שו"ת חתם סופר/ה/קמח
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שלום וכ"ט לה"ה הרבני המופלג הותיק חדות מלא עתיק כמו"ה יוסף נ"י אב"ד דק"ק לוג יע"א:
גי"ה הגיעני ונפשו בשאלתו נ"י ראובן הניח חיים לכל חי והניח אשתו וב' בנים זכרים הטוען א' שהוא בכור נוטל פי שנים והאם אומרת כדבריו והאח השני טוען אייתי לי ראי' דבכור אתה והביא ב' עדים מעידים שהוא פטר רחם לזאת האם וב' עדים שזו היתה אשתו ראשונה של אביו ולא הי' נשוי אשה קודם לה נמצא מבין ב' כתי עדי' הללו הוה בכור לנחלה ומסתפק מעלתו אם יכול הפשוט לטעון קים לי כשיטת הרי"ף דמייתי תוס' ב"ק ע' ע"ב דלאותה שיטה ה"ל כל א' מהעדיות הנ"ל חצי דבר:
תשובה אם הבן הפשוט חושד אביו שמא הי' לו בן מפנוי' טרם שהוליד הפטר רחם הלז אין תועלות בעדיות הללו לכאורה אלא מ"מ נדבר מזה לקמן אי"ה הנה בסמ"ע סי' ל' ס"ק ל"ט לא מייתי אלא שיטת תוס' וא"כ הוה הכא דבר שלם ולטעמי' אזיל דכ' סי' כ"ה ס"ק י"ט לעולם הלכה כרב אלפס אם לא במקום שהתוס' חולקי' ומייתי לי' מג"א סי' תמ"ז סק"ד ע"ש:
איברא הדבר צ"ע דבש"ע א"ע סי' קמ"ב סעי' י"ב דפסק שם כהרמ"ה ובהטור שם והן הנה דברי רי"ף ורמב"ם הנ"ל דמקרי חצי דבר ודלא כהתוס' וכן מבואר שם בט"ז סקי"א דהד"מ ס"ל כהרי"ף אף ע"ג דהט"ז וב"ש תמהו על ק' ד"מ הנ"ל כיון דלתוס' לק"מ מ"מ מבואר דש"ע ורמ"א פוסקי' בזה כהרי"ף והרמב"ם ורמ"ה וטור וכן דעת רמב"ן בחי' לגיטין ס"ד ומביאו גם רשב"א וא"כ לא מבעי' דהפשוט יכול לטעון קים לי כהרי"ף והפוסקים הנ"ל אלא אף אם הי' הבכור מוחזק לא הו"מ למיטען קים לי כהתוס' נגד הכרעת הש"ע וד"מ עיי' בתומים בקונטרס תקפו כהן סי' קכ"ד ועיי' שם עוד אות קטן פ"ב פ"ג פ"ד ומ"ש באורים סי' כ"ה ס"ק כ"ב וא"כ לכאורה אין זכות לבכור בזה:
אמנם נ"ל דיש להמציא לו זכות ממ"ש תוס' ב"ק ע' ע"ב דאמרי' עידי ביאה צריכי' לעידי קידושי' וכ' תוס' דמיירי שלא הוחזקה א"א כוונתם דאי הי' דרים איש ואשתו פה כמה זמנים ע"ד אישות אפי' אין קידושי' מ"מ סוקלי' על החזקות עיי' ש"ע א"ע סי' י"ט ס"ב ולא הוה צריכי לעידי קידושי' ולא הוה עידי ביאה חצי דבר אע"ג אכתי צריכי עידי לחזקה וחזקה גופי' כעידי' המעידים על הקידושין והדר ה"ל חצי דבר זה לא אמרי' אלא כיון שהוחזק ה"ל כדבר ברור ולא עדות כנ"ל כוונת תוס' וא"כ לפ"ז הכא אע"פ שקיבל ב' עדים שהעידו שהוא פטר רחם מ"מ נ"ל דלהא לא הוה צריכי' לעדות דודאי הוחזק הוא בכך במה שנהג להתענות בע"פ ולא שכיחי המתעני' משום איסטניס או גדול הבית וכל המתעני' בע"פ בכור פטר רחם הוא ואילו הי' אוכל פ"א בע"פ הי' קורין אותו עבריין אעפ"י שאין עדים שהוא פטר מ"מ יענש עפ"י חזקתו וא"כ כיון שהוחזק לפטר רחם תו הוי עדים שמעידים שזו היתה אשתו הראשונה ה"ל דבר שלם ונ"ל בכלל זה נמי דכיון שהוחזק לנו האב בכשרות ולא נודע מעולם שנחשד על פנוי' א"כ הרי זה מוחזק בפטר רחם לאמו והוחזק שלא נולד בן מפנוי' קודם לו ורק שמא נולד בן מאשה אחרת קודם לאשה זו ועל זה מהני תרי סהדי שידעו שלא נשא אשה מעולם כי זאת היתה אשתו הראשונה:
אלא שיש לפקפק על עדי' הללו מנא ידעו שלא נשא אשה מעולם במקום אחר וילדה לו בן ועי' יבמות קכ"ב ע"א פריך ש"ס ודילמא צרה היא פירש"י דלמא נשא אשה במקום אחר ע"ש ופירושו מוכרח דאין לומר דפריך מצרה הידועה לנו א"כ מ"ש דחשש לצרה ולא לאחת מחמש נשים אע"כ דהו"מ לשנויי' דמיירי דלית לי' חמותו וכו' אך מצרה פריך שפיר דילמא נשא במקום אנן לא ידעי' וא"כ ה"נ ניחוש כן והנה לעיל קי"ט ע"א היא צרתה אבל לצרה אחריתי לא חיישי' ע"ש לשון רש"י ולכאורה נראה כסותרת זא"ז נ"ל התם צריכי' למיחש ב' חששות שמא נשא צרה אחרת ועוד שמא נתעברה ב' חששות לא חיישי' משא"כ קכ"ב ע"א פריך שפיר שמא צרה היא דחדא חששא חיישי' וא"כ ה"נ תרי חששות הוו שמא נשא אשה במדינה קודם לזה ושמא ילדה לו ולד חיישי' לאשה במקום רחוק:
וא"כ מוכרח מסוגי' קי"ט ע"א דלא חיישי' מיהו יש לומר אין כאן סיועא דהתם אוקמא אחזקת היתר ליבם משו"ה לא חיישי' לתרי חששו' אבל בנידון שלפנינו דאוקי' ממונא בחזקת יורשי' חיישי' אפי' ב' חששות ואין כאן סיועא מש"ס קי"ט אך גם אין סתירה מקכ"ב ע"א דהתם חיישי' לצרה משום חזקת א"א בחדא חששא אבל הכא איכא ב' חששות אפשר אפי' במקום חזקת ממון לא חיישי' להו:
עוד יש לי מקום עיון אהיסוד שיסדתי על דברי תוס' דס"ל אי הוה מוחזק בא"א תו הוה עידי ביאה דבר שלם דראיתי בשיטה מקובצת שם אחר שהביא ר' פרץ בדברי תוס' הנ"ל שוב הקשה הא לא התרו בו ועידי ביאה לא ידעו שנתקדשה ותי' דמיירי דעידי קידושי' מעידים שהבועל הי' עמהם בשעת קידושי' וידע שנתקדשה ע"ש ולכאורה מהמשך לשונו משמע דאה"מ מיירי שהוחזקה בא"א לק"מ מהתראה דהרי עפ"י חזקה ידע אך כיון דע"כ מיירי בלא הוחזקה רק ב' עדים מעידים כן ע"כ הוכרח לומר שמעידי' שהי' עמהם בשעת קידושי' ולפ"ז צל"ע אמאי לא הוי חצי דבר אע"ג דעידי קידושין לא צריכי לעידי ביאה שהועילה לאוסרה אכ"ע מ"מ הלא גם בצירוף קידושין וביאה עדין אינו חייב משום דליכא התראה וצריכי לעדות אחרת מה שמעידי' אותן העדי' שהי' הבועל עמהם ואותו העדות אינו מועיל כלום אלא לצרפו עם עידי ביאה ותרוויי' צריכי אהדדי והדר ה"ל חצי דבר וצ"ע לכאורה מיהו י"ל דלק"מ עכ"פ מיד שמעידי' על הקידושין אפי' לא הי' הבועל עמהם בשעת הקידושי' מ"מ כבר הועילו עידי ביאה להרוג אשה שבודאי יודעת מקידושין או אפילו נאנסה לאוסרה אכהונה וכיון דעידי ביאה הועילו שוב מצרפי' העדים שאמרו שגם הבועל הי' עמהם בשעת קידושין להורגו כנלע"ד:
סיומא דמילתא כיון דעכ"פ לשיטת תוס' לא מקרי זה חצי דבר וכן סתם סמ"ע וט"ז וב"ש ואפי' לרי"ף עכ"פ י"ל כיון דאתחזק בפטר רחם ה"ל דבר שלם אלא שפקפקתי קצת בעדותן של האומרים שלא נשא אשה שלא מצאתי לא סיוע ולא סתירה א"כ טוב לבצוע הריב וה' ישפות שלום על דייני ישראל הנלע"ד כתבתי א"נ. פ"ב יום ב' י"א טבת תקצ"ה לפ"ק. משה"ק סופר מפפד"מ:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |