שו"ת חתם סופר/ה/קיח
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שלום וכ"ט לה"ה הרב הגאון המאה"ג המופלג המפורסם כבוד מו"ה שמואל נ"י דיין בק"ק פראג יע"א:
יקרתו הגיעני עם פס"ד מאת כ"ת על מעשה שאירע בגלילותיו שהי' ב' דיינים ממונים מושכרי' מאדון אומן עושה ומבשל צוקר לי"ט ש"פ והי' נותני' ההכשר וכ' ראי' ומזה הי' פרנסת הדיינים וכיוצא בזה כי עניים הם, והשתדל רב א' אצל האדון ההוא לדחות דיין א' מהנ"ל ולהושיב אותו במקומו וכשלא רצה הגוי ההוא נצטרף הדיין השני עם הרב לדבר על לב האדון עד שפיתוהו ויכלו לו לדחות העני מחררת צוקר שלו והרב עשיר והדיין עני אין לו פרנסה אלא מזה וכיוצא בזה ועל זה כ' מר פס"ד מה יהי' דינים של אלו ושלח אלי לעיין בדבריו אם ישרו בעיני ואהי' כשר המסכים על דבריו:
אהו' ידידי לולי מפורסם צדקתו ותומת ישרו לא הייתי מאמין בכל הדברים ואמרתי לנסות בחידות בא, כי מי יאמין שתלמידי חכמים רב ודיין יצטרפו לעשות עול ופועל און ואמרי' בסנהדרין פ"א ע"א אשת רעהו לא טימא שלא ירד לאומנת חברו ובשלהי מכות לא עשה לרעהו שלא ירד לאומנת חברו ובתשו' מהרש"ל סי' ל"ה ול"ו מייתי תשו' רוקח ז"ל הוי זהיר ולא תשיג גבול רעך ולא תקח מחיתו ואם קנה סחורה או מטבע מן השלטון ויבוא אחר ויוסיף כדי ליקח מחברו זה לא ניתן למחול ונקרא רשע ואין גזלן כמותו, ואם לא ישמע לקול הורהו יש להבדילו ולנדותו עד שיתקן עותותו עכ"ל ובתשו' הנ"ל וכן ביש"ש פ"ג דקידושין כ' וז"ל השם השני מהפך בחררה וכבר מבואר שאין דינו אלא לקרותו רשע ולא לדון עליו ואם בא חברו ונטל החררה לעצמו נקרא רשע ק"ו אם מבטל מקחו של חברו וחוטא ולא לו עכ"ל. ואם כי יש לעיין אי עובדא הנ"ל דומה למהפך בחררה או לאומנת חברו מ"מ לו יהי' שהוא פחות מזה הלא כ' תוס' ב"ב כ"א ע"ב סוף ד"ה מרחיקי' דעכ"פ אדם חשוב עביד לפנים משורת הדין אפי' היכא דלא שייך מהפך בחררה, ואם רב דגליל שהוא עתיר נכסי' לא בעי למיהוי אדם חשוב והדיין המסייעו וחוטא ולא לו אפי' אדם פחות לא הוה אם ח"ו כן הוא כבר נתקיימו דברי חז"ל שרו חכימי' למיהוי כספרא וכו' וכעמא דארעא ועוד פחות מהם, גלל כן קשה עלי להאמין גוף הענין ואם אולי אמת הוא אפשר לקחה אזנו שמץ מנהו וכ' ע"ז פס"ד אבל לא עמדו לפניו לדין לשמוע מה בפי הנתבעים שהרי לא הזכיר כלל שום טענה ומענה מהם, וצורבא מרבנן כי אתי לדינא צריכנא להפוכי בזכותי' ע"כ לא אכניס עצמי להחליט בזה שום דבר להימין או להשמאיל, וראיתי דבריו טובים ונכוחי' וראוי' למי שאומרן מה שאומר בפשטי ההלכה - ואני חברתי קונטרס גדול על דינים אלו כמו י"ד שנה [עיין לעיל סי' ע"ט] ומ"מ להוציא חלק א"א אכתוב קצת מה שנ"ל חידוש קצת בסוגי' ופוסקים, אחר העיון בתשו' מהרש"ל הנ"ל והגאון שארית יוסף דחה כל דבריו וכן בתשו' חו"י סי' מ"ב ואחר העיון בדבריהם יובנו דברי אלה כי לקצר אני צריך:
הנה שיטת רש"י דגם בזוכה מההפקר שייך עני מהפך בחררה וכן דעת רשב"ם ודלא כתשו' מהרש"ל כמ"ש בשארית יוסף דמ"ש הרשב"ם דהראשון יהיב זוזי ר"ל דאל"ה לא הוה הראשון אפי' מהפך כי מאי הפך חררה זו אלא שע"י נתינת מעותיו גרם שהופקרו נכסי הגוי גם מ"ש מהרי"ק סוף שרש ל"ב מריב"א ליתא הריב"א כ' להפוסקים דהמחזיק צריך ליתן דמי הקרקע להראשון א"כ גם ר"ת מודה דהוה רשע דמעתה שוב אינו זוכה מההפקר אלא קונה ובקנין הוה רשע לכ"ע אלא רשב"ם ס"ל דמחזיק נוטל בחנם ואפ"ה הוה רשע א"כ ס"ל כרש"י וכן דעת רמב"ם שבהלכות אישות מדמה נוהג רמאות בקידושי אשה למהפך בחררה ואשה כהפקר דמי כמ"ש מהרש"ל בתשובה דלא ימצא כמותה במקום אחר וגם הרמב"ן בחי' פסק כן ומביאו ר"ן ומשמע דס"ל הכי ומ"ש ר"ן דר"ת ס"ל הכי ט"ס הוא וצ"ל רמב"ם:
אמנם ר"ת ורוב הבאי' אחריו ובתראי נינהו פליגי וס"ל דוקא במכר אמרי' הכי ולא בזוכה מההפקר וכ' מהר"מ מר"ב דוקא בשנגמר הפיסוק ובא חברו ומוסיף אבל קודם פיסוק לא מיקרי מהפך, ונ"ל דזה מרומז היטב דבשליח שקידש לעצמו אומר מנהג רמאות והכא אמר רשע אלא התם לא נגמר שום פיסוק אפילו רמאי לא הוה אלא השליח אבל אדם דעלמא אפי' רמאי לא הוה. ואמנם מהפך היינו נגמר הפיסוק אפי' אינש דעלמא רשע הוה, ונראה מילתא דמהר"מ מר"ב לא שייך אלא למ"ד בהפקר לא שייך הך דינא אבל אפי' אי מהפך בהפקר שייך הך דינא לא שייך לחלק בין נגמר הפיסוק או לא אלא כל שמהפך אחר אחר ובא אחר ודוחהו נקרא רשע והא דגבי שליח קורא רמאי והכא רשע הכל חד ושינוי לשון בעלמא וכן מוכח מלשון רמב"ם פ"ט מאישות הל' י"ז דקורא לשליח רשע והתם לא התחיל ולא נגמר פיסוק ואפ"ה הוה רשע והיינו כמ"ש לעיל דרמב"ם כרש"י ס"ל וכיון שאפי' זוכה מההפקר הוה רשע שוב אין לחלק בין נגמר הפיסוק ללא התחיל כלל אלא שהיפך בדבר לזכות בו שוב לא יקדמנו אחר:
והנה בהא דמרחיקי' המצודה מן הדג לשון יחיד איכא ב' פירושי' רש"י מפרש דג גדול ידוע כמו דג של פ' הספינה שנותן הצייד עיניו בחורו לצודו משם ודג כזה איננו מצוי במקום אחר כל כך מהרה והוה כזוכה מההפקר אלא לרש"י אין חילוק בין הפקר למו"מ, ור"מ שבתוס' פ"ג דקידושי' מפרש דג יחידי מת שהניח זה במצודה שלו שעי"ז יבואו דגים קטנים הרבה לכאן לצודן ומרחיקי' המצודה מדג הלז שלא יצודו הם דגים הקטנים הבאים לשם:
ושאני דגים דיהבי סייארי יש איזה פירושי' כבר נתן הצייד עיניו וכבטוח שיבואו לידו וה"ל כאלו גוזלו ור"מ הנ"ל שבתוס' פ"ג דקידושי' פי' דטרח פי' אין חילוק בין טורח לטורח מרובה או מועט אלא שההפקר הלז בא ע"י פעולתו שהוא הניח דג מת כדי שיתקבצו הדגי' ולא יתכן שהדגים המקובצים ע"י תחבולה שלו יבואו אחרים ויקחום, וכן עני המנקף בראש זית הוא השליך הזית למטה לארץ אעפ"י שלא לקחום בידו לקנות מ"מ אלמלא הוא לא עלה לראש הזית והפילם לארץ לא יכלו עניים אחרים ללקטם ואינו בדין שיבוזו זרים חילו, וזה כבר רמז במהרי"ט בקידושין בחי' רי"ף ות"ק שם ושם נאמר גם המלמד טרח עם התלמיד להביאו למדרגה שיהי' נקל ללמוד עמו ועתה יבוא מלמד אחר במקומו אשר טפח ורבה וכו' וזה לא שייך בפאה כמובן. ורמב"ן פי' וכ"כ בערך סר בשם ר"ג יהבי סיאירהו דמיירי שיש לו מצודה שיש לה תוך ובה כבר ניצודי' דגי' ועומדי' וקנאום בכלי שיש לו תוך שלו, וכשיפרשו אחרים מצודתם בסמוך לו יביטו הדגים הללו המאכל שבמצודת שלהם ויקפצו ממצודה שלו לשלהם והוה גזל ממש וצ"ל מ"מ אינו דומה ממש לאוזלי ואוהרי גיטין ס' ע"ב דהוה גזל דאורי' הגזלן לוקח מכליו של זה והוה גזלן גמור אבל אינם לוקחי' בידיהם אלא גורמי' שיקפצו לתוך המים ואז הם הפקר וחוזרי' וניצודי' להם בתוך מצודתם נמצא הם זוכי' מההפקר כמציל מזוטא של ים אלא שגורמי' הפסד במה שכבר קנה קנין גמור במצודתו שיש לו תוך ויש עוד פי' להריאן מיגאש והוא פלאי ואין בו נפקותא לדינא ע"כ לא אזכרהו:
והנה התוס' הקשו בב"ב ובקידושי' לר"ת ממצודת דגים דהוה מילי הפקר והרי הי' לנגד עיניהם ש"ס ערוך שאני דגים דיהבי סיארי' כן תי' הר"ן ומרדכי ונעלם זה מהתוס' אבל אמת יורה דרכו וכ"כ חו"י בקיצור דפשיטא להו משום יהבי סיארי' לחוד אין להעלות ב' מדרגות בשלמא אי בעלמא כה"ג רשע הוה א"כ בדגי' מעכבי' בב"ד אבל אי אפי' לכתחלה מותר ולא הוה רשע מה מועיל יהבי סיארי, ותי' תוס' דלא הוה כזוכה מההפקר דככה יכלו לפרוש במקום אחר בים וס"ל לתוס' השתא דלא מיירי בדג גדול כחית הים אלא ס"ל כפי' ר"מ שבפ' האומר דג מת שבמצודה ומתקבצים שם דגים קטנים וזה שכיח במקום אחר והוה רשע והכא דיהיב סיארי פי' שטרח ג"כ מעכבי' בב"ד והו"מ להקשות נהי דטרח מ"מ לא עדיף מנוקף ויהי' רק גזל מדרכי שלום בעלמא אלא דאין כאן מקומו והתם בגיטין כ' תוס' זה והעלו כיון שג"כ יורד לאומנת חברו פי' מהפך בחררה הוה דבר שאינו קבוע אלא אקראי בעלמא אבל הכא פוסק חיותו הקבוע משו"ה אפי' ב"ד מזדקקי' לזה אבל לא הוה ניחא להו לתרץ על עיקור הקושי' דיורד לאומנתו משום בהך שינוי' ס"ל כיון דלא קיי"ל כר"ה א"כ לא איכפת לן כולי האי ביורד באומנתו וכ"כ מהרש"ל וחו"י אבל הכא איכא תלתא דיכולי' לפרוש במקום אחר ומקרי רשע ועוד שטרח להמציא הדגים קטנים לכאן ועי"ז יהי' כנוקף ואיכא משום דרכי שלום וגם הוה דבר קביעות כאומנות ע"כ יוצא בדייני':
נמצא תי' קמא דתוס' ב"ב הוא תי' ב' דפ' האומר בשם ר' מאיר, אמנם תי' ב' דתוס' ב"ב הוא תי' קמא דפ' האומר לעולם מיירי בדג גדול שאינו נמצא בשום מקום ומ"מ יהבי' סאריהו בצירוף לאומנות חברו מעלה ב' מדרגות שיוציאו בדייני' אפי' - ומ"מ יורד לאומנות לחוד לא קיי"ל כר"ה ואין מעכב ומ"מ משמע ממהרי"ט דרשע מיהא הוה דלא כחו"י וס"ל דיורד לאומנות חברו בדבר הפקר דמעלמא אלא דפסק לחיותי' שוה עם מהפך בחררה במו"מ באקראי ע"ש:
והרב"י בשם אבי אסף אע"ג דלא קיי"ל כר"ה היינו במבוי מפולש שיכולי' הקוני' לבא מצד אחר עכ"פ אבל במבוי סתום מג' צדדים ובא חברו ומעמיד רחיי' בראש המבוי כופי' ע"ש ונראה כן משמע מפירש"י גבי יהבי סיארי מסיים אבל הכא מי שבא אצלך יקנה וכו' משמע היכי שאינם באי' כלל ופוסק חיותי' לגמרי כופי' דר"ה מחשב גם זה לפסוק חיותי' ולית הלכתא דלא הוה פיסוק חיותי' אלא חולשת חיותי' דהרי אפשר שיבואו גם אליו לטחון אבל היכי דבאמת פוסק חיותי' לגמרי מדבר זה מטחינת רחיים ופשוט אפי' יש לו לזה עוד אומנת אחר או אפי' הוא עשיר גדול אנו דנין על חיותא הלז דרחיים הוא נפסק לגמרי מכל וכל הואיל והמבוי סתום וזה יושב בראש המבוי ברחיי' או תינוקו' המשמיעי' קול אשר כל העובר ישמע קול וילך לזה ולא להאחרון נמצא פוסק חיותו לגמרי בזה כופי', ונראה בהא מיירי ס"פ הנשרפי' אשת רעהו לא טימא שלא ירד לאומנות חברו שההיפך הרשע שטימא אשת רעהו אשר חי' לא יחי', הוא בכי האי גוני שטימא אשת רעהו ואוסרה על בעלה לגמרי היינו פוסק חיותו לגמרי ובדברים אלו י"ל פלוגתת מערופי' שבהג' סי' קנ"ו ונידון שלפנינו שלפי הנראה פסקי' להאי חיותא לגמרי שא"א לומר השכר עצמך במקום אחר כי לא נמצא כזה במקומו והוא א' ואין שני ונפק חיותי' מהאי מלתא לגמרי ואפי' יהי' כהפקר מ"מ לענין פוסק חיותא כי האי אין חילוק בין הפקר למו"מ - ולא רציתי להאריך ולהרחיב הדיבור יותר כיון שאיני חפץ שילמדו מדברי לדינא בין הצדדים מטעם שכתבתי למעלה ואחתום בברכה כנפשו היקרה ונפש א"נ. פ"ב יום ד' ער"ח כסליו תקצ"ז לפ"ק. משה"ק סופר מפפ"דמ:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |