתל בו עד שבא לבה"כ כמוהל ונמצא שאין כאן בן למול הי' עובר על לאו הזה וחז"ל החמירו בזה עד שהשוו לעע"ז שם י"ט ע"א ג' אין הפרגוד נועלים:
בדיני ממונות השוכר הפועל לעשות לו מלאכה ונמצא שאין לו מזה לא דברו חז"ל ממהתל פושע ומאנה דברשעי לא עסקי' אלא שלא ביקש שדהו סי' של"ג סוף סעי' א' ואמנם בפועל מצוה כגון מלמד ללמוד עם בנו מבואר בסס"י של"ד דנותן לו שכרו משלם דיותר נח וכו' וה"נ יותר נוח לו למול ולקבל שכר שמים של פסיעות הולך ב' פרסאות מצוה מלישב בטל וא"כ צריך לשלם לו שכרו משלם ושכר מילה הוא עשרה זהו' ושכר פסיעות אין בידי לשער ופליגי פוסקים בסי' שפ"ב אי שכרו קצוב או לפי ראות עיני הדיינים ונ"ל דהך שיעורא הוא ההפרש שבין שכר עושה בפועל ובין חשב לעשות ונאנס ולא עשה וק"ל וצ"ע קצת בעובדא דרבי וצדוקי ס"פ כיסו הדם:
אך בזה"ז אין גובי' כמבואר שם אך חוזר הדבר למ"ש סי' א' סעי' ה' ועוד שם סעי' ו' ויען אין לנו רשות ממלכות לנדות ואמנם מדינא הנידוי לגרשו מבה"כ ושלא למול את בנו ומכל הנראה לב"ד כמבואר בי"ד סי' של"ד סעי' ו' ברמ"א וש"ך סקי"ט ומכ"ש דאיכא עלי' רשעת לאו דלא תונו פשיטא שיכולים להעבירו מאומנתו עד שיפייס את שכנגדו בכל מה שראוי' לפי הנ"ל ולקבל תשובתו על חוצפתו ולאו של אונאה ועד אז אני מסכים להעבירו אם קבלו ב"ד טענת הצדדי' ואמתלאותם וימצא את השוחט חייב כנ"ל כל זה כתבתי בחפזי הכ"ד א"נ. פ"ב יום ב' ער"ח ניסן תקצ"ה לפ"ק. משה"ק סופר מפפד"מ:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |