שו"ת חתם סופר/ה/לה
שו"ת חתם סופר 
ה לה
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שלום וישע רב לאור נערב עורך מלחמה בכלי קרב בחריפות שונות מול תלמיד וצורב גוער בים ויחרב לאגור החכמות ולהקיאן לבו ערב ה"ה י"נ הרב הגאון המפורסם החריף ובקי ובצדקתו ימלט אי נקי נ"י ע"ה פ"ה כקש"ת מוהר"ר אברהם סג"ל נ"י אב"ד ור"מ דק"ק ה"פ והמדינה יע"א:
וכל שיח טרם יצמח אקריב שבחי תודה למר נ"י ואחזיק לי' מלי חפני טיבותא וכה"ג לפ"ו מדינה נ"י אשר ככה הטריח ועשה את שלו בדבר הידועה והנני בהשכם ושלוח סך המגיע מוסגר פה ובלי ספק כאשר השיגה ידכם לעשות עוד בענין הזה אל נא תמנעו מעשות כדרך הצדיקים הזריזים וכל מחסורכם בענין הזה עלי לשלם:
ועל פלפולא דאוריתא אשיב רק מעט מזעיר ובקיצור נמרץ ורק מה שנוגע לדינא או מה שנוגע לדידי לא זולת מטעם אשר אבאר בסוף אי"ה ואשאלה נא ממר ידידי נ"י מה דפשיטא לי אם אומרים העדים שכחנו העדות וחזרו ואמרו נזכרנו היפסלו משום חוזר ומגיד ולדידי פשוט דלית בזה משום חוזר ומגיד וגדולה מזה כתב בתשובת הרא"ש הביאו סמ"ע סי' כ"ט סק"ח אם אמרו אין אנו יודעין לך עתה עדות אין בו משום חוזר ומגיד ואנו אומרי' שכחו ונזכרו אח"כ וכן יראה המעיין בפנים בתשו' הרא"ש ויש לפקפק הרבה על התומים בזה וכ"כ רמ"א בהגה' שם דאפי' בגזרו בחרם ושתקו או אמרו אין אנו יודעין וחזרו לתת אמתלא לדבריהם מועיל וא"כ בלי ספק הה"נ אם אמרו סתם אין אנו יודעין ונשבעו על ככה ולהר"ן אנו מתרצין דבריהם ששכחו הרי יכלו לחזור ולומר יודעין אנו ואעפ"י שהם אומרים לא שכחנו מתחלה אלא הזדנו מ"מ משום שאין אדם משים עצמו רשע לא נאמין להם וקאמר אשתלינן ויכלו לחזור ולהעיד כן הי' נ"ל לדינא ומדבריו לא נראה כן ע"כ יודיעני דעתו הרמה בזה:
גם מה שכתבתי הואיל ומהימני להבי' קרבן מהימני נמי לפסול עצמם לעדות לא כתבתי כן אלא אם ירצו להבי' קרבן והואיל ורוצים להבי' חולין לעזרה ודבר זה למדתי מתוס' ר"פ אמרו לו וכן ציינתי:
ומ"ש מתוס' ע"ז מ"ב ע"א ד"ה ה"נ כדרבא היינו משום דהתם משני אביי בשפחסה וכל הקושי' שהקשה הש"ס קשה נמי לאביי ולא משני אלא ה"נ כדרבא וצ"ל ה"ה ה"נ כדאביי אעפ"י שתי' אביי הוא דוחק מאוד במרקוליס ועכו"ם ששיפה כאשר יראה המעיין ואפ"ה הקשו תוס' וא"כ לא ס"ל מ"ש תוס' בשבת מ"ג ע"א ד"ה כופה וכו' וזה פשוט ומובן וכן בתו' פ' כל התדיר צ"א ע"א ואיידי דאיירי אעורר לבבו הטהור במ"ש מהרש"א שם במס' ע"ז בתוס' ד"ה עכו"ם ששיפה וכו' דבריו אינם מובני' לי דודאי ישראל שבטל ע"ז של נכרי אפי' שיפה לצרכי מומר אמר הגוי כיון דעיקרה קיים לא אכפת לה לע"ז כדפירש"י גבי פחסה וכ"כ תוס' להדי' בהאי שמעתין ד"ה שיפויין והוא פשוט לענ"ד:
ומ"ש מר חביבי נ"י שהראי' מפ' כיסוי הדם הוא ראי' לסתור לא כן אבי אלא ראי' לבנות דברי מר ני' ואנא הכי קאמינא לפי סברתו דר' יוסי לא חייש למיעוטא אלא היכי דליכא חזקה ומשו"ה לא פריך הש"ס ר"פ האשה דלמא בתר דתמו מיא אלא לר"מ אלו דבריו א"כ ע"כ אנו צריכי' לומר דלר"מ חיישי' למיעוטא אפי' נגד החזקה ומנ"ל להש"ס הא דלמא ר"מ נמי כר' יוסי ס"ל ואמרתי להראות מקום לקיים דבריו מס"פ כיסוי הדם דחייש ר"מ למיעוט דחש"ו נגד חזקת שאינו זבוח ויכילנא לסתור דבריו מתוס' ר"פ בנות כותים דכ' להדי' דאפי' לר"מ לא חייש למיעוטא היכי שחזקה מנגדתו וא"כ מה פריך הש"ס לר"מ דלמא בתר דתמו מיא הא איכא חזקת טהרה נגדה ואע"כ צ"ל דחזקת טהרה גרועה היא ולא מחשב חזקה ודוקא חזקת הגוף במי שנולדה היום ולא ראתה מעולם וגם רובא דתנוקו' אינם רואים ביום הלידה וכדומה בקטנותן ולא התם בהאשה שעשאה צרכי' וא"כ נסתרי' דבריו אלא שלא באתי לסתור דהרי מאן לימא לן דהר"ן ס"ל כתוס' בהא ומשום ק' תוס' שערי תירוצים לא ננעלו לכן באתי להושיעו מפ' כיסוי הדם ולא ידעתי מה עלה על דעתו הרמה במ"ש בזה ומי יתן ויגיע לידו הטהורה אותה תשובה שכתבתי אשתקד למרנא מר כהן צדק הכ"מ ושם יראה כי עמדתי על אותה הסברא והפכתי בה והפכתי בה:
ונא יראה להודיעני אם יש אתו תי' הגון על ג' קושי' הנכללים בכתבים הקודם דהיינו מרס"י כ"ט קודם דרישה וחקירה יכולין לחזור ומרש"י דהורי' ח' ע"ב ורמב"ם בשגגות והא דכ' הר"ן ברי ושמא ור"ה הא ס"ל בריא עדיף:
ודשאילנא קדמוי (יעיי' בתוס' חולין י"ג ע"א ד"ה בעא מני' והא דב"ב קס"ה ע"ב שהשיב כך דעת תלמידכם נוטה התם ע"ד מוסר אמר כן ולא שהי' תלמידיהם) בספיקא טריפות בפלוגתא דרבוותא וחי' יב"ח אי מהני זה לברר דלעולם הלכה כאידך ובהמה זו תעיד על כולם או לא עכ"ד:
אני איני כדאי ששלח לי אבל כך דעתי הקלושה נוטה דממקומו הוא מוכרע דהא דספק בפלוגתא דרבוותא נפקא לן מדברי מהרש"ל ביש"ש פא"ט סי' פ' והיינו ממ"ש שם וז"ל גם החכמים שבאו להבי' ראי' מהנהי עובדא שחי' יותר מיב"ח לא באו אלא להוציא מכלל טריפות דבר שנפל עליו מחלוקות א"כ שפיר בא להבי' ראי' שאין נמנה מכלל טריפות דהיינו ר"י ב"נ ששאל ריב"ל בקדירת קנה סבר שאין הלכה כרשב"ג מהאי עובדא שראינו וכו' יע"ש משם מוכח דבפלוגתא דרבוותא מהני שיהוי יב"ח ומשם מוכח נמי דמהני לכל בהמות שבעולם ועל הכלל כולו יצא. וכן יש להוכיח נמי ממ"ש רשב"א בתשובה הביאו מהרש"ל שם כשבא להקשות אהאומרים מיעוטם חיים כ' וז" אמרו דרך כלל טריפה אינה חי' וא"כ זו שראינו שחיתה מעידה שאין זו טריפות ולא על עצמה היא מעידה אלא מטהרת עצמה ומטהרת חברותי' וכו' יע"ש ונהי דהוא הרשב"א בעצמו לא ס"ל כן והיינו בודאי טריפה מ"מ מוכח עכ"פ בספק שאנו סומכי' על יב"ח היא מעידה על חברותי' והנה להרשב"א דס"ל דאנו מכחישים המעיד שחיתה יותר מיב"ח ע"כ צ"ל גבי פלוגתא דרבוותא כיון דדעת הך פוסק מסייעי' לי' לא נכחשנו ונאמין לו א"כ מהימן לעולם וכן נמי למהרש"ל דס"ל מיעוטא איכא מיהת דחיי' וצ"ל בפלוגתא דרבוותא כיון דרובא מסייעא להך דיעה עבדינן כוותי' בהך וה"ה בכל אינך ודוחק לומר דרובא דהך בהמה אינו מועיל לאינך כמו דאמרי' פ' המדיר ע"ו ע"א רישא מנה לאבא בידך ופירש"י דלא מהני חזקה שלה לאב והאחרונים למדו מזה דלא מהני מגו מגברא לגברא מ"מ לא נ"ל הכי גבי רוב דהכא וקצת יראה גבי הני עובדא דהעלה ר' צדוק מטבעין ליבנה ר"פ המפלת ששאלו לרופאים ומשמע בשיטת הפוסקי' במפלת כמין שערות לא בעי תו שאלה לרופאים ואלו העידו על הכלל כלו ויש לי עיונא טובא בענין הזה ואין כאן מקומו. ומדי דברי אעוררהו דברי פלתי סי' כ"ט מ"ש ליישב דברי רש"י בחומש והעלה דלר' ישמעאל רובן אינן חיין רק מיעוטן חיין וצ"ע א"כ מה קאמר ש"ס ר"פ א"ט אדרשב"א דאמר יכולה היא לכוות ולחיות הא תנא דבריי' טריפה חי' ס"ל יע"ש ומאי קושי' הא עכ"פ רובן אינן חיי' ואיהו אמר יכולה היא לכוות ולחיי' משמע ברוב פעמים. משהק"ס מפפד"מ:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |