שו"ת חתם סופר/ב/קנא
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שלום וכל טוב לי"נ הרב הגאון המפורסם נ"י ע"ה פ"ה כקש"ת מהו' דוד דייטש ני' אב"ד ור"מ דק"ק ע"ח יע"א:
נועם מכ"ק הגיעני על נכון בימי מועד העבר ובדק לן מר בקו' א' שהקשה לו הרב הגדול מהו' בצלאל ר"ב מפראג ני' על דברת הרמב"ם שפסק פ"ג ממשכב ומושב הלכה ד' וז"ל הנדה וזבה ושומרת יום והיולדת אעפ"י שלא ראתה כלום מטמאות למפרע מע"לע וכו' וכ' כ"מ כחכמים בריש נדה דכל הנשים מטמאות למפרע ופרט רבינו את אלו מפני שבפ' יוצא דופן דף מ"ב פרטום שהרי על כל הנשים אמרו בריש נדה ואפשר דלרבותא נקיט הני וכ"ש אחרות עכ"ל ונתקשה הרב הגדול הנ"ל בהבנת דברי הכ"מ מה הן אלו האחרות דאתי' במכ"ש דהני והלא כל הטומאות דשייכות בנשים פרטום הרמב"ם הנ"ל ועוד מה היה לו להביא עצות מרחוק מבריי' דפ' יוצא דופן דנישני' למלתא אחריתי לענין מטמאות בפנים כבחוץ ולא מייתי מבריי' דפ' בנות כותים ל"ט ע"א דשם נישני' אלו הנשים בעצמן לענין טומאת מע"לע אלו דברי הרב הנ"ל ופר"מ בקש ממני אולי אמצא ישוב לקו' החמורות האלו:
אומר אני לא לדידי צריך מר לא לסברא ולא לגמ' מ"מ מפני הכבוד אשיב דלדבריו תקשה אהרמב"ם גופי' שכ' יולדת שלא ראתה מטמא למפרע מע"לע והלא טומא' מע"לע טעמא מאי משום שמטמא בפנים כבחוץ וחיישי' שמא כותלי ב"הר העמידו דם וא"כ תינח בשראתה אבל יולדת שלא ראתה וטמאה מגז"ה טומאת לידה מה"ת תטמא למפרע ואפילו למ"ד א"א לפ"הק בלא דם מ"מ תקשה תינח משעה שנפתח הקבר אבל מה"ת לטמא למפרע מע"לע קודם שנפתח הקבר כלל וצ"ע לכאורה ואין לנו מנוס להסתר מזאת הקו' אם לא ע"פי בריי' מ"ב ע"א הנ"ל דתני יולדת מטמא' בפנים כבחוץ ומסיק בלידה יבשתא ובשהוציא ראשו חוץ לפרוזדר וא"כ לפמ"ש הראבי' הביאו בתשו' רי"ו ס"סי כ"ה דאיידי דטריד' בצערה אינה מרגשת ועיין ב"ח סימן קצ"ד סעי' י"ב והיינו דתנן כל הנשים מטמאות מע"לע לרבנן ריש נדה משמע דכולל כל הנשים המטמאות בפנים כבחוץ כולם מטמאות מע"לע ואפילו לידה יבשתא שמטמאות בפנים כבחוץ כמבואר בבריי' הנ"ל מ"ב ע"א גם היא מטמא מע"לע ולא הי' מקום להכ"מ להראות מקום מוצא דין זה אלא מברייתא הנ"ל ולא מברייתא דבנות כותים:
אלא דהוקשה להכ"מ א"כ גם פולטת ש"ז שמטמאה בפנים כבחוץ כמבואר שם מ"א ע"ב ופסקה הרמב"ם פ"ה מאבות הטומאה הל' י"א וא"כ מסתמא מטמאת למפרע וה"ל למחשבה אלא דאתי' במכ"ש הני דמגופי' קחזי' ובהרגשה וה"ל למימר מדלא ארגשה ש"מ השתא הוא דחזי' אפ"ה חיישי' שמא לאו אדעתא מכ"ש פולטת דלאו מגופה מכ"ש שתטמא מע"לע ואומר אני עוד משכחת באשה שנתחב לה כזית נבלה בתוך המקור במקום שאינה מטמאה משום דה"ל טומאה בלוע' ופולטת לחוץ וחזרה ופולטתו גם היא מטמאת מע"לע משום דחיישי' אתמול כבר יצא לחוץ וכותלי בית הרחם העמידוהו ואותו מקום דין בית הסתרים יש לו ומטמא במשא כמבואר כל זה בנדה מ"ב ע"ב וא"כ דברי הכ"מ נכונים דשארי נשים אתי' במכ"ש אלא דיש לעיין קצת לפ"ז במתני' ריש נדה דנקיט כל הנשים וכולל כולן ויהי' גם פולטת ש"ז בכלל המטמאו' מע"לע כנ"ל א"כ מ"ט דשמאי למימר דיין שעתן הא כל הטעמים הנאמרים שם בדף ג' דהיינו אשה מרגשת או ביטול פ"ו לא שייכים בפולטת ומ"ט דשמאי דס"ל דיין שעתן בהא ודוחק לומר דלהני לישני אתי' שמאי כר"ש דס"ל פולטת אינה מטמאה בפנים כבחוץ. ואין להאריך יותר הכ"ד אה"נ הדש"ת: -
פ"ב יום א' א' דר"ח אייר תקע"ב לפ"ק: משה"ק סופר מפפד"מ.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |