שו"ת חתם סופר/ג/קכב
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
רב שלומים מגבהי מרומים לה"ה הרב המופלא עושה פלא הדיין המצוין בהלכה כש"ת מהו' שמואל נ"י דיין דק"ק נייאזאטץ יע"א:
תמול הגיעני יקרת מכתבו שאלת חכם חצי תשובה כי מאוד קרא תמה תמה על המנהג שנוהגי' שם בגלילות ההמה שכבר אירע כמה פעמי' במי שנשא בתולה ונדחית בעילה ראשונה ע"י אונס חולי או פריסת נדה והיתה דחוי' עד אחר כמה שבועות ובהגיע תור נערה ברכו ז' ברכות ושהשמחה במעונו בליל בעילת מצוה אע"ג שהי' אחר ז' ימי משתה והם אמרו שמנהג אבותיהם בידיהם ומעלתו קרא תגר והאריך למעניתו וכל יקר ראתה עינו וגם בעיני יפלא וראוי לבטל המנהג כי קרוב הדבר שברכתם לבטלה:
מ"מ אמרתי מנהג ישראל תורה הוא ומסתמא הורה להם ת"ח אחד כך ובינותי בספרים והנה הרוקח סי' שנ"ד כ' וז"ל שמעתי מרבינו ביום שני אחר נישואי' רגילי' לאכול דגים ושאלתי אם אָ|בל יכול לאכול עמהם והשיב כשמפסיק מלאמור השמחה במעונו שוב אינה נקראת סעודת שמחה אעפ"י שאסור בכל סעודת מריעות מ"מ הכא כיון דהוי רגילי' עד השתא למימר שהשמחה במעונו והשתא לא אמרו לא מיקרי סעודת שמחה עכ"ל והרמ"א קיצר לשונו בי"ד סי' שצ"א והט"ז שם ס"ק ה' לא ראה בפנים ברוקח וכ' מה שכתב:
וע"ז מייתי ש"ך דברי ב"ח ממנהג קראקא שאחר בעילת מצוה פוסקי' מלומר שהשמחה במעונו ואשר ברא והרב ב"ש סי' ס"ב ס"ק ז' השיג על הב"ח והש"ך דהא מדינא דהש"ס בתולה נבעלת ליל ה' ומברכין כל ז' וראיתי קדוש א' מדבר ה"ה הגאון בית מאיר שכ' והב"ש לא הקשה ארוקח דלא הזכיר רק שהשמחה במעונו פוסקי' מלומר והטעם משום דהשתא בעו"ה ערבה כל שמחה וכמו שכ' סוף הסימן שבזה"ז אין מברכי' שהשמחה במעונו כל יב"ח מטעם זה א"כ בימי הרוקח לא ברכו רק יומא קמא דאמרי' במ"ק עיקר שמחה חד יומא אבל הב"ח הוסיף שלא לברך גם אשר ברא ע"ז השיג ב"ש אלו דברי הגאון זצ"ל ואני אומר אין זה כדי להשיג דכיון דטעמא משום ערבה שמחה בעו"ה א"כ פשיטא דלאו דוקא שהשמחה במעונו אמר הרוקח שאין מברכי' אלא מכ"ש אשר ברא ששון ושמחה גילה רינה דיצה וחדוה והשתא שהשמחה במעונו דקאי אמעונו של הקב"ה אמרי' דערבה שמחה ק"ו בן בנו של ק"ו שאין לברך על שמחה שלנו וגם כל ז' ברכות מכיון שבטלה השמחה בטלה הברכה כמ"ש הר"ן פ"ק דכתובות למסקנא דלא נפישי ימי ברכה מימי שמחה ובאמת מנהג זה עדיין נהוג בארץ אשכנז ומימי לא שמענו ולא ראינו בפפ"דמיין שברכו מיום שני ואילך שום ברכה רק פעם א' ברכו בסעודת שבת ז' ברכות עפ"י הוראת גדול א' ולעז עליו כל המדינה ונ"ל דאותו גדול נמי לא אמרו אלא בשבת דלא שייך ערבה שמחה דאין להזכיר חורבן בהמ"ק בשבת אבל בחול מודה:
אלא שטעם זה אינו מספיק לי אי מטעם ערבה שמחה באנו לעקור ז' ימי משתה א"כ לילה ראשונה נמי לא לימא ומאי דמייתי מפ"ק דמ"ק עיקר שמחה חד יומא הוא עזר כנגדו דהתם קאי דאף ע"ג דאין נושאי' נשים במועד מ"מ ערב הרגל מותר לישא משום דעיקר שמחה רק חד יומא פי' ויהי' כל השמחה ערב הרגל ולא בליל י"ט כלל וכמ"ש מג"א בסי' תקמ"ז סעי' ד' דאין עושין שמחה אלא ערב הרגל ביום הנישואי' ועלה קאי הש"ס אלא שמג"א אוסר מדעתי' דנפשי' לסעוד בלילה משום שנגררת אחר היום והא מנ"ל וגם בחידושיי תמהתי בלא"ה ע"ז דהא קיי"ל והיית אך שמח לרבות ליל י"ט אחרון ולא ליל יום א' וא"כ ליכא משום ושמחת בחגך ולא באשתך ולא משום עירוב שמחה בשמחה ואולי נהי דקרבן שמחה ליכא בליל א' של י"ט מ"מ שמחת בשר ויין איכא וכמדומה לי כבר דבר מזה בשאגת ארי' מ"מ ממקומו הוא מוכרע דעיקר שמחה חד יומא הוא הוא יום החופה ואין הלילה נגררת אחריו מנישואי אלמן ואלמנה ועי' ב"ש סימן ס"ב ס"ק ה' ומ"ש בתשו' ב"ח סימן קי"ט וא"כ הדרא קוש' לדוכתא מ"ש לילה מיום ב' ועוד דהרוקח תלה בבעילת מצוה וזה לא מצינו בש"ס:
והנלע"ד להוסיף על דברי הגאון בית מאיר ז"ל עפ"י מ"ש ר"ן פ"א דכתובות דמשו"ה הוסיפו ימי שמחה בבתולה טפי מאלמנה משום שצריכה פיתוי טפי מאלמנה ע"ש שהאריך והשתא י"ל דז' ימי משתה תקנת קדמוני' הוא ממרע"ה ואז הי' בועלי' על דם בתולי' ופרצת דחוקו' והי' צריכה פיתוי כל ז' ימים ואח"כ בימי אחרוני' דחכמי הש"ס דלא מסקו מפ' תינוקו' כדמסיק תעלא מבי כרבא מ"מ תקנת קדמוני' לא זזה ממקומה ובימי הרוקח אחר שבעו"ה ערבה כל שמחה בטלו ז' הימים שאינם נצרכי' והניחו לילה הראשונה שלפני בעילת מצוה שצריכה פיתוי עכ"פ באותה הלילה שהוא העיקר והנה מלשון הב"ח סי' שצ"א נראה דקראקא הוא דהי' מנהגם לבעול מיד בלילה הראשונה ולא בשארי מקומו' שז"ל שכבר בעלו בעילת מצוה בליל ב' כפי מנהגם עכ"ל משמע בשארי מקומות לא הי' זמן קבוע לבעילתם וא"כ דין הוא שיברכו גם בשאר הימי' כל זמן שצריכה פיתוי ומשו"ה לא מייתי רמ"א דברי רוקח בש"ע א"ע משו' דברוב העולם מברכי' כל ז' כיון שאין זמן קבוע לבעילת מצוה ובהל' אבילות הוצרך לכתוב באם יארע אבל במקום שאין מברכי' שהשמחה במעונו ביום ב' מותר לאכול שם ולפ"ז נפקא מיני' נמי לדרמ"א במקום שמברכי' כל ז' מ"מ בסעודה ראשונה שפוסקי' מלברך שהשמחה במעונו אם יהי' שם סעודה מותר לאבל לאכול שם כיון דעד עתה ברכו והשתא פסקו משום ערבה שמחה איכא הכירא לאבילות ומותר לאבל לאכול שם:
היות כן תינח אם נבעלת בלילה הראשונה שוב אינה צריכה שמחה ופיתוי או א"נ אירע מקרה ולא נבעלה אפי' כל ז' רק שמ"מ שמח עמה כל ז' כתקנת ש"ס וברך ברכה הראוי' לימי שמחה הרי כבר נתפתתה וכל שיעורי חכמי' כך הוא אבל אחר שנהגו כרוקח שלא לשמוח עמה רק חד יומא אם אירע לה מקרה בלתי טהור ונדחי' בעילת מצוה אפי' לאחר כמה שבועות מחויב לשמוח ולברך כתיקון חכמים משום פיתוי והרי לא הי' לה שום פיתוי דז' ימי משתה לא נהיגי ולדעתי מזה נשתרבב זה המנהג ואח"כ דעכשיו נהגו בגלילות אלו כב"ש שחולק אהב"ח ומברכי' כל ז' מ"מ מנהג אבותיהם הראשונים בידיהם:
אחרי כתבי כל זאת אמרתי לבקש לי חבר ומצאתי לי רב רבינו הגדול מורי הגאון בהפלא"ה בק"א לקידושי' סי' ס"ב שכ' ליישב הרוקח עפ"י המרדכי שכ' אחר בעילת מצוה פסקה חובת ביאה וכ' שלפ"ז בש"ס מיירי כשהיו בועלי' על דם בתולי' ודאמר רב אשי יומא קמא בריך כולהו מכאן ואילך וכו' אע"ג דנב אשי הי' אחר שפסקו לבעול על דם בתולי' אולי הי' קטנה שלא הגיע זמנה ע"ש שנדחק בזה וכ' הא דאמרינן שהשמחה במעונו עד תריסר ירחא שתא היינו אחר שטבלה ובועל חוזר ומברך שהשמחה במעונו ע"ש וברוך השי"ת שזכיתי לכווין לדעתו הגדולה ודידי עדיפא כי איניני צריך לכל הדחוקי' כי בימי חכמי הש"ס בודאי לא נעקרה תקנה הראשונה רק אח"כ ערבה כל שמחה בעו"ה והרי קמן דגם הגאון זצ"ל כ' דכשטבלה ובעל מברך א"כ כ"ש בנידון דידן שלא בעל כלל אע"ג דהוא מיירי רק משמחה במעונו ואנו מוסיפי' גם ז' ברכו' י"ל כיון שעדיין לא ברכו כל ז' עדיין תיקון חכמים וחובתם מוטל עליהם מ"מ לדינא אין נ"ל מכאן ואילך לעשות כן ולחוש לברכה לבטלה וראוי לבטל המנהג וה' יורני דרך אמת בתורתו הכ"ד הטרוד מאוד וכותב בנחיצה רבה החותם בכל חותמי ברכו'. שוב מצאתי מ"ש בס' בני אהובה פ"י מהל' אישות הל' וי"ו שאין לברך ע"ש. פ"ב נגהי ליום ד' כ"ו שבט תקע"ד לפ"ק.
משה"ק סופר מפפד"מ:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |