שו"ת חתם סופר/ד/קיז
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שלמא רבא וצפרא טבא לי"נ הרב המופלג הדיין המצוין כבוד מה' מרדכי טאסק נ"י רב"ד דפה ק"ק יע"א:
ע"ד מי שקורין אותו לתורה יהושע בשי"ן שורקית וחותם עצמו יהושיע ביו"ד חירקית איך לכתוב בגט כאשר נדברנו יחד אתמול לכתוב לכתחילה רק שם יהושע בלי יו"ד ולקרות בגט בשין שורקית כאשר עולה לתורה ואין להשגיח על חתימתנו בשיבוש וטעות כמ"ש ב"ש בסידור שמות יהושע במי שחותם עצמו יאושע שדרך בני אדם לשבש האותי' שהרי לא נמצא כן שם בשום מקום כן ה"נ שם יהושיע ביוד לא נמצא בשום מקו' אינו אלא שיבוש וסברא זו כ' מהרי"ק בשורש פ"ו במי ששמו אלי' ונקרא בפי כל בי"ל דכיון דכולי עלמא יודעין שאין זה שם שעולין בו לתורה וכל מי שנקרא כן יש לו שם אחר שעולה בו לתורה ליכא למיחש ללעז וה"נ כן ואע"ג דהתם אינו מכשיר לכתחילה אלא יכתוב שניהם התם טעמא אחריני איכא משום דס"ל למהרי"ק דשם זה דבי"ל אינו יוצא מאלי' וה"ל מוחזק בשני שמות ולדעת התוס' יש לכתוב שניהם לכתחלה ועכ"פ בדיעבד ליכא לעז לומר שזה אחר הוא כיון שכולי עלמא יודעין דשם בי"ל אינו עיקר ע"ש ומביאו ב"י בקיצור בסי' קכ"ט ע"ש אבל הכא דברור לנו דאין אדם נקרא בשם שאינו נמצא במקרא ובגמרא או בשום ספר א"כ זה יהושיע אינו אלא משתבש משם יהושיע דקרא וש"ס לכן אפי' לכתחילה אינו צריך לכתוב אלא שם שעולה בו לתורה שהוא שמו המובהק כמ"ש הרא"ש פ' השולח ואע"ג דהתם כ' הרא"ש שם שעולה בו לתורה או חותם עצמו הוא המובהק והכא עליתו לתורה וחתימתו סותרין מ"מ י"ל דחתימתו חניכתו ועליתו לתורה הוא המובהק שהרי נקיי הדעת שבירושלים הי' חותמין בחניכתו וא"כ הרי הוא כא' מהם ועליתו לתורה הוא המובהק שלעולם לא מצינו מי שעולה לתורה בחניכה וכיון שכן הוא י"ל כ"ע מודים שם המובהק כותבים בגט לכתחילה דאפי' לדעת הרב"י שברמב"ם דבחניכתו אינו כשר אלח בדיעבד מודה דבשמו המובהק כשר לכתחילה ומכ"ש להסכמת בית שמואל רס"י קכ"ט דגם לרמב"ם חניכתו כשר אפי' לכתחלה מכ"ש שם המובהק וכל זה אי הי' חתימתו חניכה וק"ו הכא שאינו אלא שיבוש לשון ולעז ליכא כיון דכ"ע יודעין א"כ פשוט דאפי' לכתחילה כותבין כן בגט:
ולא דמי לחזקי' ואלי' שאם ידוע חתימתו ושינה פסול התם איכא תרי אלי' במקרא וכן תרי חזקי' אעפ"י שמן הסתם הולכין אחר רוב אלי' וחזקי' שבש"ס מ"מ הכא שיודעין חתימתו אין לומר שהוא חניכה מאידך דאין שם זה חניכה לאידך אלא הוא שם מובהק ונתברר שזה חותם עצמו על שם המיעוט וה"ל אינך שינוי וכן נמי זנוויל וזנביל שהם ב' שמות של לעז משונים זה מזה במבטא ואין א' כינוי לחברו משו"ה הולכין אחר חתימתו ונראה דאפי' להט"ז דמחמיר בשם גדליא כשחותם עצמו באל"ף וכ' בגט בה"י דפסול אעפ"י שלא נמצא כן וגם אין שינוי במבטא ולט"ז אה"נ דפסול בחותם עצמו יאושע וכתבו יהושע מ"מ בנידון דידן יכשיר אפי' לכתחלה דהתם י"ל דקפדי בני משפחה וקבעו להא שם זה באל"ף במקום ה"י מפני כבוד השם הקדוש שלא לכתוב גדלי' בה"י או יהושע מפני אותיות השם הקדוש ולא להיות אפי' כינוי וחניכה שלא יבוא שום מכשול על ידם שיושלך באשפה כמו שמצינו בש"ס דעשו י"ט מגילת תענית דבטילת אדכרתא מן שטרי' תהי' כותבין כהן לאל עליון ובטלום משום מחר פורע זה חובו ונמצא שם הקדוש מוטל באשפה אף ע"ג דקפידא דגדלי' מוטל באשפה אינו דומה להתם שהוא שם שלם אל עליון ונכתב על שמו ית' משא"כ גדלי' ויהושע מ"מ כיון שהם מתחסדים ומקפידים טפי הולכין אחר חתימתם זה נ"ל דעת הט"ז ונ"ל נהי דכתב הב"ש כמה פעמים שחלקו עליו האחרונים וס"ל שאין משגיחין בחתימתו כמ"ש בשם גדלי' ובשם יאודה ומתתי' ע"ש מ"מ בשם יאודה מודה להט"ז משו' דאיכא התם קפידא טפי מפני שהוא כולו שמו של הקב"ה כדאמרי' בסוטה ואמרי' בגיטין דאיכא דכותב יהודה וטועה ואינו כותב דל"ת הרי השם ככתבו נמצא דשפיר דמי למיקפד שלא למחתם יהודה כ"א יאודה וע"כ החמיר הב"ש ביאודה טפי מביאושע ומיושב סתירת הב"ש ומ"מ דוקא בהני דאיכא למימר בכיון הקפיד אבל בנידון דידן שאין שם זה נמצא כלל וגם לא שייך לומר שהקפידו לשנות שם יהושע דקרא והחותם עצמו עומד לפנינו ואינו יודע שום טעם וסברא אין לנו לומר אלא או שנשתבש או שהוא כינוי וחניכה לשם הקודש שקוראין וכיון שכולי עלמא יודעין כן ליכא לעז וכותבין כן לכתחלה:
ועוד נ"ל פשוט שהוא קצת שם דנערות וקיצר השם שהשורק קשה במבטא לקמץ השפתים וקורין יושיע בחירק ועי"ז חתם כן ואע"ג דהוה קצת שינוי במבטא כותבין כן לכתחילה כמו יצחק חקין וכמ"ש מהרש"ל ביש"ש פ"ג דגיטין סי' כ"ו אשר ז"ל יפה פסק גבי מירוש שאינה כל כך הברה א' עם מרים ואף שיצחק חקין ג"כ אינו הברה א' מ"מ כשכותבין יצחק לחוד אין כאן דמיון לעז שיאמרו זה שמו חקין ואיש אחר הוא שהרי כל חקין הי' קורי' לס"ת יצחק ואפשר כך הי' חותמין בשטרו' אבל גבי אשה שאינה עולה לס"ת וחותמת בשטרות לא נוכל לידע ברור שכל שם מירוש בא ממרים ע"כ חוששין שמא שם אחר הוא לגמרי אבל שערכו ושערלין הברתה קרובה לשרה טפי וגם קרוב הוא בפי כל וכו' יע"ש עוד באריכות ובנידון דידן יהושיע דומה לשערכי ושערלין שאפי' באשה כשירה מכ"ש באיש שעולה לתורה בשם יהושע ואע"ג דהוא ז"ל כ' עולה לתורה וגם חותם עצמו בשטרות בשם יצחק והכא החתימה והעלי' סותרי' כבר כתבתי לעיל דיש לתלות הטעות או החניכה בחתימה ושם המובהק בעלי' לתורה בוודאי איכא גוני דאין להעמיד דין על הקוראים לתורה כגון אלי' ואלי' שהם משנים כפי רצונם ולאו כולי עלמא דינא גמירי וכיון דאיכא הכא ואיכא הכא אין לסמוך על חזן הכנסת שקרא לזה בשם זה ומי ציוה לו ואת מי שאל אבל בשם זה שאין אנו סומכין על שליח צבור ידוע שקרא לאיש הזה אלא כל הנקראים לתורה במדינתינו לא נעדר א' מהם שאין קוראים לו לתורה ליהושע בשורק כיון שלא נמצא שם אחר בתנ"ך וש"ס ופוסקים בזה וודאי עליתו לתורה עיקור לחתימתו או שיבוש או חניכה או קיצור השם וע"כ לע"ד אין ספק לכתוב לכתחלה בגט יהושע ולקרותו בשורק ומי שחותמו אמת יורנו דרך אמת הכ"ד הבעה"ח פק"ק פ"ב כאור בקר ליום ד' ער"ח שבט הקע"ה לפ"ק. משה"ק סופר מפפד"מ:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |