שו"ת חתם סופר/ד/קסב
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שלום וכ"ט לתלמידי הותיק הרב המופלא מה' דוד נ"י אב"ד דק"ק ק"ד יע"א:
מכתבו הנעים הגיעני עש"ק סמוך ממש להכנסת כלה והיות הדבר מאוד נחוץ לפי דבריו אשיב היום מיד ונקטה נפשי בקצרה על שאלותיו ואעבור עליהם א' לאחת:
א' אשה שהכניסה קרקע לבעלה ומת והוקרה הקרקע גם השביחה הבעל אם הפריזה לנדון סך כך וכך ואח"כ ניתנה לו הבית בשומא כך וכך אזי אם הוקר הוקר לו והיא נוטלת הבית בעין משום שבח בית אביה ותשלם המותר מכיסה ליורשי' או לבעלי חובות של הבעל אך אם הכניסה לו סתם בית כמו שהוא בלי שומא אזי חוזר לה בעינא כמות שהוא ולא מיבעי' שאם נתיקר נתיקר לה אלא אפי' אם השביח הבעל מכיסו וכספו ה"ל כמוציא הוצאות על נכסי אשתו ואכל פירות דרך כבוד מה שאכל אכל ומה שהוציא הוציא עיי' בש"ע א"ע סי' פ"ה סעי' ג' דיעה ראשונה שהיא עיקור ובסי' פ"ח בריש סי' ובסעי' ז':
ב' בעלי חובות מסלקי' את האלמנה ממזונותי' כמבואר בהג"ה רמ"א א"ע ר"סי ק"ב ובח"מ סמ"ע סי' צ"ז סקנ"ז ויעיי' ר"ן ר"פ מי שיהי' נשוי ובאמת במלוה ע"פ ובמטלטלי' הי' קצת נראה דאין דין קדימה לבעלי חובות אלא מ"מ נ"ל דתיקון הגאונים במטלטלי כמו קרקע לדינא דש"ס ועתה מצאתי אריכות נפלא בזה להגאון בית מאיר סי' ק"ב והעלה נמי דבע"ח קדמי והכי נהוג:
ג' חובות הקהל אין להם שום קדימה מדינא לשארי חובות אלא מצד המנהג והיכי דנהיג נהיג ואריך מ"מ היינו מה ששייך לציבור אבל קהל שיתנו זוזי דיתמי ליד א' אין לו דין קדימה אם לא היכי דנהיג בהדי' מיהו אם הבעלי חובות כולם בעל פה ופנקס הקהל הוא כשטר אזי דינם נמ"ש ש"כ ח"מ סי' ק"ד סק"כ יע"ש יותר אין להאריך בזה וה' שנותיו יאריך. פ"ב מש"ק כ"ו אדר שני תקע"ב לפ"ק. משה"ק סופר מפפד"מ:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |