שו"ת חתם סופר/ד/כ
שו"ת חתם סופר 
ד כ
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שלום וכ"ט לידידי תלמידי הרב המופלג הותיק כש"ת מו"ה אליעזר סג"ל נ"י הורווויץ יושב בשבת תחכמוני לעדת ה' במקהלות ווין הבירה:
נפשו היפה בשאלתו ע"ד אשר לפנים בישראל שם עריסתו שמואל הירץ וכן חתם עצמו באגרותי' ושטרותי' לעולם אך בעלייתו לתורה וכן בפי כל העולם לא נקרא רק בשם שמואל לחוד ועתה בא לגרש אשתו הישראלית עפ"י פקודת השררה איך יכתוב בגט והנה הט"ז כ' בשם לאזר וחתם עצמו אלעזר בטעות וז"ל לא אזלינן בתר טעותו בחתימה אלא בתר הבירור דקריאות ס"ת ובין הבריות היא עיקור וחתימה אינו בכלל קריאה למכתב בשביל זה דמתקרי' עכ"ל:
והגאון מוהר"ז מרגליות ז"ל בטיב גיטין אות א' מסתפק בכוונתו דאפשר דלא צריך למכתב בשביל זה דמתקרי' או אפשר דלא יתכן לכתוב דמתקרי' שהרי לא נקרא אלא חותם עצמו וזה אינינו קריאה ואם כותב דמתקרי' כותב שקר ואינינו אותו המגרש ושם באות א' ס"ק ל"ה כ' בדרך אפשר דלא אמרו ט"ז אלא בחותם בטעות אבל עכ"פ נקרא בשם עריסה כך צריך לכתוב דמתקרי' ושוב בסמ"ק משמע מלשונו שהחליט כן ומשמע שם הסכמתו ג' דינים יש אי בטעות חתם כך אין לכתוב דמתקרי' דלא מקרי כך וקפידא איכא בדבר ואז שם עריסתו הי' כך צריך לכתוב דמתקרי' כיון שחותם כן עכ"פ שכ"ע אינם קורי' ולא עולה לס"ת בשם זה ואי גם מעריסה לא נקרא א"כ חתם עצמו כן בכוונה ולא בטעות יש ליתן ב' גיטין זה העולה מכוונת המ"ק שם אך בסוף הספר בכללי' בסעיף כ' דף ל"ג ע"א כ' בסוף הס"ק בין ב' חצאי עגולים וז"ל וכותבי' ע"ש החתימה דמתקרי' בכה"ג שיש שקורי' אותו ג"כ כמו שכותב ואם אין קוראי' אותו כלל בשם זה שהוא חותם רק ששם העריסה הי' כן עמ"ש שם סמ"ק הנ"ל אם כותבי' בשביל שנקרא בעריסה וחותם דמתקרי' כיון שבקריאה נשתקע עכ"ל והנה תברא לגזיזי' והדר בי' ממ"ש דהרי גם בלא נקרא כלל נמי כ' שם שכותב דמתקרי' וצ"ע. ונראה דהי' רפיא ביד הגאון ז"ל וצ"ע לשונו שכ' בשמות עיירות סוף ס"ק וי"ו ועיי"ש כאלו ברור לו דאזלינן בתר חתימתו אפי' נשתקע שמו לגמרי ע"ש:
ואמנם בעיקור דברי הט"ז צל"ע מאי דפשטא לי' על כתיבתו וחתימתו בשטרות לא שייך לשון קריאה ואמאי לא כל הקורא האגרת והשטרות והמכתבים שבינו לבין חברו קורא אני פלוני בן פלוני ולמה לא שייך על זה דמתקרי' הלא כל תורה שבכתב נקרא בלשונינו מקרא ויש אם למקרא שקוראים מה שנכתב לפנינו ולפעמים יש קרינן ולא כתבינן או בהיפוך והמקרא נגד המסורות כגון שבועים שבעים ריש סנהדרין זהו רק מקרא ולא נכתב אבל עכ"פ כל התורה נקרא מקראות על שם כך והכי נמי כל הקורא כתבי' קורא שמו כנ"ל ואמאי לא יוצדק לשון דמתקרי' על חתימתו ע"כ נראה לפע"ד דהט"ז לא קאמר אלא שאין צורך למכתב דמתקרי' וקאי אעיקור הדין דנובע מש"ס דגיטין ל"ד ע"ב ההוא דהוה קרו לי' מרים ופורתא שרה וכו' ומשמע התם שלא הצריכו תקנה אלא דהוה קרו לה ולא שייך קרו לה אלא שקוראי' לו ובא אבל לא שקוראי' לו מתוך הכתב אשר נכתב ונחתם ולא מצינו שהצריכו חז"ל לחוש לאותו השם דלא מצינו אלא דקרו לה זהו נראה בדעת הט"ז אבל אם כתבו אינו מפסיד ויתפרש דמתקרי' מתוך הכתב ומקרא מלא דבר הכתוב ויהי כקרוא המלך את הספר:
והיות כי גם הגאון מהר"ז ז"ל נסתפק בכוונת הט"ז לא שבקינן ספיקתו מפני וודאי שלנו ונהי דאלו לא נקרא בשם העריסה כלל לא אחליט מ"מ בנקרא עכ"פ בשם עריסתו כך שמשמע מדברי הגאון הנ"ל לכתוב דמתקרי' ולא ליתן ב' גיטין לא אחוש למאי דלא משמע בכללים שלו ובפרט בגט מומר שקשה להשתדל ב' גיטין ע"כ יכתוב שמואל דמתקרי' שמואל הירץ. וצריך לכתוב גם וכל שום וחניכא בגט מומר ושם אבי האשה אין ספק לכתוב יהושע הכהן המכונה העשיל וזה פשוט:
ושם העיר יעיין בטיב גיטין בשמות העיירות ס"ק ל"א ולעיל מיני' ססק"ד וזכות אבותי' יעמדו לו להנחהו במעגלי צדק כנפשו ונפש א"נ לנצח: פ"ב נגהי ליום עש"ק כ"ג מרחשון תק"ף לפ"ק:
משה"ק סופר מפפד"מ:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |