שו"ת חתם סופר/ד/מד
שו"ת חתם סופר 
ד מד
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שלום רב לי"נ הרב החרוץ המופלג דיין מצוין כבוד מהו' נפתלי ני':
נועם מכתבו הגיעני ויען ראיתי מתוך תשובתי זאת נמצא עוד זכות להעלובה תי' ע"כ מהרתי להשיב ואעבור פרשתא דא ואתניי' הנה רבינו פרץ הנהיג שלא לעשות שליח קבלה בלי דחק משום דקשה לקיים החתימו' בב"ד שבין מקום האשה להאיש והב"ח בתשובה התיר למי שעתים חלים ועיתים שוטה הואיל ואינו יכול לגרש ע"י שליח הולכה כי חיישינן שמא בשעת מסירת השליח להאשה יהי' הבעל שוטה במקומו אשר הוא שם ע"כ התיר הב"ח שתעשה היא שליח קבלה והמציא אופן שלא נצטרך לקיים חתימות כגון שהעדים ילכו עם השליח או שהיא תמנה השליח בפני הב"ד שיהי' הבעל שם בשעת נתינה ועל זה פקפקתי אני איך תעשה שליח קבלה שמא הי' שוטה באותה שעה ולפי תוס' בנזיר י"ב ע"א א"א שתמנה שליח אלא במה שראוי עתה לעשות ופסקו כן כל הראשונים בהלכות חלה התרומות והרא"ש והמרדכי והטור ובתשובה אחרת דחיתי פירושו של מהרי"ט וכדמוכח מכל הראשונים הנ"ל ובמילין דכדי וסברת הפרס לא נעקור הלכוה קבועות ונתיר א"א לעלמא וא"כ כי היכי דבשליח הולכה חיישי' שמא יהי' שוטה בשעת נתינה ה"נ בשעת מינוי שליח קבלה ניחוש לכך ואי משום גילוי דעתה דניחא לה ה"ל זכותה וזכי' לאדם שלא בפניו זה לא שייך הכא דקיי"ל חוב הוא לה ואפי' צווחת להתגרש כמבואר הכל בראיות ברורות בתשובתי בעזה"י אלא מ"מ לבסוף הסכמתי להתיר מטעם דהכא לא חיישי' שחזרה בה מדעתה הראשונה ועדיין אני מזכה במקומי ומסכים אני להתיר כנ"ל:
והנה מעלתו כ' לפמ"ש נב"י מהדורא קמא סי' צ"א שתוכל לעשות ש"ק כל מי שיצוה הרב שם במקום המומר ה"נ הכא תכתוב היא למקום הבעל שבשעת חלימתו יעשה הם שמה שליח והוא יהי' שליח קבלה שמה דבריו תמוהים ובחפזו כתב כן כי מי יקיים חתימתה שם הלא מפני זה ברח רבנו פרץ מעשות שליח קבלה ועובדא דנב"י אפשר ששלחה ב' עדים לשם שאמרו כן בשמה או דחתימת ידי הגאון וב"ד הי' נודעי' לב"ד שבמקום המומר ולא הי' צריכי' לשום קיום משא"כ בנידון דידן שעל זה אנחנו דנין הואיל וקשה לקיים החתימות מב"ד לב"ד כמבואר בדברי רבנו פרץ:
ותו דהגאון נב"י ז"ל מיירי מאשת מומר דזכות הוא לה ולחומרא בעלמא דכך המנהג שהמומר מזכה להגט ע"י שליח אפי' לא מינתה שליח כלל והגאון המציא להחמיר היכי דאפשר תעשה היא השליח כמבואר בסוף תשובתו ובכל זאת אנו מסופקים אם הוא זכות גמור ע"כ אח"כ חוזר המומר ונותן הגט שנית ועושה אותו שליח להולכה ובשליח הולכה לחוד נמי לא סגי שמא יבטל מומר השליחות ע"כ אנו עושי' ע"י זכי' וסמכינן אהפוסקים דזכות הוא לה במומר ולפי אותה הסברא כ' הגאון חומרא דילי' משא"כ הא לן דאמרי' בהדי' אפי' אשתו של מוכה שחין וצוחת להתגרש מ"מ חיישי' שחזרה מדעתה כי חוב הוא לה א"כ איך נסמוך כשתכתוב למקום הבעל שיעשו שליח קבלה עבורה ניחוש אדהכי והכי חזרה בה ע"כ איני רואה מקום לדברים הללו:
עוד כ' מעלתו לשפוך סוללה אהב"ח ודעימי' החוששי' בעתים חלים שלא יעשה שליח הולכה דחיישי' שמא בשעת נתינת להאשה נשתטה הבעל דלהפוסקים דמן התורה לא בעי' שיהי' שפוי בעת נתינה רק מדרבנן (כוונת מעלתו דעת הרמב"ם להב"ש סי' קכ"א סס"ק ג') אמאי ניחוש להכי מ"ש מנדה למ"ד וסתות דרבנן דהבאי' מן הדרך נשיהם להם בחזקת טהרה ולא חיישי' שנטמאו בנתיים אנו דבריו ותמוהים המה חדא התם נמי משום אימר טבלה והוי ס"ס כמבואר בש"ס פ' כל היד ובש"ע י"ד סי' קפ"ד סעי' י"א וזה לא שייך הכא ותו התם חזקה דוסתות דרבנן ומן התורה אוקמי אחזקת טהרה ואע"ג דגוף איסור נדה דאוריי' מ"מ מן התורה אין כאן ס' כלל דאוקמי בחזקת טהרה ומדרבנן הוא דאיכא משום וסת משא"כ חלים ושוטה דווסתות דילי' הוא דאורייתא כשור המועד שהוא חזקה דאורי' וא"כ אפי' האיסור הוא דרבנן מ"מ ה"ל קרוב לודאי דרבנן כיון שמן התורה מוחזק שחוזר לשטיותו. והחילוק שבין וסת נדה לוסת שור המועד הוא מבואר דוסתו' של נשים עשוי להשתנות כל זמן שמזקינין וע"י שינוי עתים ואויר ואפי' ע"י מאכלים ומשקים ע"כ אין וסתן מוחזק מן התורה אפי' בכמה פעמים משא"כ שור המועד וכל דדמי לי' ויעיי' מג"א סי' קי"ד סקי"ג:
מ"ש עוד וז"ל אנכי הדל לא אוכל לשער הך חזקה אטו מי שיחלה ג"פ וכו' מעולם לא יכול לעשות שליח ונימא שמא עתה החזיר עליו חליו וכו' עכ"ל הנה המשל הזה לא הבנתי דהרי חולה יכול לעשות שליח אם הוא שפוי בדעתו אבל בגוף הדין ידע מעלתו כי כל עתים חלים עתים שוטה היינו שוסתו כך בלי שום סבה מתרפא בלי סבה וחוזר ומשתטה בלי סבה אבל אם על ידי סבה משתטה אפי' סבה ידוע לא ניחוש כמו וסת דקפיצו' דנימא אימר לא קפצה ולא ראתה ואם השוטה הזה שאנו דנין עליו הוא בלי שום סבה אין מקום למשל ונמשל שלו אך אם אדם נשתגע ונתרפא ע"י עסק רפואו' ואח"כ ע"י סבה אחרת נשתגע וחזר ונתרפא ע"י רופא וכן אפי' כמה פעמיה פשוט כשהוא חלים הרי הוא כחלים לכל דבריו ולא חיישי' לשום דבר ואפי' שליח הולכה יכול לעשות ומכ"ש שהיא תוכל לעשו' שליח קבלה ולשלחו בשני עדים למקום הבעל ולא ניחוש לשום דבר ואם ההוא גברא דעסקי בי' כך הוא לחנם התלבטנו בו כי הדין פשוט וברור:
ומ"ש מעלתו דלשמא ישתטה חיישי' שמא נשתטה לא חיישי' דבר זה צריך לפנים דהנה בש"ס פ' כל הגט אמרינן שמא מת לא חיישינן אפי מדרבנן לא ניחוש וכן בתוס' קידושי' מ"ה ע"ב פלוגתת ר"מ מיוני עם ר"ת מבואר דשמא כבר נתקדשה לא אמרינן אפי' חששא דרבנן ליכא ואמנם הגאון נב"י יצא לדון בדבר חדש דאפי' למ"ד וסתות דרבנן סמוך לוסתה דאורי' דשמא תראה חיישי' שמא ראתה לא חיישי' והיינו מדאורי' אבל מדרבנן מיהו חיישי' ואסור לבוא עליה בלא בדיקה אא"כ איכא ס"ס אימר טבלה כנ"ל. נמצא גם לדבריו איכא עכ"פ וסתות דרבנן אע"ג דיש לדחות כיון דאיכא לברורי ע"י בדיקה צריך בירור מ"מ עדיין תקשי למ"ד וסתות דאוריי' מאי איכא למימר דאם לא בדקה ברגע הוסת שוב אפי' בדיקה לא מהני ואמאי לא נימא שמא ראתה לא חיישי' והר"ן בתשובה סי' ע"ג ומייתי לי' ב"י בי"ד סי' ר"א ויע"ש בש"ך ס"ק קל"ה ומשמע אפי' מדאורי' חיישי' שמא כבר נתחסר. ואמנם החילוק מבואר בין מקוה להא דכבר קדשה אביו דמקוה מיירי דאיכא חזקה דאורי' שדרכה להתחסר וחיישי' מן התורה שמא כבר נתחסרה משא"כ בקידושי קטנה אין כאן שום חזקה שיקדשה האב רק חששא בעלמא ע"כ שמא קדשה לא אמריני' כלל ובוסתות אי חזקת וסת חזקה דאורי היא הרי דומה למקוה ואי מדרבנן א"כ מן התורה דמי' לקידושי' ומדרבנן דמי' למקוה וכל זה ברור ואמנם בכל זאת אני אומר שדמיונים הנ"ל אינם בדומה ממש לשמא מת דהתם עוקר חזקת חי לגמרי שאם מת לא יחי' עוד לעולם נמצא עוקר חזקת חי לגמרי וזה לא אמריני' ואפשר דהא דקדשה אבי' דומה לו דאם קדשה אבי' עוקר חזקת פנוי' לגמרי דאלמנות וגירושי' לא שכיחא משא"כ וסת שכך דרכה לראות ולחזור לטהרתה ויעיי' תוס' ומהרש"א גיטין ב' ע"ב ד"ה ע"א וכו'. ולפ"ז בשמא נשתטית דאיכא תרווייהו דחזקתו דאורי' כשור המועד שדרכו להשתטות ועוד אינו עוקרי' חזקת חלימתו לגמרי כי אדרבא כך דרכו שוטה וחלים הא למה זה דומה למי שהניח אדם ישן נאמר לעולם הרי הוא בחזקת ישן וכבר הקיץ לא אמרי' בתמי' או בהיפך הלא כך דרכן של בני אדם ישן וניעור ישן וניעור וה"נ דכוותי' ותל"מ:
מ"ש מעלתו עוד אי ס"ד שלא יכול לעשות אלא מטעם זכי' לאדם א"כ איך יכול להתנות תנאי בדבר שא"א ע"י שליח בחפזו כ' הא זכי אינו אלא מטעם שליחות ויעיי' תוס' כתובת י"א ע"א ואין להאריך עוד יותר והי' זה שלום כנפשו היפה ונפש א"נ: פ"ב נגהי ליום ג' י"ח א"ר תקע"ח לפ"ק.
משה"ק סופר מפפד"מ:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |