שו"ת חתם סופר/ד/קיח
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
לשון השאלה:
לכבוד ידידי אוה"נ הרב המאוה"ג הגאון המפורסים החריף ובקי נ"י ע"ה פ"ה כקש"ת מהו' משה פפ"ד נ"י אב"ד ור"מ דק"ק פ"ב נרו יהל כאור זורח ויתענג על רוב שלום עד בלי ירח:
אוהב נפשי! דבר אלקים לי אליו ע"כ ימחול לי אם אעמוס משאי על שכם מעכ"ת הגאון נ"י:
והנה אוהב נפשי לא אגדיל הענין ברוב פלפולים אשר אינם נוגעים לענין ורק להראות הגדלות והרוממת כי קצתי באלה וכל מטרת כונתי להשיג האמת לכן אדבר בזה בדברים מועטי' הנוגעים לגוף הדבר בלבד והוא כי מקומי זה נקרא בפי כל ישראל ובפי ערלים דייטשען בשם פעסט אך ההגרים יקראוהו בשם פעשט ונראה לדעתי כיון דעיקר איש מדינה ההגרי וגם יש שינוי גדול בשם זה כאשר יעיד הכתוב על האפרתי כי לא יכון לדבר כן שבולת כ"א סבולת ודומה וודאי לקאזמיר דמתקרי קאזמירי ולפוזן דמתקרי פוזינא לכן יש לכתוב גם כן פעסט דמתקרי פעשט וכמו שכותבין באובן דמתקרי בודא ובפרעשבורג דמתקרי פאזשאן ושמות אלה שמות שקוראין ההגרים כן כן במקומי יש לילך אחר השם שקראו ההגרי שהוא עיקור במדינה גם אין לדעתי שום ספק לחשש השם שקוראין המקום בלשון לטין פעסטום או פעסטיני כי מה לנו עם לשון לטין וכמו שכ' מהרי"ק בשורש ק"ו הביאו הב"י בסי' קכ"ח ואם נחוש ללשון לטין הי' מוכרחים לכתוב בפרעשבורג כמה שמות לפי מה שראיתי בדיקסיונער שנקרא פ"ב בלשון לטין פאזאניום פיזאניום פלעקסום פרעסבורגום א"א דאין לנו לחוש ללשון לטין ואף שבמקום משפטם הורגלו לדבר ולכתוב בלשון זה מ"מ רוב אנשי מדינה לשון הרגיל אצצם או לשון דייטש או לשון הגר גם אין לי ספק בזה שלא לכתוב על מעינות מי חמין כיון דכל מעינות מים חמין הם בעיר אפען מעבר לנהר דונאי ונשפכין כולן מעבר השני לנהר הנ"ל וטרם יבוא האיש משם הנה על המעברות כבר אבד שמם ונהר מפסיק בינם לבינינו א"כ אין לכותבם וא עדיפא מנהר אשר סמוך לעיר נשפך לנהר אחר ונאבד שמו משם והלאה דאין כותבין אותו כמבואר בתשו' מהרי"ק וכן פ' הרמ"א ז"ל אך בזה יש לי קצת ספק לפי מה שנוהגים לכתוב כל ספוקי עיר ופה אצלינו כמעט אין בית אשר אין בו באר הנשאב תמיד ע"י פלומבן ומימי בארות טובות הנה לשתי' אדם ולרוב הולכין הבהמות אצלן ומשקין אותן מהן גם מבשלין מהן ולשארי ההצטרכות גם לכלי פשתן הגסים אשר יכבסו במי אפר (לויג) ישתמשו במי בארות רק לבגדי פשתן הדקים אשר יזיקום מי אפר ונתכבסים רק במים ובורית לבד ישתמשו לזה ממי נהר כי יאמרו כי קלים מימיו ממי בארות עכ"פ ישתמשו מהבארות להגסים וגם הדקים אחרי הכביסה יושטפו במי בארות דהוי כמו רוב ספוקי העיר מהן דאף דטחינה אין שייכות בהן וגם המשרה (ובאמת לא ראיתי פה כי ימצא שריות פשתן אף בנהר) מ"מ כיון דלשתית אדם ובהמה ולאפי' ובשול ולכביסה לבגדי פשתן הגסים ישתמשו מהן הי' נראה לכתוב דיתבא על נהר דונאי ועלמי בארת דהוו כמו רוב ספוקי עיר ובמקומי שהייתי בתחלה נהגו לכתוב בגיטין מקדמת דנא בקערעסטור מתא דיתבא על נהר באדראק ועל מי בארות ובאמת ששם אין השמוש מבארות גדול כ"כ כמו פה ואפ"ה הנהיגו לכותבן ודברי הב"ש בסי' קכ"ח ס"ק ט"ז לטעם הראשון משמע דוקא היכי דיש לחוש לקלקול והיינו היכי דיש בארות מועטי' אבל לא כן במקום שישנן למאות דלא שייך לחוש שיתקלקלו וגם ליכא מעינות דיוכללו בהן הבארות אך לפי שראיתי כי באובן ישן וגם בעיר אובן אינם מזכירים הבארות אף דגם שם לא שייך דיוכללו במעינות מי חמין לכן אנכי קצת נבוך בזה אם אנהוג להזכירם ואנכי את פי גאוני ארץ אשר יורו לכבוד השי"ת ולכבוד תורתו ע"פ האמת אשמור ע"פ הדבר אשר יורני אעשה. פעסט יום ד' ג' שבט תק"פ לפ"ק. תשובה.
שלום וכ"ט לידידי הרב המאה"ג מעוז ומגדול המפורסם כערוגת הבשם גן הדסים גל של אגוזים המופלג כבוד מהו' ישראל סג"ל נ"י אב"ד דק"ק פעסט יע"א:
נפשו היפה איותה לסדר גטין במקום משכן כבודו בעיר הנקראת בפי כל ישראל ובפי אומות העולם האשכנזים בשם פעסט בסמ"ך ולאנשי מדינה ההגרים נקראת פעשט בשי"ן ובמקום המשפט מושב כסאות מלכי' ושרים מדברים בלשון לטיין ושם נכתב פעסטים או פעסטיני ודעתו דעת תורה נוטה לכתוב פעסט דמתקריא פעשט ולא לחוש ללשון לטיין כלל וטעמו ונימוקו עמו וביקש ממני לחוות דעתי דעת פעוטים גם אני:
גרסי' פ' השולח ל"ד ע"ב בראשונה הי' משנים שמו ושמה שם עירו ושם עירה וכו' ומסקינן הא דאתחזק בתרי שמא הא דלא אתחזק וכ' תוס' דאותן שבגליל לא ידעו שם דביהודי' ויאמרו שלא גירש ויוציאו לעז על בנים מן השני אבל בהוחזק בשני שמות במקום א' כשר בדיעבד אפי' באחד מהם ואפי' בחניכה ומיהו לכתחלה צריך לכתוב שניהם אפילו כתיבה ונתינה במקום א' כדאמר בסמוך רובא מרים ומיעוטא שרה מרים וכל שום דאית לה וכו' והשתא בראשונה הי' משנה שמו ושמה קורא שינוי מה שאינו כותב אלא שם א' משני השמות מפני שאין מכירין בו במקום אחר ודומה להם שינוי שמו ושמה וכן יש לפרש שם עירו ועירה שוב הקשה תוס' מהא דכ' חניכתו וחניכתה אפי' לכתחלה הי' נקיי הדעת עושי' כן ותי' ב' תירוצים א' צ"ל נקיי הדעת הי' שמותיהן ידועים וליכא לעז א"נ כשהשמות דומי' זה לזה שהכינוי דומה לשם אף לכתחלה כשר בכינוי עכ"ל:
והגאון מהר"ם א"ש בתשובה ח"א סי' י"ח נתקשה בתי' קמא דהתוס' דא"כ רובא מרים ופורתא שרה כיון דרובא מרים בודאי היתה ניכרת בשם זה וא"כ אפי' לכתחלה סגי בשם מרים ע"כ פ' דתי' שני עיקור ולפע"ד דברי תוס' ברורים בטעמ' דרובא מרים פירש"י רוב אנשי' קורי' לה מרים פי בעיר אחת איכא רובא קורים מרי' ולא ניכר להם שרה כלל ולהמיעוט שקורין שרה להם לא ניכרו שם מרים כלל דומה למ"ש הוא ז"ל בעצמו בשו"ת ח"ב סי' מ"ה בד"ה אחר זה עיינתי וכו' בענין אובן דמתקרי' בודין דמקדמת דנא שהי' קהל ספרדים הדרים בה רובא והי' קורין אותה בודין והאשכנזים קראו לה אובין לכן כתבו אז בודין דמתקרי אובין ועתה נהפוך היא ע"ש וצל"ע קצת בדברי חכם צבי בהקדמת ספרו שכ' בודין דמתקרי אובין והוא הי' בימי מהר"מ א"ש הרי שהי' שניהם בעיר א' רובא דאינשי קרו לה הכי ומיעוטא קראו לה הכי ידעו הני בלישנא דהני התם בעי' לכתחלה למכתב תרוויהו ובדיעבד מיהת כיון שהכתיבה והנתינה בעיר א' כשר אך אנשי ירושלים בחניכותיהם דכולי עלמא הכירו בשני השמות אפי' אי כל אדם הי' קורא אותם ברוב הפעמים בשם העברי' ובמיעוט הזמנים קורא בחניכתו מ"מ הי' ניכר בחניכה זו לכולי עלמא ולכן מגרש בחניכתו אפי' לכתחלה והכלל כי רובא ומיעוטא דמרים ושרה היינו רובא דאינשי ומיעוטיהו אבל להמיעוט אינו נקרא בשום פעם בשם מרים משא"כ בחניכות יקירי ירושלים הוה עיקור וטפל אצל אותן האנשים בעצמם שקוראים להם בשם זה עיקור או על הרוב ובשם חניכה לטפילה בעלמא או על דרך המיעוט ותי' קמא דהתוס' עולה כהוגן:
והנה לתי' ב' של תוס' דהיכי דחניכה דומה לשם העיקר אינו צריך לכותבו א"כ בנידון שלפנינו לא הי' צריך למכתב דמתקר' פעשט ודאי דעדיף זה טפי טובא מפראסניץ ופרויסטיץ שבתשו' מהר"ם א"ש הנ"ל וכבר התרעם הגאון מהר"ם כ"ץ אביו של הש"ך ז"ל בתשו' להגאון מהו' העשל ז"ל בקונטרס שבסוף ס' גבורות אנשים על פוזנא דמתקרי' פוזנינא דלא צריכא וקאזמירא קאמיזרס ניחא לי' ע"ש ושם האריך וביאר בבריסק דהי' צריך למכתב דמתקרי' ברזשטשי' וכתב דמתקרי ברסטי' שכ' הגאון מהו' העשל שאינו שינוי שהכל יוצא מלשון א' כמו שכ' במרדכי פ' המגרש לענין בוריש ובוריש ע"ש מהו' מאיר כ' ועוד אעפ"י שתאמר שמשמעות הלשון הוה שינוי אין זה שינוי שזה המקום שם א' לו רק הענין מחמת חילוף הלשון שבני רוסי' מקצרים לשונם וקורין לברזשטשיא ברסטיא וכן הדין בכל המקומות שמתחלפי' מחמת שינוי לשון חלוקות אין קפידא שברסטי' הוא פי' על ברזישטשע וכו' ע"ש הרי קמן אע"ג שהשינוי הוא בין סמ"ך לשי"ן ברסטי' וברזישטשע מ"מ כיון שכן טבע לשון רוסי' כולי עלמא יודעי' דהיינו הך ואין כאן לעז ומכ"ש כאן דטבע לשון בני הגר קורי' לאות ע"ס באשכנז ע"ש בהגר א"כ פעסט היינו פעשט ולא הי' צריך למכתבי' כלל דומה למ"ש הריצב"א שבמרדכי על נהר קייר שכתבו יי"ר שכן הוא טבע לשונם שבמקום קו"ף כותבין יו"ד ועיין תשו' מהרמ"פ סי' י"א כ' שלא הבין כונת הריצב"א בזה ועיי' בס' גט פשוט סי' קכ"ח סק"ג ד"ה והמרדכי כ' וכו':
והנה פר"מ כ' ששינוי גדולה הוא בין שי"ן לסמ"ך דהכי מצינו בקרא באפרתים אמור נא שיבולת ואמר סבולת יפה כ' וכן מוכח ממהרי"א שכ' דכל שנקרא בשי"ן שמאל יש כותבו בסמ"ך דלא נטעה לקרוא בשין ימין ש"מ דאיכא קפידא בהכי אבל לנידון שלפנינו אין ראיתו מכרעת כלל דהתם בתיבה הנקראת בשי"ן שמאל לכל עולם אם נקראוהו בשי"ן ימין ה"ל שינוי ענין ממש אבל הגע עצמך הכותב גט בין אפרתי' וצריך למכתב שיבולת וכי יכתוב סבולת הלא יכתוב שבולת והאפרתים יקראוהו בשי"ן שמאל כדרכם ואנחנו נקראוה בשי"ן ימין כדרכנו ולזה נתכוון הגאון מהר"ם כ"ץ הנ"ל שלאנשי רוסי' וליסא הוה ברסטיש כמו ברזיטשטש ומכ"ש הכא לבני הגר הוה פעסט כמו פעשט וכעין שכ' הריצב"א במרדכי בפ' המגרש על בוריש ואנו קוראי' בוראיש דממקום הדירה ניכר שהוא בארץ הגר ולשונם לדבר בלישנא קלילא אין להקפיד בכך ע"ש א"כ מכ"ש הכא לפי תי' שני של תוס' הנ"ל לא הי' צריך למכתב כלל דמתקריא פעשט:
אמנם לתי' קמא של תוס' משמע דאע"ג דודאי החניכה הוא שם היוצא מעיקור השם מ"מ אי לאו דניכר הוא לכל באי עירו צריך הוא למכתבנהו וא"כ ה"נ כיון שאין ההגריים מכירי' שם פעסט כלל אע"ג שאין בענינו שינוי וכוונתו א' צריך הוא למכתבי' לכתחלה ותמהתי על הגאון מהר"ם א"ש הנ"ל שכ' לתי' קמא של תוס' פשיטא שאינו צריך למכתב פראסניץ כיון שליהודים ניכר בשם פרויסטיץ ומה לנו בשם גוים ותימה א"כ גם שם פראטיאוע אין צורך להזכירו והאמת שדעת הרבה מגדולי אחרונים השיגו על הרמ"א שכ' בסי' קכ"ח סעי' ג' שצריך לכתוב דמתקרי' על שם הגוים ועיין בס' מכתב אלי' בשער השמות סי' יו"ד ובתשו' מהר"מ כ"ץ הנ"ל ומ"ש בס' גט פשוט סקל"א באריכות מ"מ העלה שם סקל"ב דאע"ג דבעל הלבוש בעצמו כ' שלא הי' צריך למכתב פוזינינו וכן הרמ"א בקראקא לא הי' צריך למכתב דמתקריא קאזמיר מ"מ עכשיו שכבר נהגו למכתב א"כ אם לא יכתוב יהי' שינוי השם שכבר רגילים לכתוב גם שמות שרגילים גוים לקרוא בהם ונכון הוא מסברתי' א"כ לפ"ז פשיטא לתי' קמא של תוס' צריכי' אנו למכתב פעסט דמתקרי' פעשט וכמ"ש מעלתו ואמת נכון הדבר:
אם לכתוב גם דמתקריא פעסטיום בלשון לטיין שבו משמשים השרים בערכאותיהם גם בזה יפה כתב מעלתו שאין לחוש לו כלל אך מה דמייתי שכ"כ מהרי"ק שרש ק"ו שאין לחוש ללשון לטין כיונה דעתו הרמה לדעת מכתב אלי' רס"י יו"ד הנ"ל שכוונת מהרי"ק הוא על זה האופן שאין אומה משמשת בלשון לטין אלא כל הגדולים והשרים בכל מקום משמשים בו הואיל והוא לשון קצר ומ"מ כיון שאינו לשון בפ"ע שההדיוטו' משמשי' בו אין לחוש בו בגט ע"ש וסברא נכונה הוא מסברת חוץ כיון שאפי' אותם המשמשי' בלשון לטיין מכירים ומדברים בלשון שההדיוטות משמשים א"כ אין כאן לעז כלל אפי' יהי' השרים יהודים ומכ"ש שאינו מיוחד אלא לנכרים והדין דין אמת אבל מהרי"ק ז"ל לא נתכוון לזה דא"כ מה צריך להבי' ראי' מר"ת שאין להזכיר שם גיות בכדמו"י ושוב כ' שאם כי יש לדחות דהתם שם של גוית מורה על כפירותו בתורת משה רבינו משא"כ שם העיר מ"מ כיון שעיקר טעם של שם העיר הוא משו' הכירא ואין אנו צריכי' אלא לפרסום בין ישראל ומה לנו לשם הגוים ע"ש וא"כ אי ס"ד כונתו בלשון לטיין שאינו נהגה באותו המדינה אלא בערכאותיהם א"כ לא הי' צריך להנ"ל ואם אולי כן הוא שלשון לטיין לא הי' נהגה שם אלא במקום שרים ואפ"ה הוצרך לאותן הסברות א"כ לפי מה דקיי"ל כפסק רמ"א לכתוב גם שם הגוים ולא חיישינן לסברת מהרי"ק א"כ גם לטיין צריכי' לכתוב בגט:
אבל האמת יורה דרכו בנידון דמהרי"ק הי' לשון לטיין נהגה בשפת הארץ ההיא ולטיין דנקט לאו דוקא דמעשה הכי הוה וה"ה לכל הלשונות וכן מ"ש במהרי"א לשון אשכנז וגלחות לאו דוקא וה"נ במהרי"ק ואנן לא קיי"ל כמהרי"ק בהא כמ"ש לעיל שכבר הנהיגו לכתוב שם המפורסם בין האומות בגט אבל היכי שאין לשון לטין נהגה רק השרים במקומות מושבותיהם כסאות למשפט והם בעצמם מדברים בשפת הארץ ההיא פשוט שאין לחוש לאותו הלשון כלל כדהסביר מכתב אלי' מדנפשי' וכ"ע מודים בזה לע"ד:
ויעיי' בירושלמי פ"ק דמגילה שם נאמר דלשון ארמי בורגני א' בדה להם מתוך לשון יוני' ואני הגהתי דצריך להיות לשון רומית והוא לשון לטין שאינינו לשון קדום כמבואר בצמח דוד חלק שני שנת שמ"ה לאלף השלישי עכ"פ מבואר דלשון לטיין הוא לשון רומי ולא כמו שחשב מכתב אלי' ומ"מ מ"ש מהרי"ק והריצב"א הי' לו לברר ע"י לשון לטיין דוגמא בעלמא נקיט ורצונו לומר ע"י לשון ארצו של ריצב"א שהי' צרפת והגט בא מארץ הגר ונשתנה שם מקום הנתינה והדברים מבוארים לע"ד:
ודאתאן עלה דברי מהרי"ק צריכי' ביאור מעיקרא מאי קסבר דמייתי מר"ת א"כ אין להזכיר שום שם גיות בגט א"כ שם המושל לא נזכיר והיינו שאלה צדיקי גלילי שבמשנה שלהי מס' ידים:
ועוד א"כ לוקס ולוס (גיטין י"א ע"ב) איך יגרשו נשותיהם בח"ל דישראל נמי שמותיהם כשמות גוים אע"כ לא אמרו ר"ת אלא בשם המורה על כפרנות בתורת מרע"ה וא"כ מעיקרא מאי קסבר מהרי"ק. ונ"ל דמעיקרא נמי אמסקנא סמיך וס"ל למהרי"ק אי לאו דכללא הוא דאין לחוש לפרסום גוי משום הך סברא לא הוה פסיק ר"ת שלא להזכיר שם של כפירה מה בכך עכ"פ זה שמו אשר יקראו לו עתה ושמו הראשון נעקר ממנו בין האומות וצריך להזכירו בגט אע"כ ס"ל לר"ת בפשיטות דאין לחוש לפרסום האומות וס"ל דישראל אסור להזכירו בשם השני המורה על כפרנותו ושם המתפרסים בין ישראל הוא השם שמגרש בו ואין לומר א"כ לאיזה צורך כ' ר"ת כלל הך דאין להזכיר של גיות בכדמו"י היינו להפליג האיסור שאפי' לחומרא בעלמא לא יזכרנו כיון שאין צריך א"כ בודאי איסורא עביד להזכירו ואם מזכירו נראה שינוי השם כי יאמרו ישראל אחר הוא חניכותו ביהדות כך הי' דאל"ה לא הי' לו להזכיר בכדמו"י אבל לעולם מוכח מר"ת שאין לחוש לפרסום בין או"ה וא"כ שם עיר של הגריי' כגון פעשט אין צריך כלל אלא שצריכי' אנו לחוש עתה לדברי רמ"א כנ"ל בשם ספר גט פשוט אבל עכ"פ שם לטין אין להזכירו:
ראה זה מצאתי בסוף ס' שמות מייתי כמה ערי הגר אובין גראן וואצין ווארדיין דובריץ שנראה שהוא דאברצין ועוד כמה מקומות ובתוכם מתא פאשטא ונראה מהענין שנתכוון על פעסט ושמקדמת דנא זה שמה אשר נקרא ונכתוב בספר כריתות פאשטא וא"כ אעפ"י שנעקר זה השם לגמרי מ"מ דומה לסינים וצובא שבתשו' בית יוסף להלכות גטין סי' א' ולקוסטאנדינא אעפ"י שנעקר זה השם ונקרא סטאמבלא מ"מ בגטין כותבי' שם הראשון מ"מ כבר ביארו האחרונים דהיינו אם היהודים עדיין נשארי' שם מזמן הראשון והי' כותבין תמיד שטרות וגטין בשם הראשון לא נעקר זה השם עיי' במכתב אלי' ובס' גט פשוט סי' קכ"ח ס"ק כ"ו ד"ה וראיתי בתשו' מר"ן וכו' אבל הכא שמקרוב נתיישבה קהל פעסט ואז כבר נעקר זה השם פאשטא בודאי אין לחוש לו כמ"ש ב"י בתשובתו על טברי' שנתיישבה מקרוב ע"ש ואיידי דאיירי נפלאתי על הגאונים מהו' גבריאל ומהרמא"ש ח"א סי' י"ט וסי' כ' דמייתי מנחל אשכול ומסלע המחלקות ודומיהן להוכיח מזה אי שם השני עיקור או שם הראשון עיקור קורא אני על הגאונים אם לא אעלה את ירושלים וגו' הרי ירושלים הי' שמה שלם מלכי צדק מלך שלם ואברהם קרא לה שם חדש ויקרא שם המקום ההוא יראה ואח"כ נצטרפו ב' שמות והקדים השני וקראו ירושלם ירא שלם כמבואר במדרש וכן כתובה בקנות לט"ב תחלתה ציון ידידות ידידי וכו' על שם שני כהני' היינו מלכי צדק אברהם אבל באמת אין מזה ראי' לכאן כלל היכי שלצרפו שני השמות ונעשו שם א' והכא מיירי שהשמות נפרדים לגמרי ואין ענין לכאן מ"מ בהא סלקינן למכתב פעסט דמתקריא פעשט ותל"מ:
וע"ד שם הנהר הנה בסוף ס' שמות רמי אהדדי דבאובין כותבי' על נהר דונאו בוי"ו לבסוף ובבילוגראד כותבי דונאי ביו"ד לבסוף ושניהם נהר אחד והעלה לבסוף דזה תלוי בחילוף לשון אנשי המדינה ואיננו מתפייס בתי' זה מפני שכאן כותבי' דונאו דמתקרי דונאיי וידוע שאין אנשי ארצנו מצורפי' מאנשי אובין ומאנשי בילוגראדו שימצאו פה יש קורות דונאו ויש דונאי עכנלע"ד דלא אירע זה ע"י שינוי מקומות אלא ע"י שינוי זמני' כידוע שהלשון מתחלף בזמן זולת זמן וכבר כתבנו למעלה בשם תשו' ב"י דבמקום שהורגלו בגטין והורגלו לכתוב סינים וציבה אע"ג שבאורך הימים נשתנה שם העיר וה"ה הנהר מ"מ לא ישתנה כתיבת הגט מאשר הורגלו עד עתה והשתא נימא דבזמן מן הזמנים הי' נקרא דונאו ונשתנה ונקראת דונאיי ותחלת סידור הגט באובין הי' כשהי' נקרא דונאו והוקבע כן לעולם ובבילוגראדו הוחל לקרוא בשם דונאי והוקבע כן ופה בעירנו התחילו לסדר גטין בזמן שהי' רובם קורם דונאו ובמיעוטא דונאי כנ"ל ביישוב הדברים על נכון בעז"ה ומהתימה בסדר שמות של ב"ש העתיק המקומות מס' שמות הנ"ל ובבודין ובילוגראדו נדפס שם נהר דונאי ביו"ד לבסוף בין באובן בין בבילוגראד אולי משגה הוא:
והן עכשיו לדעתי לא ימצא במדינה שום אדם שיקרא בשם דונאו או דונאי וא"כ כשמחחיל עתה לכתוב גט בפעסט הי' לו לכתוב שם המורגל היום בפי כל מ"מ נ"ל כיון דכל מה שאנו כותבי' שם נהר הוא רק משום לעז ב' שוירי וכיון דכבר מפורסים ע"י ס' ש"ע דדונאי אצל אובן נכתב בגט בשם דונאי ואובן ופעסט סמוכין ונראי' וממש הכל חד אצל אנשי העולם א"כ אם יכתוב בפעסט שם אחר לנהר יאמרו זה אינו אותה פעסט השתא מה במרחק רב מאובן לבילוגראד נתקשו בשינוי השם כנ"ל מכ"ש בסמוך כ"כ ולאו כולי עלמא דינא גמירי' ע"כ טוב יותר לכתוב בשם דונאי כמ"ש באובן ולא יקשה זה לשום אדם ולומר זה פעסט אחר הוא מטעם הנ"ל שהרי יראו בש"ע שבאובן כתבי' כן בגט וה"ה בפעסט דבת בוקתא היא ועיי' בנב"י ח"א סס"י פ"ו:
ומ"ש מעלתו שלא להזכיר מעינות חמי' הואיל וכבר נתבטלו ונתערבו בדונאי טרם הגיע לעיר יפה כ' ופשוט הוא אבל אי לא הי' מתערבי' הי' צל"ע אע"ג דאינם מגיעים לעיר ועיקורם בתוך עיר אובן מ"מ משמע לי קצת מש"ס פ"ק דמגילה דקאמר מחמתן לטברי' מיל ע"ש ב' ע"ב ופשוט דנקרא חמתן ע"ש חמי' וע"כ לא פליגי שם ו' ע"א אלא בחמת דכתיב בקרא אי חמי טברי' או חמי גבר אבל חמתן דש"ס בודאי על שם מעינות חמי' נקרא והנה המעינות חמי' המה רחוקים מהלך מיל מטברי' ואפ"ה נקרא חמי טברי' ואולי י"ל התם בחמת לא הי' עיר ובנין רק המרחצאות של טברי' ובטלה לגבי' משא"כ הכא שהמים חמי' המה בעיר אובן לא יקראו על שם פעסט כלל וצ"ע למעשה מ"מ הכא שכבר נתבטלו ונתערבו טרם הגיעו אל העיר אין ספק שלא יזכרו ולא יפקדו:
ומ"ש להזכיר מי בארות כיון שכל סיפוקי עיר לאכילה ושתי' הוא מהם וגם לכביסת כלי פשתן הגסים אך לא לכביסת כלים הדקים החשובים נ"ל דעיקור ספוק כביסה הוא לכלי פשתן הגסים השוים לכל נפש ולא לחשובים שאפשר לאדם לעמוד זולתם אפי' רוב אנשי העיר שרים ונכבדים מ"מ כיון דכביסה נפקא לן בנדרים פ' ע"א מקרא ולכל חיותם שהוא חיי נפש:
וע"ש בלשון ר"ן פ' ע"ב ד"ה ורמי וכו' ועוד אפי' אם תמצי לומר וכו' ע"ש משמע דרבנן נמי מודה א"כ תינח כביסת בגדים שא"א זולתם דבהני תלי' חיי נפש אבל הדקים החשובים ולבושי פוליטיקון אינה בכלל חיותם ומה שתמה מעלתו שבאובן אין כותבי' במי בארות אולי בשעת התחלת סדור הגט שם עדיין לא הורגלו במי בארות כי הפלומבן הוא המצאה מחודש בזמן קרוב לדורותינו א"נ הוה ס"ל כדעת ר"י מפריש שבהגה' מרדכי דגטין סי' תס"ז וע"ש מ"מ הנלע"ד לכתוב פעסט דמתקר' פעשט מתא דיתבא על נהר דונאי (כמ"ש באובן) ועל מי בארות [ועיין לעיל סי' י"ג עוד מזה] וה' יצילנו משגיאות ויראנו מתורתו נפלאות כ"ד א"נ לנצח. פ"ב נגהי ליום עש"ק י"ט שבט תקפ"ל. משהק"ס מפפד"מ:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |