שו"ת חתם סופר/ב/שד
שו"ת חתם סופר 
ב שד
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שלום ושמחת פורים לידידי ורב חביבי הרב האברך החרוץ המופלג מו"ה יוסף שמואל סג"ל ני':
נפשו היפה בשאלתו יהודי שיש לו בכור אי מותר לשלחו במרעה בין הבהמות והוא מרביע אותם והנכרים רוצים בזה ורוצים לפרנסו אי שרי לישראל להניח לבהמת קדשים להרביע הפרות הנה מטעם הולדות לא מספקא דאפי' אי חוששי' לזרע האב ה"ל זוז"ג ושרי כמבואר בראשונים פ' בהמה המקשה גבי בן פקועה הבא על בהמה מעלי' דאי הוה שייך זוז"ג הוה שרי ולא קמבעי' אלא משום עבודה בקדשים:
במס' מ"ק י"ב ע"א בברייתא ראשונה תני' אין מרביעים בח"המ וכיוצא בו אין מרביעי' בבכור ובפסולי המוקדשים ובאידך ברייתא תניא אין מרביעין בח"המ ר"י אומר חמורה שתבעה מרביעים ושאר כל הבהמות מכניסי' אותו לבקרו' ע"ש ומשמע לת"ק אין מכניסים לבקרות בח"המ ובכלל אין מרביעים הוא וכן סתמו כל הפוסקים ולא כ' שבח"המ מכניסים לבקרות א"כ גם בבריי' קמייתא בכלל אין מרביעים הוא איסור הכנסה לבקרות ומדקא' כיוצא בזה בבכור ש"מ בבכור נמי אסור וכך מוכח לכאורה לחד פירוש בר"ן שם הוא משום שמא יגדל ממנו עדרים עדרים ויכשל בגיזה ועבודה וזה שייך אפילו בהכנסה לבקרות ואע"ג דלכאורה משמע דטעמא משום איסור עבודה שכן פירש"י ור"ן ורמב"ם פ"א ממעילה וכ"מ מ"מ בהא לא פליגי וצ"ל אע"ג דכ' כ"מ שם דליכא אי' דאוריי' וביאר המשנה למלך כיון שאינה עושה מלאכה בידים לא הוה בכלל לא תעבוד דאוריי' ודברי מ"ל שם תמוהים דמשמע דליכא איסורא דרבנן אלא בנקבת קדשים שמבי' זכר עלי' אבל זכר קדשים ליכא אפי' אי' וצ"ע הרי בבכור איירינן שמביאו על הנקבה [ועיין בסי' שאח"ז בביאור היטב] ומ"מ אעפ"י שמכניס כמכחול בשפופרת מ"מ אין זה מלאכה אלא טורח התשמיש וזה עושה הבכור מעצמו ולא הבעלים וליכא אלא אי' דרבנן י"ל גם הכנסה לבקרות הוה בכלל זה לענין גיזה ועבודה:
מ"מ לדינא י"ל דיגדל עדרים לא שייך הכא שפיר דמה יש לו ריוח לישראל בשהיתו לכשיומם ומשום עבודה לא מצינו אלא להכניסו לבקרות להדי' אבל להניחו רועה בין שאר הבהמו' לית לן בה ומצינו בש"ס בבכור שמסרו לרועה אלא אפשר מיירי דליכא נקבה אלא עדר שכלו זכרי' או אפי' נקבות ואיכא עוד זכרים של חולין בהדה ואין משם ראי' מ"מ לא נ"ל מטעם עבודה גם משום לא נהנה מקדשים דמה הנאה יש לו בזה ולא משתרשי לי' מידי ומה שיזונו הנכרים אותו בשעה שאין המרעה מספקת בלאה"נ מי יכופו לזונו ואין כאן רווחא והנאה ע"כ אין נלע"ד איסור בדבר והנלע"ד כתבתי בחפזון ויומא קא גרים הכ"ד א"נ:
פ"ב זמן קהלה לכל תקצ"ב לפ"ק. משה"ק סופר מפפ"דמ:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |