שו"ת חתם סופר/ה/קמז
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שלום וכ"ט לידיד נפשי ורב חביבי הרב המאה"ג המופלג כמו"ה פישל נ"י אב"ד דק"ק שארעוואר יע"א ושלום תניין לבנו הרב המופלג החרוץ כבוד מו"ה יוסף משה נ"י ועל שניהם הוא אומר ה' עליהם יחיו:
האותיות שאלוני ע"ד מעשה שהי' שמת עני א' בשנים קדמוניות והניח אלמנה ובן ובת והעמידו אנשי חמד ב' גבאים לקבץ על יד בכל שבוע ושבוע לפרנסת בית עניי' הללו והנה מתה גם האם והסכימו המתנדבים שעכ"פ עד תום השנה ההיא יקבצו הגבאים כמקדם ואת סך המקובץ בסוף השנה יהי' הגבאים אפטרופסים ויסגלו המעות לטובת היתומים עד שיוגדלו ותהי' הבת ראוי' להנשא והבן יעשה בשלו ככל אדם וכשגדל הבן נתנו לו חלקו ונשא ונתן בהם ואח"כ שכיב וחיי' לכ"י שביק ונשאר הכל לצורך נדונית הבת ועלה עד סך שש מאות זהו' ושוב עכשיו מתה גם הבת וטועני' המתנדבי' לחלק המעות ביניהם כי המעות חוזרי' ודעת הרב נ"י נוטה לעשות בו צרכי רבים שיהנה כל הציבור זהו תורף לשונו אעפ"י שאין זה לשונו ויש לתמוה מדוע לא נזכר טענת יורשי הבת וכי יש לך אדם בישראל שאין לו גואלים ואולי לא נודעו משפחתם והם בריחוק מקום וא"א להשיגם ע"כ אמר הרב נ"י לעשות צרכי ציבור כי כן פסק בתשו' הרא"ש דמייתי טוח"מ סי' רפ"ג יע"ש היטב:
הרב"י בח"מ סי' רנ"ג מחודש סי' ל' הביא תשו' רשב"א סי' תתקצ"ג מי שנתן לעניים לנדוניתה ומתה יורשיה יורשי' אותה ומייתי ממעשי' בכל יום שנותני' לעניי' למזונות ומותר להם לשנות ליקח חלוק וטלית דהכי קיי"ל דכיון שקיבל העני הרי הוא שלו ומותר לשנות מדעת בעה"ב ומשו"ה כשמתו עניים ונשאר ממון אחריהם שקבצו למזונו' אין אומר השב למתנדבי' הה"נ לנותן לנדן כיון שקיבלו הרי היא שלה וכ"כ הריטב"א וכן פסק בש"ע שם סעי' ט"ו שחייבי' לתת לה מיד ויוקרא וזולא דידה ואם מתה זכו היורשי'. אך הרמ"א כ' יש חולקי' היינו מפני שהקשה בד"מ שזה סותר לדינו של הגה' מיי' פ"ח מגזילה ומייתי לי' ש"ך שם בלשונו והוא מהר"י מקורבל ויצא לו מש"ס ב"ק ק"י במתני' הגוזל את הגר ונשבע ומת הגר נותן הכסף לכהנים ואם מת זה הגזלן בדרך נסיעתו לירושלים חוזר מעות ליורשיו שהרי כבר נתכפר במיתתו אבל אם כבר נתן לכהנים ומת קודם הקריבו האשם המעות לכהנים ואמר אביי ש"מ כסף מכפר מחצה דאלת"ה כיון שלא נתקיימו מחשבתו להתכפר ליהדר ליורשיו וע"ז כ' הגה' מיי' שמזה הוכיח מהר"י מקורבל מי שקבץ מעות להשיא בתו ושוב לא רצה להשיאה או שמתה חוזר המעות לנותנים שהרי לא נתקיימה מחשבתם ע"כ כ' רמ"א יש חולקי' דשני דינים סותרים זא"ז וכן פסק בהגה' ש"ע בי"ד סי' רנ"ג סעי' י' ע"ש ועמ"ש ב"ש סי' נ"ג סק"ה שנתקשה בזה ג"כ:
ובמרדכי פ' אעפ"י סי' קע"ז מייתי מעשה א' שנדר להשיא יתומה ומתה ופסק ר"ח כהן שפטור דלא כ' לה אלא ע"מ לכנסה וראב"י פליג וכ' דהוה נדר לעני ומותר המת ליורשיו ע"ש וקשה על כל הגאונים הללו מש"ס ערוך דב"ק ק"י הנ"ל אי לאו דכסף מכפר מחצה הי' הכהנים צריכי' להחזיר ליורשי הנותן והיא ראי' שאין עלי' תשובה:
וכשאני לעצמי אומר לפע"ד אין כאן מחלוקת כלל ולא ק' מש"ס דב"ק ק"י הנ"ל ועניינים שונים הם דודאי סברת רשב"א נכונה ואמתית מיד שנתן פרוטה לעני למזונות הרי קיים מצותו אפי' העני משנה מדעת הבעה"ב איהו דידי' עביד וכמצותו וה"ל ככסף מכפר מחצה והה"נ אחר שכבר שנתנו להנדן לבת כבר נתקיים ואם היא משנה מדעת הבעה"ב אין לנו בזה כלום הוא הנותן כבר קיים מצותו וממילא אם מתה יורשי' יורשי' אותה וכ"ע מודי' לרשב"א וריטב"א בזה אך הגה' מיי' מיירי שלא ניתן להבת העניי' אלא אבי' קבץ בעבורה וניתן לו ליתנו לה בשעת נישואי' וכיון שמתה או שלא רצה להשיאה יחזור להנותני' ועיין ח"מ סימן קכ"ה סעיף ח' אבל אי הי' כבר ביד הבת שנתקיים מצותו ה"ל כאלו כיפר מחצה בוודאי מודה הר"י מקורבל להרשב"א וריטב"א הנ"ל:
וההיא דמרדכי פ' אעפ"י פלוגתת ר"ח כהן וראב"י הוא בנודר ליתן ועדיין לא הוציא מת"י וכבר מתה ע"כ ס"ל לר"ח כהן מש"ס פשוט שלא כ' לו אלא ע"מ לכנסה אך ראב"י ס"ל דמתנה לעני אמירה לגבוה כמסירה להדיוט וה"ל כאלו כבר הגיע לידה ועדיף מניתן ליד האב המקבץ בעדה:
היוצא מזה לדינא לפע"ד משהגיע ליד המקבל בין למזונות בין לנדן זכה המקבל יורשיו אחריו וכשלא הוציא הנודר מתחת ידו פלוגתת ר"ח כהן וראב"י דראב"י מחשב לי' כאלו הגיע לידו ונעשה מצותו ור"ח ס"ל לא ס"ל אלא ע"מ לכונסה ואין כאן נדר וכשניתן ליד שליח כגון אב המקבץ אזי לכ"ע חוזר להנותני':
ומינה בנידון שלפנינו באותו חלק שכבר ניתן ליד הבן ונשא ונתן בהם ומת אותו חלק בודאי אין שום תביעה להנותני' ושייך ליורשי הבת או לצרכי רבים אך החלק של הבת שנשאר ביד האפטרופסי' הי' קצת ספק אם דומה לאב המקבץ שבהגה' מיי' ונלע"ד דלא דמי דאפטרופסים הממונים עפ"י המתנדבי' עצמם לטובת יתומים קטנים יד יתומים הם וכבר נעשה מצותם ואינו דומה לשליח בעלמא דאם לא אמר לי' זכי חוזר ליורשי הנותן אבל הכא זכו האפטרופסים בוודאי עבור יתומי' ושייך ליורשיהם ואם אין כאן יורשי' ידועי' יעשו מהם צרכי ציבור כמ"ש הרא"ש שבטור סי' רפ"ג והנלע"ד כתבתי וחתמתי שמי. פ"ב כאור בקר ליום ג' דשבט תקצ"ה לפ"ק. משהק"ס מפפד"מ:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |