שו"ת חתם סופר/ה/לו
שו"ת חתם סופר 
ה לו
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שלום לידידי הרב המופלא מו"ה פייש נ"י רב"ד דק"ק פעלפיץ:
נועם מכתבו הגיעני על נכון ובתוכו ד' שאלות והנני פורטם א' לאחת:
(א) בענין תחלתו וסופו בכשרות יש בזה ג' דינים א' פסול קורבה בזה לית דין ודיינא דבעי' תחלתו וסופו בכשרות כמבואר בש"ס ב"ב קכ"ח ע"א יע"ש ובתומים סס"י ל"ד הקשה הא חתנו ה"ל רק קורבא מחמת אישות ובידו לגרש אשתו ואמאי חשיב תחלתו בפסלות טפי מפסול ממון ולע"ד דמיונו אינו עולה יפה דקשה גירושי' לא מיבעי' בזיווג ראשון דאיסורא איכא לגרש בלא דבר ואפי' בזיווג שני נמי קשים גירושי' ואפי' באשתו האסורה עליו שהרי התירו לייחד ולא התירו לגרש אף על פי שהי' עשרה פילגשים אסורים על דוד המלך ע"ה ועי' פר"ח ריש הלכות גטין:
דין השני פסול מחמת נגיעת ממון רבו המקילי' דלא בעי' תחלתו וסופו בכשרות ויש בזה ג' טעמי' א' משום שבידו לסלק עצמו כל שעה ורגע ועוד טעם שני דאינינו פסול לכל אדם ולא דמי לקרובי' ועוד בה שלישי' דקרובי' שאני שהי' עד פסול מתחלתו ותו לא מתכשר מה שא"כ נגיעה מחמת ממין הי' מתחלתו בעל דבר ולא עד ובשעה שמסלק עצמו הא דנעשה עד וה"ל תחלתו בכשרות ויעיי' זה ב"ב מ"ג ע"א בתוס' ד"ה וליסלקו וכו' ובחי' רמב"ן שם ויעיי' מ"ש הרא"ש ספ"ק דמכות גבי אלעי' וטובי' בשם הראב"ד ומ"מ יש חולקי' אהך וס"ל דגם לענין פסול ממון בעי' תחלתו וסופו בכשרות ועל זה העלה הש"ך סי' ל"ז ס"ק ל"ב דמצי המחזיק למימר קים לי ועי' במס' עבודה זרה ג' ע"א תוס' ד"ה נוגעים בעדותן הן וכו' ועי"ל שהם קיימים על מה שקבלו אם ישראל מקיימי' עכ"ל וקשה הא עכ"פ אחר שכבר קבלו התורה ושמים וארץ עומדי' על הקבלה א"כ יכולי' להעיד על הקיום וע"כ צריך לומר משום דלא הוה תחלתו בכשרות אע"ג דהוה פסול נגיעה ומתחלה הי' בעלי דברים ועתה נעשו עדים מ"מ פסולי' ש"מ דלא כסברא הנ"ל ובדרוש הארכתי:
דין השלישי פסול מחמת עבירה זה לא נזכר בש"ס אך הש"ך פשיטא לי' בלי ספק בסי' ל"ד סקל"ג דכל הפסולי' מחמת עבירה וחזרו בתשובה מתכשרי ולית בה משום תחלתו וסופו בכשרות ולא הבי' ראי' לדבר זה ומסדור דבריו נראה שלא אמרו אלא בפסול עבירה שאינו חמס וחמוד ממון אבל בפסול חמס לא אמרו ותרי טעמי איכא בדבר חדא דהכא בידו כל שעה לשוב בתשובה ואפי' בהרהור תשובה סגי משא"כ בפסול דחמס צריך שיחזור הגזילה וה"ל מחוסר מעשה לא אמרי' הואיל ובידו עיי' ס' כזו בר"ן הביאו מג"א סי' תמ"א סק"ג ותמ"ח סק"ה ומזה הטעם נמי א"ש מה שהעלה הש"ך סס"י ל"ה דבגוי שנתגייר לא אמרי' הואיל וכל שעה הי' בידו להתגייר משום דהתם הי' מחוסר מעשה טובא ומי יימר דמזדקקא לי' תלתא כמבואר בקידושין ס"ב ע"ב וכו' ע"ש:
א"נ י"ל טעם אחר לחלק דפסול מחמת חמס כתי' אל תשת ידך עם רשע להיות עד חמס הרי הכתוב קראו עד אלא שנקרא עד חמס א"כ ה"ל תחלתו בפסלות משא"כ פסול בשאר עבירות נפקא לן אל תשת רשע עד א"כ הכתוב אומר שלא יעשה אותו עד כלל וא"כ כשיחזור בתשובה הוא דנעשה עד וה"ל תחלתו בכשרות דומה זה למ"ש לעיל בשם הראב"ד בענין פסול מחמת נגיעה דה"ל בעל דבר ולא עד ובסברא זו והנ"ל מיושבי' כל קושיי' התומי' סוף סי' ל"ד על הש"ך ע"ש. פ"ב יום ח' מ"ג למב"י תקע"ב לפ"ק. משה"ק סופר מפפד"מ:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |